נענתהשאילתה מס' 456
הפיכת נכסי נפקדים לכלי פוליטי לסחור בו עם רע"מ
- סוג
- שאילתה רגילה
- הוגשה
- 18 בינואר 2022
- אל
- משרד הבינוי והשיכון
- סטטוס
- נענתה
- תשובת השר
- 23 בפברואר 2022
נוסח השאילתה
חבר הכנסת אופיר אקוניס שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022):
במהלך מלחמת העצמאות נטשו רבים מתושביה הערבים של ארץ ישראל את בתיהם, לאחר הקמת מדינת ישראל בתים אלו הפכו לרכושה של מדינת ישראל כפי שמוסדר בחוק נכסי נפקדים. מדינת ישראל נתנה לתושביה הערבים שרצו בכך לגור בחלק מהנכסים בדמי מפתח עם קביעות של שני דורות. לאחר שני דורות נינתנת למדינה האפשרות למכור את הבית.הופתעתי לקרוא בכתבה בעיתון הארץ כי משרדך יחד עם עיריית תל אביב ובתיווך מזכיר הממשלה מנהלת משא ומתן עם מפלגת רע"מ על מנת למכור את הדירות לאזרחים שגרים בהם בהנחה של 95%. בכך משרד השיכון נותן לדרי הבתים אשר היה להם די זמן במרוצת השנים לרכוש את הבית בו הם גרים נכנס בשווי מילוני שקלים במחיר כמעט אפסי.
רצוני לשאול:
1. מדוע משרד השיכון פועל למכור דירות בבעלותו במחירי הפסד?
2. מדוע משרד השיכון מנהל משא ומתן על נכסי המדינה מול תנועה פוליטית?
3. האם האופציה של הנחה בגובה 95% עומדת לרשות דיירים בדיור ציבורי במקומות נוספים בישראל מלבד בעיר יפו?
מועד אחרון למתן תשובה: 08/02/2022
התשובה במליאה
מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.
זאב אלקין · שר הבינוי והשיכון · 23 בפברואר 2022
אני אנסה לענות לשני חברי הכנסת. כאמור, הנושא זה אותו נושא, יש קצת גוונים, אז אני אתייחס איפה שזה שונה בשתי השאלות.
רק אקדים ואומר, חבר הכנסת אקוניס, עיתון הארץ הוא עיתון מאוד מאוד חשוב, אבל לא תמיד כל מה שמתפרסם בו הוא נכון; סתם כאמירה כוללת.
אמרתי, אני מאוד מעריך את עיתון הארץ. בדרך כלל אני לא מסכים עם רוב מה שכתוב בו. במקרה הספציפי הזה זה לא שאלה של אי-הסכמה אלא הוא פשוט לא דייק, בלשון המעטה, ותכף תשמע מה העובדות.
קודם כול, הנושא, הבקשה היא אכן למכור את הדירות לתושבים שמתגוררים בדירות של רשות לפיתוח ביפו בהנחה מאוד משמעותית. אגב, 95% – הגזמת.
אוקיי. אז העיתון לאנשים חושבים הגזים.
הרעיון למכור את הדירות האלה בהנחה כדי לאפשר לתושבים להפוך לבעלי הדירות ולהישאר בהן – באמת הרעיון הזה הועלה בשיחה איתי כמה פעמים מכמה כיוונים, גם על ידי כמה חברי כנסת, אגב, לא רק ממפלגת רע"מ – אדייק, חבר הכנסת טיבי יודע שאני מדייק – זה היה גם על ידי חברי כנסת מרע"מ וגם על ידי חברי כנסת שלא מרע"מ.
בסדר, אז אני נותן.
אמרתי. חבר הכנסת אקוניס, אף אחד לא חשד שאתה כתושב תל אביב באת אליי וביקשת למכור את הדירות האלה בהנחה.
כולם מבינים למי אני מתכוון.
הנושא הזה גם הועלה מולי על ידי נציגי התושבים וגם הועלה מולי על ידי חברי מועצה ונציגי עיריית תל אביב. אגב, מדובר לא רק על תושבים ערבים, יש גם תושבים יהודים שמתגוררים בדירות של הרשות לפיתוח. באמת יש שם הרבה משפחות ערביות, כשאנחנו מדברים על יפו.
