גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי את הזכות מיקירי הרב יואב בן צור לדבר במקומו בנושא החשוב כל כך הזה, ואני אעשה את זה בחרדת קודש ובכבוד גדול. יש פציעות שאינן מדממות על פני השטח; יש גיבורים שאינם זקוקים לקביים כדי ללכת, אך פסיעותיהם כבדות מנשוא. אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים. הדי הפיצוצים נושפים בעורפם לילה-לילה.
מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במערכה הקשה והממושכת ביותר שידענו מזה דורות. הנתונים הרשמיים של אגף השיקום חושפים מציאות מטלטלת, אלפי פצועים חדשים נקלטו מאז פרוץ המלחמה וכמעט מחציתם, כ-43%, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה. אלפי לוחמים חזרו מקו האש, אך השאירו חלק מנשמתם בבארי, בכפר עזה, בח'אן יונס ובסמטאות ג'באליה. הם איתנו כאן בבית, אבל בלילה הם שוב שם בתוך הנגמ"ש, תחת מטר פצמ"רים, מנסים בכוח אחרון להציל את חבריהם.
חבריי חברי הכנסת, אסור לנו לחזור לימים של לפני כן. כולנו זוכרים את זעקתו של איציק סעידיאן, אשר זעזעה היה מדינה שלמה. המעשה הכואב שלו קילף את מסכת האדישות והראה לנו את כשל המערכת שעשינו. אבל זה לא מספיק. איציק הוא הוכחה לרוח הגבורה של לוחמינו הגיבורים, גם אלו שנפשם נפצעה אבל רוחם חזקה. כמוהו גם עומר ומיכה וחסון ונדב וכל החברים שיחד איתו פה משמיעים את הקול הזה. הם מזכירים לנו שלוחם לא מפסיק להילחם כשהוא משתחרר מהמילואים. לפעמים המלחמה האמיתית שלו מתחילה רק בבית, מול הביורוקרטיה, מול הלילות ללא שינה, מול החרדה הגואה.
המלחמה הזו יצרה גל חסר תקדים של פוסט-טראומה. מומחי בריאות הנפש מעריכים כי בעקבות אירועי 7 באוקטובר עשרות אלפי אזרחים ולוחמים יזדקקו לטיפול נפשי ממושך. הם נלחמו מחוץ לגבולות המדינה למעננו, למען כולנו. אסור לנו להסכים למציאות שהם צריכים להילחם גם בתוך הבית פנימה בשביל לקבל את הזכות ואת ההכרה. פוסט-טראומה אינה בעיה פרטית של הלוחם או של משפחתו; זה חוב לאומי שלנו, של כולנו. אותם גיבורים, גם בתהומות, יש בהם כוח לחיות את החיים ולקדש אותם. הם רוצים להשתקם, הם רוצים להקים משפחה, להחזיק משפחה, הם רוצים לחזור למעגל העבודה. הם לא מבקשים נדבות, הם מבקשים הכרה. הם מבקשים שהמדינה ששלחה אותם לקרב, תדע גם לאסוף אותם כשהם חוזרים ממנו שבורים.
אני פונה מכאן לכלל החברים: אין כאן שיקולים כמובן של קואליציה–אופוזיציה, ימין או שמאל, וכולנו צריכים וחובתנו להיות מאוחדים למענם. הרפורמות שהתחלנו לעשות למענם הן צעד ראשון, אך הן רחוקות מלהספיק מול ממדי האסון של השנה האחרונה. עלינו להגדיל את התקציבים, לפשט את ועדות ההכרה ולהעניק מעטפת חמה, מיידית, מחבקת, לכל לוחם. הם הגנו על הבית שלנו בגופם ובנפשם; עכשיו תורנו להגן על הנפש שלהם. תודה רבה.
423 מילים של יונתן מישרקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.