הטסת מחבל עם החייל הנפגע

ובכן, כבוד היושבת-ראש והחברים הנמצאים, תהליך פינוי פצועים ומתן טיפול רפואי על ידי צוות הרפואה הצה"לי מושתת על נהלים והנחיות מקצועיות, ועל פיהם פועלים הצוותים גם בשטח וגם לאחר מכן האזרחים בבתי החולים. על פי ערכי צה"ל וערכי חיל הרפואה בפרט, חלה חובה לתת טיפול לכל אדם, בוודאי שמצוי בסכנת חיים, כאשר הוא לא מסכן את האחרים, וכך נהגו הכוחות בשטח. לעיתים זה מאוד לא נעים אבל זו מצווה מקצועית, אני חושב שגם אנושית, מוסרית, לעשות, וכך פועלים הכוחות. ביחס לאירוע האמור, עם הגיעו של הצוות הרפואי לזירה נעשתה בדיקה ביטחונית למחבל – לוודא שהוא לא נושא אמל"ח ולא מסכן את אף אחד, לא את הצוות הרפואי ולא אחרים – וכן בדיקה קלינית של שני הפצועים כדי לבדוק את מצבם. בשל המצב הקליני של שני הפצועים נדרש לפנותם בבהילות באמצעות מסוק, כל זאת בליווי איש אבטחה. כבכל אירוע, תפעול המקרה תוחקר ונבדק ביסודיות. כך אני מניח שנמשיך לעשות גם בהמשך. אגב, יש לא רק עניין אתי, מוסרי, אלא יש גם צורך מבצעי, מודיעיני, שאנשים שאנחנו רוצים לחקור אותם לא ימותו. אני רוצה לומר שלא נסכן חיילי צה"ל ללא צורך. לא יהיה דבר כזה. ובמקרה דנן, טופלו, הועמסו ביחד, לא סיכנו אחד את השני. אני יכול להתחבר לחוסר הנוחות של הסיטואציה אבל כך צריך לפעול. אני עניתי, אני אמרתי ואני חוזר ואומר, אולי בזה נסיים, ברגע שחובתנו המקצועית למנוע את מותו של אותו אדם, אותו מחבל, אנחנו נעשה את זה. ואמרתי את השיקולים, גם האתיים וגם המבצעיים.