להמשך הדברים
התשובה היא כזאת: בשיחות שהיו, וגם בעבודת מטה שעשינו, והודענו את זה גם לנציגי עיריית תל אביב, אני לא רואה אפשרות למכור את הדירות האלה בהנחה בסדרי גודל מהסוג הזה, של 95% או 90%. לכן – הצעה כזאת הייתה, אבל משא ומתן כזה אין, כי עמדתי נגד, ואין על מה לנהל משא ומתן. כן ניתן לשקול, כמו שאנחנו עושים גם במקרים אחרים, את מכירת הדירות בהנחה משמעותית למי שגר שם שנים. אגב, המדינה עושה את זה במסגרת חוק במקרה אחר – זה לא אותו דבר, אבל מקרה דומה – של דיור ציבורי. הרי הבית הזה אישר חוק של רן כהן – ואגב, לי יש על החוק הזה גם הרבה הסתייגויות והיסוסים מבחינת התוצאה שזה עשה בשורה התחתונה לדיור הציבורי, אבל הוא עדיין בתוקף. אני מקווה שהוא לא יוארך, עוד מעט נגמר התוקף שלו, השנה. אבל בסופו של דבר, אפילו היום המדינה מוכרת דירות של דיור ציבורי בהנחה מאוד גדולה, שמגיעה אפילו, חבר הכנסת אקוניס, ל-90%. בדרך כלל זה פחות, זה תלוי כמה שנים גרת שם, אבל הנחה של 60% או 70% זה מעשה מאוד שכיח במכירה של הדירות האלה, ושם מדובר על דירות בבעלות מדינה.
זה טיפה שונה מהסיפור של הרשות לפיתוח, ועדיין המדינה מוכרת אותן, ולא שמעתי אותך מזדעק, מתוך איזושהי תפיסה שאם בן אדם, שגם בן אדם ששייך לשכבות חלשות וגר בדירה מסוימת מטעם המדינה עשרות שנים, מגיעה לו הנחה משמעותית ברכישה. את ההנחה הזאת אני מוכן לקבל גם לגבי הסיפור של הרשות לפיתוח, אבל לא בהיקפים של 90% או 95%. בינתיים, דווקא בגלל ערך קרקע מאוד גבוה ביפו, ההנחות שאנחנו מוכנים לדבר עליהן לא מאפשרות לתושבים לרכוש, ולכן אנחנו בסוג של dead-end, אני מודה. אני לא רואה כרגע פתרון, אבל מצד שני, אני לא רוצה פה ללכת על דברים תקדימיים, שיהיו הנחות בסדרי גודל שאדוני הזכיר.
ולכן עיתון הארץ לא דייק. אין משא ומתן, כי עמדתי היא שלילית בעניין הזה. היינו מוכנים ללכת על הנחות של מאות אלפי שקלים, ובצדק, ואני שלם עם זה לגמרי, אבל פשוט המחירים הם כאלה – – –
עכשיו כך. לגבי השאלה של חברת הכנסת סטרוק – זה, קודם כול, לגבי השאלה על משא ומתן ועל המספרים שעלו אצל שניכם. לכן גם אין עלות משוערת לקופת המדינה, כי אין שום מהלך כזה. עכשיו, לגבי השאלה אם הצעד הזה יקבע את יפו כעיר או שכונה ערבית, זה בכלל לא קשור. מדובר בנכסים של הרשות לפיתוח, כפי שאמרתי. יש שם ערבים ויהודים; הרוב ערבים, אני מודה. אבל זו שאלה, כמובן, שבה המדיניות תהיה מדיניות כוללת, ואם יסוכם על הנחה מסוימת, אז היא תהיה לכולם. היא בכלל לא קשורה לאופי הלאומי של יפו.
לגבי השפעה של זה על ערך הנדל"ן ביפו, זה בדיוק הפוך, הבעיה היא בדיוק הפוכה. כמובן, מכירה של הדירות האלה – זה לא מה שיוריד את ערכי הנדל"ן ביפו, כי זו לא מספר כזה גדול של דירות. הבעיה היא הפוכה – ערכי נדל"ן מאוד גבוהים ביפו לאחרונה הם שהקפיצו את העלות של הדירות בשוק, ולכן מתקשים המתגוררים בהן לקנות אותן גם אם יש הנחה די משמעותית מטעם המדינה, כי עדיין הערך של הדירה הוא מאוד מאוד – – –
אני מאוד אשמח. חבר כנסת אקוניס, אולי אני מחדש לך, אבל בדרך כלל מי שקובע את מחיר הדירה כשיש משא ומתן על הרכישה שלה זה לא שר השיכון.
הייתי מאוד שמח אם הייתה לי הסמכות הזאת, או שאולי בעצם לא, אבל מי שקובע את זה זה השמאי, בדרך כלל השמאי שעובד בהנחיה של השמאי הממשלתי.
תאמין לי, לא אני קובע את ערך הדירות – –
– – ולא אני קובע את מצב השוק ביפו.
