קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, גברתי היושבת בראש. אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21), התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, המוכרת בכינוי "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לכמה וכמה מהלכים בתחום היבוא שקודמו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים ככלל ועל יבוא מקביל בפרט.
המהלכים שקודמו היו בין השאר התאמת התקינה הרשמית לתקינה הנוהגת בקרב המדינות המפותחות בעלות שווקים משמעותיים, הפחתת בדיקות המעבדה הנדרשות בעת יבוא מסחרי, ושינוי שיטת היבוא בישראל לשיטה הנהוגה באירופה ובמדינות מפותחות אחרות כך שיבוטל הצורך בקבלת אישור מקדים ליבוא שניתן על ידי הממונה על התקינה בעבור מרבית המשלוחים של טובין שחל עליהם תקן רשמי.
נוסף על כך, בינואר 2025 נכנסה לתוקף הרפורמה המכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אשר הוסיפה חלופה נוספת בחוק התקנים, ליבוא, ייצור, שימוש או מכירה של מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת. נתוני היבוא על השימוש בחלופה זו, שגם הוצגו בדיון פיקוח שקיימה ועדת הכלכלה, מלמדים כי היקף היבוא לישראל גדל גם בכמות וגם בסוג המוצרים המיובאים. ואולם, למרות הצלחת המהלכים שנעשו עד כה, נותר עדיין לטפל בסוגיית יבוא הטובין מארצות הברית, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה 3386, שהתקבלה ביום 3 באוקטובר 2025, שבמסגרתה הוחלט כי יש לקדם הצעת חוק אשר תאפשר יבוא וייצור מצרכים שחל עליהם תקן רשמי במסלול יבוא חלופי של עמידת המצרכים בדרישות האסדרה הפדרלית בארצות הברית, ובלבד שהם מיוצרים בארצות הברית או בישראל.
כעת אסקור בקצרה את עיקרי הצעת החוק. להצעת החוק שני חלקים מרכזיים. הראשון והמרכזי הוא מתן אפשרות לכל עסק, יצרן, יבואן ומשווק לבחור במסלול האמריקאי לעניין ייצור, יבוא ושיווק מוצרים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע חלופה נוספת בחוק התקנים, אשר תאפשר לייבא, לייצר ולמכור מצרכים שחל עליהם תקן רשמי בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האמריקאית, שתאומץ לתוך הדין הישראלי, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. בדרך זו יוכל יבואן הבוחר במסלול האמריקאי לייבא טובין העומדים בדרישות ההסדרה האמריקאית, בתנאי שאותם הטובין מיוצרים בארצות הברית או בישראל, בלי שיתבקש להציג הוכחות עמידה בדרישות או לבצע בדיקות מעבדה בעת הכניסה לישראל. ההסדר המוצע יהיה דומה להסדר הקיים בחוק התקנים לעניין אימוץ האסדרה האירופית. בלב ההסדר המוצע עומדת התוספת השמינית לחוק, שבה מנויות האסדרות האמריקאיות, כלומר ההוראות המחייבות החלות ברמה הפדרלית בארצות הברית, הוראות כל חוק ותקנות מכוחו, וכן תקנים אמריקאיים שיחולו בישראל מכוח החוק המוצע, וכן התנאים להכללת ההוראות השונות ומועדי התחילה שלהן. בהמשך, בכוונת משרד הכלכלה והתעשייה להביא לאישור ועדת הכלכלה בקשה להוסיף לתוספת השמינית הסדרות אמריקאיות נוספות. לפי המוצע, המסלול האמריקאי לא יחול על מוצרי מזון, רכב מנועי ומוצרים ותהליכי עבודה בתחום כיבוי האש, אשר הוחרגו גם במסלול האירופי.
נושא נוסף שנכלל בהצעת החוק נוגע להחרגות מדרישות התקינה, ובכללן דרישות הקבועות באסדרה האירופית ובאסדרה האמריקאית. בהתאם לכך, מוצע להחריג מוצרים המיועדים לשמש לפעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים המייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני ואינם מיועדים לשיווק או הפצה לציבור. ואולם, החרגה זו לא תחול על מתקני גז ועל חיבור מבנים או מתקנים לתשתיות מסוגים מסוימים. אציין כי הצעת החוק בנוסח המקורי כללה הצעה לפטור מהחובה למלא אחר דרישות התקינה גם מצרכים הנדרשים להפעלת תשתיות לאומיות, תוך הסמכת שר הכלכלה והתעשייה לקבוע תנאים חלופיים שיחולו על מצרכים אלו. אולם בשל מורכבות הנושא מחד גיסא ולוחות הזמנים הקצרים שנבעו מהסמיכות למועד פיזור הכנסת מאידך גיסא, החליט משרד הכלכלה לוותר על ההחרגה הרחבה הזו ולקבוע במקום זאת תיקונים מצומצמים יותר לסעיף 16 לחוק, המאפשר לשר הכלכלה והתעשייה לפטור בצו מקיום דרישות התקינה. בהתאם לכך, מוצע להסמיך את השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, להחריג מהחובה למלא אחר דרישות תקינה מצרכים המיועדים להפקת נפט בים, אם לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלום הציבור, לבטיחותו ולאיכות הסביבה. בנוסף, מוצע לאפשר לשר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם השר הממונה על החקיקה באותו נושא, להאריך במקרים מיוחדים את תוקפו של פטור ממילוי אחר דרישות התקינה, שהיום ניתן לתת לתקופה שאינה עולה על שנה, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
החלק השני של הצעת החוק עוסק בנושא אסדרה אירופית מאומצת, ועיקרו תיקונים שונים הנובעים מהניסיון שהצטבר מיישום הרפורמה הקודמת, שכאמור נכנסה לתוקפה ב-1 בינואר 2025. בין היתר, מוצע לתקן כמה הוראות הנוגעות לעבודת ועדת החריגים שהוסמכה לדון בבקשות להחרגות ספציפיות מתחולת האסדרה האירופית, הן במסגרת חוק התקנים והן במסגרת תיקון עקיף משלים לפקודת היבוא והיצוא.
מעבר לכך, במהלך הדיונים בהצעת החוק הוספנו הוראות שנועדו להתמודד עם הקשיים של מעבדות בישראל לבצע בדיקות עמידה באסדרה האירופית, וכעת – גם של עמידה בדרישות אסדרה אמריקאית שיתווספו לחוק. המתווה המוצע, שגובש לפי החלטת הממשלה לאחר שאושרה הצעת החוק בקריאה הראשונה, יאפשר להסתמך, כראייה לאמיתות תוכנן, על תעודות בדיקה שייתנו מעבדות מוסמכות שאינן מעבדות שקיבלו אישור מהממונה על התקינה, ואשר יש להן יכולת וכשירות מקצועית לבצע בדיקות עמידה בהסדרה אירופית או אמריקאית, בכפוף לתנאים המפורטים בהצעת החוק.
חברי הכנסת, רוב הוראותיו של החוק המוצע ייכנסו לתוקף בתוך חצי שנה. מועד התחילה נקבע בהתחשב בהיערכות הנדרשת ליישום האסדרות האמריקאיות השונות ולאכיפתן. אני מקווה כי הצעת חוק מורכבת זו אכן תקל על היבואנים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של ההקלות האלה וירגיש אותן בכיסו, בעקבות הרחבת היצע המוצרים שייובאו לישראל, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה.
ועדת הכנסת ויו"ר הוועדה מבקשים מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. תודה.
848 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.