קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. נדמה לי שזו הפעם החמישית, אולי השישית, אינני בטוח, שאני עומד פה על הדוכן הזה ודן בנושא כבוד הנשיא נבון – הנצחת מורשתו. באמת, אני מתבייש בשם הכנסת שבכל פעם החוק הזה נופל מחדש. בכל פעם. היו אנשים מהצד הזה שאמרו: לא מעניין אותנו. משמעת קואליציונית. לפחות בהצבעה הטרומית, שאין בה הרי כלום אלא רק כוונה, נצביע בעד, כדי שנוכל להסתכל על עצמנו בראי ולספר לנכדים שלנו.
יצחק נבון נולד בירושלים ב-1921, בן למשפחה ספרדית ותיקה בעיר העתיקה, דור חמישי בארץ ישראל. דור חמישי בארץ ישראל. היה פעיל בארגון ההגנה, לחם למען המדינה ושימש כראש המודיעין הערבי בארגון. עם הקמת המדינה נשלח לשירות בדרום-אמריקה מטעם משרד החוץ. בשנת 1965 נבחר לראשונה לכנסת. אפשר קצת שקט? אני מדבר על הנשיא יצחק נבון, אפשר קצת שקט? תודה.
הוא היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במהלך כהונתו החל התהליך המדיני בין מצרים וישראל, שהבשיל בסופו של דבר להסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975. נדמה לי שזה אחד ההסכמים החשובים עם מדינה ערבית, אם לא החשוב ביותר.
עליזה, אני שומע אותך עד כאן. אני נורא מצטער, אני מוכן שתפריעי לי בכל פעם, רק לא בנשיא נבון.
הוא היה חבר ועדת החינוך והתרבות בכנסת, קידם נושאים של חינוך ודו-קיום. בשנת 1978 נבחר לנשיא החמישי של מדינת ישראל. הנשיא הראשון יליד ירושלים; הנשיא הראשון שנולד בארץ ישראל; הנשיא הראשון בן עדות המזרח. הוא שם דגש על חיזוק הקשר בין העדות והמגזרים השונים – א-פוליטי; הקפיד לבקר רבות בפריפריה, יזם את פרויקט המאבק באנאלפבתיות הפונקציונלית – מאבק בבערות, שאז היה במדינה. היה מקובל על כל חלקי החברה: אשכנזים וספרדים, חילוניים, דתיים וערבים. במהלך נשיאותו נחתם הסכם השלום עם מצרים, כשהוא מעורב רבות בתהליך. כפי שאמר הנשיא סאדאת: העם המצרי התאהב בנשיא נבון – אבל כנראה שאנחנו לא. הנשיא נבון דיבר עם העם המצרי בשפתו הערבית והיה גשר להסכמי השלום.
הוא תרם רבות לתרבות: מחזאי וסופר, ובין יצירותיו, הידועה ביותר היא המחזה בוסתן ספרדי, שהציג את תרבות יהדות ספרד בירושלים. הוא עסק בקידום התרבות הספרדית, הלדינו, והמורשת של יהדות המזרח. שלט בשפה הערבית על בוריה. הוא חזר לכנסת – דבר שלא קורה – לאחר כהונתו כנשיא, כדי להיות שר החינוך. לא בשביל התפקיד והג'וב, הוא לא היה צריך את זה, שכר הנשיא הספיק לו; אלא כדי לתרום ולפתח את נושא התרבות והחינוך במדינת ישראל. תראו איזה איש. הוא המשיך לפעול לקירוב לבבות ולעידוד חינוך ותרבות עד ימיו האחרונים. נבון היה איש עט וספר, שכתב טקסטים ומחזות רבים, ובהם "הולך ברקידה", "ששת הימים ושבעת השערים", "מגילת הזקנים אשר בכותל המערבי", "רומנסרו ספרדי", וכמובן, המפורסמת ביותר, "בוסתן ספרדי", הצגה שהוצגה מעל 3,000 פעמים.