לגבי אם ההחלטה הזאת התקבלה כמענה על דרישת רע"מ – כאמור, לא התקבלה שום החלטה, אז היא גם לא התקבלה במענה על דרישה של אף אחד, כי אין החלטה ואין על מה לדבר.
אני רק אציין, היות שהשאלה של חבר הכנסת אקוניס – לסיכום התשובה שלי – נגעה לא רק ליפו, אלא הייתה כללית על הרשות לפיתוח, בשונה מהשאלה של חברת הכנסת סטרוק, אני רק אציין, כדי שכל המידע יהיה לרשותכם, שזה לא סוד שמזכיר הממשלה הקים צוות מקצועי בשיתוף של נציגי האוצר, השיכון ורשות מקרקעי ישראל לבחינת הנושא הכללי של האפשרות של מכירה של נכסי הרשות לפיתוח. מי שעומד בראשות הצוות הזה זה סגן הממונה על התקציבים, שכידוע, בדרך כלל אין להם נטייה לנדיבות יתר בקביעת המחירים. הצוות הזה עדיין עובד ולא הביא את המלצותיו. אבל זה יותר רחב מהסוגיה הספציפית של יפו.
חברת הכנסת סטרוק, אני – – –
אה, אוקיי. בסדר גמור.
אנחנו מקצרים ככה. אתה רואה, זה ייעול.
אז הינה, אדוני קיבל מידע מוסמך משר השיכון מעל במת הכנסת.
בטעות. בטעות.
אמרתי, בטעות.
לא, אני צריך לענות.
אני אשיב מאוד מאוד בקצרה. קודם כול – – –
לא, לא, הוא לא סיכם, הוא שאל, וגם חברת הכנסת סטרוק שאלה. קודם כול, לגבי 5 מיליון עבור דירה, אני חושב שהגזמתם לגבי הרוב המוחלט של הדירות.
לגבי רוב הדירות האלה. אני לא שמעתי כזאת דאגה משני חברי הכנסת לגבי דירות של הדיור הציבורי בתל אביב, בגבעתיים ובהרבה מקומות במרכז הארץ, שגם מחירן בשוק מאוד גבוה והן ממשיכות להימכר חופשי, המעט שנשאר, במסגרת החוק של רן כהן. אם אתם כל כך דואגים לקופת המדינה בהקשר הזה, אז למה לחכות שהחוק יפקע? כבר הייתם צריכים ליזום מזמן את ביטולו, ואז הייתם חוסכים – –
– – ואז הייתם חוסכים לאוצר המדינה הרבה כסף, והעיקר, להרבה חלשים שעומדים בתור לדיור ציבורי היו מתפנות הדירות. אז אם אתם מחפשים, אלו היקפים הרבה יותר גדולים מהדירות ביפו , קודם כול, מה שנמכר בכל שנה על ידי המדינה בהנחות מאוד מאוד גדולות.
לגבי הסוגיה של מכירה ספציפית של הנכסים של הרשות לפיתוח ביפו, כאמור, אני לא יודע לתקף לכם גם מספרים של 60% ו-70%, כי אלו לא הנחות שלפחות לפי תפיסתנו צריך לתת, אלא הרבה הרבה פחות. זאת גם הסיבה שאנחנו לא מגיעים להסכמות עם התושבים והם לא יודעים לנצל את ההנחות האלה ולקנות.
אני רק מציע, פעם אחת בחיים אפשר לדון בסוגיות מה לעשות עם אנשים שגרים בדירה מטעם המדינה, כן למכור או לא למכור ובאיזו הנחה, בלי לחבר את זה לשאלות חשובות מאוד של ייהוד יפו או הפוך – הפיכה של יפו לעיר ערבית. יש אנשים, הם גרים בדירות, יהודים וערבים, צריכה להיות פה מדיניות אחידה, וצריכים לקבוע אותה. כמו שאף אחד לא קופץ על ההנחות במכירה של הדיור הציבורי – אגב, יהודים וערבים כאחד, תלוי מי גר בדירות האלה – אותה גישה צריכה להיות גם כאן. לא הכול צריך להפוך לסכסוך ישראלי–ערבי, אפשר פשוט לדבר על משפחות חלשות סוציו-אקונומית שגרות בדירות מטעם המדינה. לגבי עצם הרעיון למכור נכסי נפקדים, אני חושב שהוא רעיון נכון, חברת הכנסת סטרוק, מבחינה לאומית.
את לא מקשיבה לי. אני חושב שמטעם המדינה, עדיף לה למכור נכסי נפקדים ולא להחזיק אותם. אבל זה דיון אחר.