חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט-2018

החוק קובע חזקה שלפיה אם נמצא בבדיקת נשיפה, שתן או דם שריכוז האלכוהול בגופו של נהג עולה על הריכוז שנקבע בתקנות התעבורה, יראו באותו נהג כמי שריכוז האלכוהול כאמור היה בגופו גם בשלוש השעות שקדמו לבדיקה, אלא אם כן הוכיח הנהג אחרת. כמו כן, החוק מסמיך שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת רוק לאיתור סם מסוכן בגופו, אף בהיעדר חשד לביצוע עבירת תעבורה. לפי החוק, אם דגימת הרוק העלתה שבגוף הנהג מצוי סם מסוכן, הדבר מבסס חשד סביר להימצאות הסם, ולפיכך רשאי השוטר לדרוש מאותו נהג לבצע גם דגימת שתן או דם כדי לאמת את הימצאותו של הסם המסוכן בגופו. אולם, אם דגימת הרוק לא העלתה כי בגוף הנהג מצוי סם מסוכן, השוטר יהיה מוסמך לדרוש מהנהג לבצע דגימת שתן או דם רק אם במהלך ביצועה של דגימת הרוק או לאחריה התעורר אצל השוטר חשד סביר להימצאות סם מסוכן בגוף הנהג. כמו כן קובע החוק כי נהג לא יורשע בעבירה של נהיגה בשכרות – הכוללת לפי ההגדרות בפקודת התעבורה גם נהיגה תחת השפעת סם מסוכן – על סמך תוצאותיה של דגימת רוק בלבד.