לאורך השנים בבית הזה, גברתי, הצבעתי כמה וכמה פעמים להנצחת אישים ראויים שלא היו מהצד שלי, לא היו מהצד הפוליטי שלי, ואני מדגיש, כולם ראויים: הרב דרוקמן, זכרו לברכה, הרב קוק, זכרו לברכה, הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, ראש הממשלה מנחם בגין, זכרו לברכה, הרב יהודה עמיטל, זכרו לברכה, והרב אהרון ליכטנשטיין, זכרו לברכה. זה רק ראוי ויהיה לכבודה של הכנסת ושל המדינה שהאיש היקר הזה יונצח באופן רשמי. זה רק בקריאה טרומית. תהיו אמיצים, בניגוד לפעמים הקודמות, שקיבלתם הוראה להצביע נגד. כל אלה מעדות המזרח שניגשו אליי ואמרו לי: כמה אתה צודק – ואני לא מניף את דגל עדות המזרח, אני רק מציין עובדה. אני מבקש מאותם חברי כנסת אמיצים מהקואליציה, שהבטיחו לי להצביע בעד, שיצביעו בעד.
אגב, השר עמיחי אליהו – חבל שהוא יצא – לכבודו ייאמר שהוא אמר שצריך להנציח – יש לי תקציב. תעביר בקריאה טרומית, אני אדאג לשאר. אפילו חבר הכנסת קרויזר לקח את החוק והעתיק אותו במילה במילה – בכבוד רב, רציתי אפילו לתת לו את החוק – כדי להיצמד אליו. אין כאן סיפור פוליטי, יש כאן סיפור ערכי. מדובר בהצעת חוק טרומית בלבד, עוד הדרך ארוכה-ארוכה. מה עוד, שההצעה הטרומית הזו באה בקצה ימיה של הכנסת הנוכחית. אני מפציר בכם, מדבר אל ליבכם, מדבר אל מצפונכם: אנא, הקשיבו לו והצביעו בעד הנצחת כבוד הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, בן עדות המזרח, איש עט וספר, איש תרבות, שהיה גשר בינינו לבין מצרים לבניית גשר השלום. אני בטוח שאתם רוצים להצביע בעד. תודה רבה.
חבריי חברי הכנסת, אני לא מאשים את השר שיקלי. הוא קיבל מה שאמרו לו להגיד. לפני כשבועיים ביקשה ממני ועדת שרים לדחות בשבועיים את החוק כדי שידונו. בהצעת החוק צירפתי מכתב, לזכותו של שר המורשת הוא אמר שיש לו תקציב והוא מעוניין וזה ראוי. יתרה מכך, חבר הכנסת מהצד שלכם, חבר הכנסת קרויזר, אמר: ואללה, ראוי. אני נצמד אליך לחוק. אני לא מבין את זה. כל הסיפור הוא טרומי, הצהרת כוונות. יותר חמור זה שעולה השר שיקלי ואומר: הממשלה החליטה לדחות בשלושה שבועות. מישהו יכול להסביר לי מה יקרה בעוד שלושה שבועות? תהיה פה הכנסת בכלל?
אני מבקש מכם לגלות עמוד שדרה. הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יליד ירושלים, דור חמישי בארץ, ראוי. היה מקובל על כל הקשת הפוליטית, על כל חלקי העם. קחו אומץ, תעזבו אתכם כרגע מההוראה. היווה גשר בינינו לבין מצרים. איש ספר, פירטתי את כל הדברים ואת כל הספרים שהוא כתב. אחר כך השר ששולט בעניין יחליט אם הוא נותן גם ללדינו או לא נותן, או רק נותן לנושא הנשיא נבון, כמו שהוא נתן לאחרים. זה רק טרומי. איך אתם מעיזים, לעזאזל? איך? בפעם הקודמת ניגשו אליי חברי כנסת ואמרו לי: מיקי, אנחנו מצביעים איתך, כולה טרומית, אחר כך נראה מה הממשלה תגיד. תסתכלו על עצמכם. מילא אם הייתה קריאה ראשונה, לא יודע מה, שנייה-שלישית, ניחא. כולם מבינים מה ההבדל בין טרומי לבין קריאה. ואומר השר – אני מטפל בזה. האיש ראוי.
893 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.