נענתהשאילתה מס' 203
מימון הסתה
- סוג
- שאילתה רגילה
- הוגשה
- 3 באוגוסט 2021
- אל
- משרד התרבות והספורט
- סטטוס
- נענתה
- תשובת השר
- 9 בנובמבר 2021
נוסח השאילתה
חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן שאלה את שר התרבות והספורט
ביום כ"ה באב התשפ"א (3 באוגוסט 2021):
העיתונאי בן-דרור ימיני פרסם, כי הסרט "הברך" מעודד דה-לגיטימציה נגד ישראל; מוקדש למחבלת המורשעת עאהד אל-תמימי; ומומן מכספי משרדך באמצעות "קרן הקולנוע הישראלי".
רצוני לשאול:
1. מה סך התקציב שהוענק לסרט?
2. מבלי לפגוע בחופש-הביטוי לכשעצמו, האם על המדינה לממן סרטים המסיתים נגדה ומעוררים הזדהות עם אוייביה?
3. אלו אמות-מידה תקבע למניעת הישנות-הדבר?
מועד אחרון למתן תשובה: 24/08/2021
התשובה במליאה
מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.
חילי טרופר · שר התרבות והספורט · 9 בנובמבר 2021
תשובתי: לשאלתך, סך התמיכה הציבורית בסרט – הסרט כמובן עלה יותר – סך התמיכה הציבורית היה 100,000 שקל, יחסית נמוך לסרט כזה. בכלל ההליך – חלוקת כספי התמיכה הציבורית בסרטי קולנוע מתבצעת על ידי קרנות הקולנוע. הקרנות פועלות על פי מבחנים מקצועיים, שנקבעים בהתאם להמלצת מועצת הקולנוע. יש גם חוק הקולנוע שחוקק פה, ומתחתיו כל המנגנון הזה בנוי. ההחלטות לתמוך בסרטים מתבצעות באמצעות צוות לקטורים מקצועיים מתוך מאגר הלקטורים, כפי שקובע כאמור חוק הקולנוע.
תנאי הסף למימון ואמות המידה הקבועות הם ענייניים ושוויוניים, וכך צריך להיות. על מנת שההחלטות שמתקבלות יישארו מקצועיות אך ייתנו ביטוי למגוון רחב של קבוצות בחברה הישראלית, חשוב ליצור גיוון גם בקרנות ובלקטורים, ואני משתדל לפעול לשם כך. אגב, ישנו חוק יסודות התקציב, ויש סמכות לשר האוצר לשלול תקציב, בין השאר ממוסדות או גופים שמסיתים כנגד ישראל. זו סמכות שנתונה בידי שר האוצר. את הסרט "הברך" לא ראיתי, אבל אני לא יודע אם יש שם סיפור של הסתה. אני לא חושב שהוא עומד – גם אם הוא נורא ביקורתי כלפי ישראל.
כאמירה יותר רחבה, אני רוצה להגיד שאני לא כל כך נבהל מביקורת ורואה ערך בחופש הביטוי, ומתכוון לשמור על חופש היצירה והביטוי כל עוד זה כמובן לא מגיע למחוזות ההסתה וההשמצה. כפי שאמרתי בעבר, מי שיש לו ביטחון עצמי ומדינה חזקה באמת – ואני מרגיש מאוד חזק בזהותי הציונית, היהודית, אני מרגיש פטריוט ישראלי – בעיניי, יש לו גם יכולת להכיל עמדות מנוגדות וזהויות מגוונות. דווקא משום הביטחון בעוצמתה של ישראל אני משוכנע ביכולת ובחובה של המדינה לאפשר חופש יצירה. כמובן, כפי שאמרתי, יש להם גם גבול שנקבע בחוק. מדינת ישראל חזקה ויציבה מספיק כדי לא להתנודד מכל ביקורת. נעמוד בזה.
להמשך הדברים
אבל את ראית את הסרט?
את ראית את הסרט "הברך"?
ויש שם הסתה?
קשה זה משהו אחר.
ברור שהוא ביקורתי.
אז אני אגיד שני דברים: אני לא ראיתי את הסרט "הברך", ואני חושב שסוגיית המימון, ברגע שאתה נכנס אליה – הרי לכל אחד יש פרשנות אחרת למה פוגע בישראל ומה מוציא לישראל שם רע. יש כאלה שיגידו "אגדת חורבן" ו"תמונת הניצחון" ויש כאלה שיגידו "הברך" ו"ויהי בוקר". כל ארבעת הסרטים האלה יצאו השנה – בכוונה אני לוקח אותם – ויצאו כולם במימון כזה או אחר של מדינת ישראל. ולכן צריך מאוד מאוד להיזהר גם בהתניות למימון. ואמרתי: במקומות שמדובר בהסתה, בשלילת קיומה של ישראל וכו', באמת יש סמכות לשר האוצר לשלול את הכסף. לא נראה שבזה מדובר, גם אם יש סרטים שנורא כואבים וקשים לחלקנו – גם לי, אני מניח, חלקם, גם אם לא ראיתי את "הברך", והבעתי בעניין הזה דעה. אין לי קושי להביע את עמדתי.
לגבי הסוגיה של גיוון הלקטורים, אנחנו עכשיו בונים כמה מהלכים, הם לא מספיק בשלים כדי שאני אציג אותם פה. אנחנו מבינים את הצורך שיהיה גיוון בעיקר כדי להשמיע את הקולות המגוונים. יישמעו גם קולות כאלה וגם אחרים. זו ברכה.
אני מקווה שכן. אין לי עדיין לוחות זמנים אבל אנחנו על הדבר הזה. בכלל, יש הרבה דברים שצריך לעשות – – –
אני הייתי נזהר יותר מהאמירה כל כך חד-משמעית. גם היום יש הרבה מאוד לקטורים, אני מניח, עם עמדות מאוד מגוונות. האם זה מספיק מגוון? כנראה שיש לנו עוד דרך לעשות בעניין הזה.
תודה לך.