גישה מפלה מצד האוצר: עונש קולקטיבי למוסדות שיש בהם "משתמטים"

כבוד היושב-ראש, יש לי 50 שניות?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שיש כאן חברי כנסת רק מסיעת ש"ס. אדוני היושב-ראש, אני מעלה היום נושא שהכותרת שלו היא גישה מפלה מצד האוצר: עונש קולקטיבי למוסדות שיש בהם "משתמטים". יש בהם נסיכים. נסיכים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו כפוליטיקאים, כחברי כנסת, כשרים, יש לנו יום-יום דיונים שונים, כל פעם נושא חדש. אני חושב שאנחנו צריכים תמיד להישען על גורמי מקצוע, בהרבה דברים: אם זה בנושא של מספרים וכסף – מצד נציגים מאגף תקציבים במשרד האוצר; אם זה נושאים שדורשים הצעה משפטית – משרד המשפטים. ככה אנחנו בונים את החוקים, בונים הצעות חוק, בונים הצעות ממשלתיות, ככה בוועדות הכנסת מתנהלים. מה שקרה כאן בשנים האחרונות זה שאנחנו רואים פקידים מנהלים מדיניות משל עצמם. התרגלנו לראות יועצים משפטיים שמנהלים מדיניות של חברי אופוזיציה. אנחנו רואים פקידים שבינם לבין המספרים אין שום קשר, ואלינו באים אחרי זה בטענה: לא למדתם ליבה.

בשביל שאני לא אהיה אדם שסתם זורק סיסמאות באוויר, אני רוצה לנמק. השבוע הכנסת קידמה את הצעת חוק הכשרות. אני מקדם רפורמה נגד הרפורמה של כהנא והממשלה הקודמת. באים פקידי האוצר ומספרים סיסמאות של מספרים: 500 מיליון שקל, 700 מיליון שקל, מיליארד שקל, והם מתדרכים עיתונאים, מתדרכים ערוצי תקשורת, הכול מתוך איזושהי מטרה להשניא, לפלג, לגרום לאחד לשנוא את השני, בלי שום דבר מבוסס.

ואחרי זה כמו תוכים חברי האופוזיציה מנפנפים בדפים של פקידים באוצר שלא סיימו כיתה א' ובאים ומספרים סיפורים על מספרים. למה אתם חושבים שאני קורא להם ככה? בגלל שבמסמך אחר של משרד האוצר שהוגש לממשלה זה לא עלה שקל. זאת אומרת, פקידי האוצר חלוקים בין אפס לא ל-100, לא בין 600 ל-700 – בין אפס למיליארד. כל זה מתוך מזימה פוליטית שפקידים זוטרים מנהלים נגד הממשלה.

אני אביא לכם דוגמה נוספת – חוק-יסוד: לימוד תורה, שיושב-ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, מקדם. חוק פשוט, חוק לא תקציבי, חוק של ערכים, חוק שבא לייסד במדינת ישראל מהי תורה. בספר הספרים בן ה-80 שנה של מדינת ישראל אנחנו לא צריכים אישור שלו לספר החוקים בין ה-3,000 שנה שלנו. העגלה הריקה לא אמורה לתת אישור לעגלה המלאה והעמוסה במסורת, בתורה. משה קיבל תורה מסיני על לפיד שעובר מדור לדור. אני לא צריך אישור של אף אחד לספר התורה שלי. אבל מה נעשה שבג"ץ פעם אחר פעם פוסל חוקים, מתעלל בעבודה של הכנסת, מכניס את האג'נדות הפוליטיות שלו בתוך יוזמות משפטיות כאילו פוליטיות בשביל לרדוף אחרי לומדי תורה, בשביל לנגח את המפלגות החרדיות מתוך שנאה? כמו שהמשנה אומר: מי ייתן תלמיד חכם ואנשכנו כחמור – ככה מתנהגים אותם זקני עמי ארצות כלפי לומדי תורה.

מעולם לא הייתה כזאת חריצות של יועצת משפטית, כאילו אין בעיות במדינה – אין בעיה של עבריינות בכבישים, אין בעיה של פרוטקשן, אין בעיה של טרור, אין בעיה של אנשים שחוששים להסתובב ברחובות. מה כן יש? רדיפה אחר לומדי תורה. למשטרת ישראל אין תעסוקה. מדברים איתי בכירים במשטרת ישראל – אין להם כוח אדם מיותר, אבל למה דורשים מהם להקצות כוח אדם? לרדוף לומדי תורה. טירוף של פקידים שעוברים משרד-משרד בממשלה בשביל לרדוף אנשים שהם לומדי תורה. אם זה בסעיף 46, כאילו, מה הם חושבים, שעם ישראל יפסיק לנדוב, יפסיק לתת צדקה ללומדי תורה? מה הם חושבים לעצמם, שצדקה תציל ממוות – לא חי – ואנשים שתורמים, בגלל הסעיף המסכן שלכם, יפסיקו לתמוך בתורה? אתם טועים. עברנו קשים מכם. התורה נרדפת 3,000 שנה. קטן עלינו רדיפה של פקידים קטנים, עם כל העוצמות שלהם, עם כל היכולות שלהם, עם כל הבג"ץ הדורסני נגד לומדי תורה.

הגיע הזמן שנאמר די לרדיפה, נאמר די להרס, נאמר די לחורבן, נאמר די לאותם אנשים שאין להם משבתם וקומם, מהבוקר ועד הלילה, רדיפה אחר לומדי התורה, אחר אותם אנשים שבחרו בחיי צער בשביל להגן על עם ישראל שיושב ולומד תורה.

אני חושב שאנחנו צריכים לומר בקול רם את ההערכה ואת האהבה שיש לנו ללומדי התורה, את ההערכה ואהבה שיש לנו לאותם אנשים שמקדישים מחייהם ללומדי התורה. ואני אשמח שתצטרפו אליי, שנקיים ביחד דיון אמיתי, עמוק, איך להגן על אותם אנשים. תודה, אדוני היושב-ראש.