היערכות למעבר לרכבים חשמליים

תודה רבה, חבר הכנסת לוין. לפי הערכות משרד האנרגיה, הביקוש לחשמל בשנת 2030 כתוצאה מהרכב החשמלי יסתכמו בין 3 ל-4 טרה-ואט לשעה, שהם כ-4% מסך צריכת החשמל הצפויה בשנת 2030. התחזית מבוססת על הנחות של רשות החשמל לגבי מספר הרכבים החשמליים שייכנסו לישראל, יעילות הסוללה ומרחק נסיעה ממוצע לרכב. האתגר המרכזי הוא הסטת טעינת הרכבים משעות שיאי הביקוש ליתר שעות היממה שבהן ישנו הספק ייצור פנוי. רשות החשמל מקדמת כמה החלטות שכוללות תמריצים כלכליים, שיתמרצו ניצול אופטימלי של תשתיות החשמל וימנעו צורך בהקמת תשתיות עודפות בעלות גבוהה. בכל מקרה, תחזית הביקוש לחשמל כתוצאה מהרכב החשמלי תילקח בחשבון בתחזיות ארוכות הטווח לביקוש לחשמל, שמהוות בסיס לקביעת תוכניות הפיתוח למערך הייצור. בהתאם להערכות שביצענו, כושר הייצור לא יהווה חסם למעבר לרכב החשמלי בעשור הקרוב. אז אני אומר, חבר הכנסת לוין, המטרה מבחינתנו היא שלא כולם יטענו את הרכבים החשמליים באותה נקודת זמן. אתה צודק כשאתה אומר שיהיה הכי נוח לכולם לטעון את הרכב החשמלי כשהם חוזרים הביתה. אם הדבר הזה ייעשה באמת, בעצם יהיה ביקוש שיא, מה שיקריס את המערכות. ולכן מבחינתנו הדבר המשמעותי שצריך לקרות הוא טעינה חכמה, דהיינו, שלא כולם יטענו באותה צורה, אלא שתהיה מערכת שתדע פשוט להעביר טעינה מרכב לרכב. הרי לא גומרים את כל הבטרייה בנסיעה ביום אחד, אז המטרה היא גם לא להעמיס בעלויות על תשתיות – כי אם נצטרך לספק את הלוחות האלה לכל בניין, אז צריך הספקי חשמל פי ארבעה – אלא פשוט טעינה שיודעת לוודא שעות מסוימות לכל רכב. אנחנו חושבים שזה הפתרון הטוב ביותר. אגב, בעולם זה הפתרון שהולכים אליו.