קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 17), התשפ"ו–2026. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת נאור שירי, סימון דוידסון, שלי טל מירון, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, יוסף טייב, ירון לוי, וכן גם הצעת חוק שלי. תודה, נאור, על ההובלה, על ההתמדה, על האכפתיות.
יש לי, לצערי, לא מעט חברים שאיבדו את ילדיהם, מי במחלה, מי בתאונה, מי על רקע צבאי או ביטחוני, וכולם כולם מנוחתם עדן, כולם יקרים ואהובים, ממש כל אחד ואחד. אבל ברשותכם, אזכיר אחת – את דסי רבינוביץ, עליה השלום. דסי נפטרה בדמי ימיה, בת 19 ו-3 חודשים, לפני 30 שנה בדיוק, ומאז הוריה פוריה ופיני רבינוביץ' מקדישים את חייהם לתמיכה במשפחות שחוו שכול אזרחי, אובדן בני משפחה ממחלות או טרגדיות. בין היתר הקימו את עמותת "יקיר לי", יזמו את שבוע המודעות לשכול אזרחי, והובילו וממשיכים להוביל חקיקה חברתית.
אחת החקיקות הללו היא הצעת החוק דנן. אז מה היא אומרת? ימי החופשה השנתית נקבעים ככלל על ידי המעסיק. סעיף 6 לחוק קובע כי עובד רשאי לממש יום חופשה אחד מתוך ימי החופשה המגיעים לו במועד שיבחר, ויום נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת לאותו חוק, כלומר העובד רשאי לבחור את המועד של שני ימי חופשה מתוך מכסת ימי החופשה השנתיים שלו בהודעה של 30 יום מראש למעסיק.
בשנת 2014 תוקנה התוספת, ונקבע שבני המשפחה הקרובים של חללי מערכות ישראל ונפטרים מפגיעת איבה, רשאים להיעדר מעבודתם ביום האזכרה הפרטית של החלל על חשבון ימי החופשה השנתית שלהם. תיקון זה מבטא הכרה בחשיבות יום זה בעבור המשפחות של החללים, אך הוא לא חל לגבי עובדים שאיבדו את בני משפחתם בנסיבות אזרחיות. במהלך הדיונים בוועדה שמענו – אוי, מרב, אני לא יכולה, קשה לי. יש לי הפרעות קשב, אני לא יכולה.
במהלך הדיונים בוועדה שמענו בקשב ובעצב את קולן של משפחות השכול האזרחי, שאיבדו את היקר להן מכל בנסיבות אזרחיות, ואת צערם של עובדים שברצונם לעלות לקבר יקיריהם ביום האזכרה תלוי באישור מאת המעסיק. הצעת החוק שבפניכם מציעה לכם לתקן את התוספת באופן שיאפשר גם לעובדים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה – דהיינו הורים, בן זוג, ילדים או אחים של מי שנפטר מכל סיבה שהיא – להיעדר מהעבודה ביום האזכרה של הנפטר על חשבון יום החופשה, ממכסת ימי החופשה שלו.
אני רוצה להודות לכל ההורים שהביאו לתיקון החוק האמור, למשפחות היקרות, לוועדה הכי חשובה בכנסת, ועדת עבודה ורווחה, לצוות הכי יקר שלי וכמובן לכולכם.
ההצעה אושרה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. תודה לכולכם, המשך לילה טוב.
413 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.