זה ראשונה? אוקיי, טוב.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סעיף 47 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, שעניינו הסעת יולדת, קובע כי "המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה". הסעיף בנוסח האמור נכלל כבר בנוסחו הראשון של חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד–1953, שם קבעה הוראת סעיף 30(ג) כי המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום לישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה לבית חולים במקרים מיוחדים. ההוראה האמורה לעניין הסעת יולדת הזכאית למענק לידה נקבעה עוד בשנת 1953 – בתאריך העברי זה התשי"ד, למה כותבים לועזי? בעת שהגוף היחיד במדינת ישראל שסיפק שירותי פינוי ליולדות היה מגן דוד אדום לישראל. בהתאם להוראה זו, המוסד לביטוח לאומי התקשר עם מד"א, אשר מספק את השירות האמור בהתאם לתעריפים שנקבעו בין הצדדים.
ברם, לאורך השנים חלו שינויים במערך המענים שניתנים לפינוי יולדות, וכיום פועלים גופים נוספים המספקים שירותי אמבולנס ופינוי רפואי. מדי שנה מתקבלות עשרות פניות במוסד לביטוח לאומי למימון הסעות ליולדת שעשתה שימוש בשירותיהם של גופי אמבולנס פרטיים המעניקים שירות פינוי רפואי לתושבים.
בעקבות האמור, מוצע לתקן את סעיף 47 לחוק כך שיתאפשר למוסד לביטוח לאומי להתקשר, על פי כללים ותנאים שייקבעו, עם גופים נוספים שיש להם רישיון לרכב מסוג אמבולנס מטעם רשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ושיכולים לספק את שירות הסעת יולדת הזכאית למענק לידה.
בשל הצורך לפרסם לציבור את האפשרות להתקשר למוסד לביטוח לאומי לשם מתן שירות הסעת יולדת והצורך ביצירת הסדרי התקשרות עם הגופים הנוספים, נדרש למוסד לביטוח לאומי זמן היערכות, ולכן מוצע לקבוע כי מועד תחילת חוק זה יהיה שנה לאחר פרסומו.
לאחר שאמרתי כל זאת, וכמובן, לאחר שאני קוראת לכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה הראשונה – נכון, היושב-ראש?
אני מוצאת לנכון לציין שאנחנו נמצאים כעת בתשעת הימים, שבהם אנחנו מתאבלים על חורבן הבית, על הגלות הארוכה שלנו. לעת הזו, נכון להזכיר בהקשר של יולדת את הפסוק מספר ישעיהו, הנביא ישעיהו, שאומר על הגאולה – שאנחנו, ברוך השם, זוכים לחיות אותה כאן, בארץ הזו, אחרי כמעט אלפיים שנה – אמר ישעיהו: "מי שמע כזאת מי ראה כאלה הֲיוּחַל ארץ ביום אחד אם יִוָּלֵד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה". הנביא מדמה את הגאולה שאנו זוכים לחוות כאן בארצנו ללידה. בעזרת השם, שנזכה להמשך גידולו של הרך הנולד הזה – שאלה אנחנו – ולתפארת מדינת ישראל.
382 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.