הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2026

כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2026. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שהוגשה במקור על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר, וכאשר מונה לסגן שר, המשיך אותה עם הרבה מרץ והשקעה ידידי חבר הכנסת הרב ינון אזולאי.

חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2026, קובע שבין השאר מוטלת חובה על גופים ציבוריים מסוימים לתת שירותים נפוצים לציבור באופן דיגיטלי, והוא מסדיר את אופן שליחת ההודעות מגוף ציבורי לאזרח. החוק מטיל על הגוף הציבורי חובה לעשות זאת באופן שייתן מענה הולם גם למי שאינו בעל מיומנות בשימוש באמצעים דיגיטליים או שאין לו אמצעים לקבל שירות כאמור.

בהצעת חוק זו מוצע להסדיר את הדרך שבה יינתן מענה הולם למי שברשותו טלפון נייד שאינו מקבל מסרונים – סמ"סים. מוצע להטיל חובה על שלושה גופים ציבוריים מרכזיים – המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין ורשות המיסים – לשלוח הודעות לטלפונים שאינם יכולים לקבל מסרונים באמצעות מסר קולי מוקלט, באופן שניתן יהיה לשחזר אותו, במטרה לתת מענה למי שפספס את ההודעה, שנכון להיום נמסרת בשיחת טלפון אוטומטית חד-פעמית.

מסר קולי מוקלט יוכל להישלח בשתי דרכים, לבחירת הגוף הציבורי השולח: דרך אחת – שליחת המסר בהודעה קולית עם בקשה לאישור קבלת ההודעה. אם הנמען אישר את קבלת ההודעה, היא לא תישלח שוב, ואם לא אישר, היא תישלח כמה פעמים נוספות; דרך שנייה – ניתן יהיה להאזין להודעה הקולית שבה נשלח המסר במשך 30 ימים לפחות על ידי ביצוע שיחה חוזרת למספר הטלפון שממנו נשלחה הודעה.

מדובר במסרים שנשלחים משלושת הגופים הציבוריים שהזכרתי הן במסגרת מתן שירות לאזרח באופן דיגיטלי והן במסגרת דיוור דיגיטלי שהם מבצעים. על מנת לאפשר לשלושת הגופים להיערך, קבענו אפשרות לתחולה מדורגת, כך שבשנתיים הראשונות מתחילתו של החוק אפשר שרק 60% מהמסרים שהגופים שולחים בכל שנה יהיו באופן מוקלט לפי החוק החדש, אולם לאחר שלוש שנים, יש חובה שכל המסרים האלקטרוניים מגופים אלו יישלחו כמסר קולי מוקלט לפי החוק החדש.

הוראה נוספת בהצעת החוק, שאף היא נועדה לפקח על מתן מענה הולם לאוכלוסיות מסוימות, קובעת כי שלושת הגופים – המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין ורשות המיסים – יתחילו החל משנת 2027 לאסוף מידע לגבי השירותים הדיגיטליים שהם נותנים בשפות ערבית, רוסית ואמהרית, וזאת על מנת שנוכל לבצע מעקב ופיקוח. המידע שייאסף יופץ בדרך שחוק התקשורת הדיגיטלית עם גופים ציבוריים קובע כיום בסעיף 3(טו) – באתר האינטרנט של כל גוף ובאתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי. כמו כן, המידע יועבר גם לכנסת במסגרת דיווח שנתי מרוכז של ראש מערך הדיגיטל לכנסת לגבי הנגשת שירותים דיגיטליים לאזרחים.

להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה.

כאן המקום להודות לכל הגורמים שפעלו למען החוק הזה, ובראשם לסגן שר התקשורת הרב ישראל אייכלר, וכן לידידי הרב ינון אזולאי, שפעלו רבות בנושא הזה; מובן גם ליאסר חוג'יראת, שלא נמצא פה, וביקש גם להביא את הדברים בשמו.

אני חושב שזה באמת יום בשורה לכל אלה שמחזיקים טלפונים כשרים, שיוכלו לקבל מסרים מהגופים הממשלתיים בלי לחשוש שהם מפספסים משהו. תודה רבה, כה לחי, ותודה גם לכל החברים. בהצלחה.