תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קיבלנו פה דוגמה איך אפשר לשאת נאום אנרכיסטי, ככה, בקול כזה מאוד - - -
אני לא צריך עזרה.
אין שום צורך, אני לא צריך עזרה. תודה רבה. אפשר לשאת את הדברים כביכול באיזה טון ענייני ולומר דברים שחושפים, חושפים את הכול.
אני אתחיל אולי, קודם כול, במה - - -
אני, בניגוד אלייך, מסוגל לשמוע כל דבר בשקט, ואני מוכן לשמוע. אני גם חושב שחובתי להשיב, וכך אני אעשה.
אדוני היושב-ראש, בוא נתחיל מדבר אחד שכבר עלה מהנאום של חברת הכנסת לזימי. במשך למעלה משלוש שנים הפצתם שקר, עלילה, על כך שלנו יש איזו כוונה לבטל את הבחירות, למנוע את קיומן, לשלוט פה לעולמי עד. והינה, מה מתברר? הכול היה שקר מוחלט. וככה, בהינף יד, עכשיו את מדברת על הבחירות ועל התוצאות ועל הרוב הפיקטיבי הזה שאת מדמיינת. איזו חוצפה.
קודם כול, תעלי ותתנצלי, תגידי: עם ישראל, הסתי אתכם אחד בשני, שלחתי אתכם לרחובות, העללתי, הזהרתי אתכם מדבר שלא היה ולא נברא בחוסר תום לב מוחלט.
קודם כול, זה ירד, השקר. והעלילה הזו, כמו כל שאר העלילות שהעללתם, ירדה מסדר-היום, וטוב שכך. וטוב שאת עצמך הודית בזה. איך אומרים? טוב מאוחר מלעולם לא.
עכשיו אני אגיד לך דבר שני. אתה שומע מה אומרת חברת הכנסת לזימי? אנחנו נעשה חוקה שתבטיח את זה שממשלה כזאת, כמו הממשלה שלכם, לא תהיה לעולם.
כלומר, אתם תייצרו כללים וחוקים שיגידו לעם: גם אם אתם רוצים לבחור אנשים אחרים, מנהיגות אחרת, שלא מוצאת חן בעיני חברת הכנסת לזימי, אנחנו, הדמוקרטים הגדולים, נמנע את זה מכם בכוח. איזו חוצפה. איזו צביעות. הדמוקרטים, אתם קוראים לעצמכם. הרי אתם המפלגה הפשיסטית ביותר שהייתה פה אי-פעם, האנטי-דמוקרטית ביותר שהייתה פה אי פעם. לא קיבלתם מעולם את הכרעת העם, לא בבחירות האלה ולא בבחירות קודמות, ועשיתם הכול כדי לסכל אותה בכל דרך. ומה שנכשלתם בלעשות כאן, כאחת האופוזיציות החלשות והגרועות בתולדות הבניין הזה – עשיתם דרך - - -
חברת הכנסת בן ארי, אל תפריעי לי.
אל תפריעי לי.
אל תפריעי לי.
אל תפריעי לי.
אני אומר את מה שאני רוצה לומר.
אין לכם גרם של הדרת כבוד.
אין לכם גרם של הדרת כבוד. אפס סובלנות. אפס נכונות לשמוע. אתם יודעים למה? בגלל שאתם יודעים שהכול דברי אמת, ואתם לא יודעים להתמודד איתם.
אתם לא הכרתם מעולם בתוצאות הבחירות.
אתם לא מסוגלים לקבל את רצון העם.
ואתם עושים כל מה שרק אפשר בהתפרעויות, בסרבנות, באלימות, וכמובן תוך שימוש במערכת המשפט לדברים שבינם לבין משפט אין דבר וחצי דבר, כדי לנסות לבטל את רצון הבוחר.
אבל את צודקת, חברת הכנסת לזימי. אני באמת הערתי את העם הזה – הערתי והארתי את האמת, את המציאות, שבה כשאנחנו הולכים לקלפיות ובוחרים ממשלה, בוחרים כנסת, יש מישהו אחר בבית המשפט העליון, קומץ קטן של האנשים שלכם שיושבים שם ופשוט מבטלים את הכרעת העם - -
- - ממנים לכל המשרות רק את מי שנאה בעיניכם, רק את מי שבא מתוככם, ונוהגים - - -
אדוני, תגן עליי מההפרעות האלה.
איזה שופטים יש לנו עכשיו.
אתה יודע שבוויכוחים שלי עם שופטי בית המשפט העליון אני אומר להם תמיד: אם אתם תנצחו בבחירות - - -
אני אגיד לך מה עשיתי.
קודם כול, אמרתי, הערתי והארתי את האמת. וציבור עצום לא מוכן יותר לקבל לא את האכיפה הבררנית שלכם ולא את רמיסת זכויותיו. אגב, אדוני היושב-ראש, במוצאי שבת פורסם סקר בערוץ I24, ואני לא מאלה שחושבים שסקרים הם חזות הכול, אבל הוא ביטא מגמה שאני רואה בה עוצמה ענקית: 60% מהציבור תומך בביצוע הרפורמה המשפטית במלואה, לעומת 36% מתנגדים בלבד. ולא רק זה, אלא רבע ממצביעי האופוזיציה גם תומכים ברפורמה המשפטית.
אני מזמין אותך לבוא איתי. מזמין אותך.
אני אומר לאדוני היושב-ראש, אתה פרלמנטר ותיק.
אתה פרלמנטר ותיק, מהוותיקים במשכן, אבל אני חושב שגם אתה לא ראית תרגיל מחוכם כמו שעשתה חברת הכנסת לזימי בהצעת החוק הזאת. תראה מה עושה חברת הכנסת לזימי – היא רוצה לבטל את מגילת העצמאות. עכשיו, איך היא תבטל את מגילת העצמאות? הרי מה, יש גוף שיכול בדיעבד לבטל את מגילת העצמאות? אז מה היא עושה? היא רוצה לעגן אותה כהצעת חוק-יסוד כדי שבג"ץ יוכל לבטל את חוק-היסוד ואת מגילת העצמאות. כל הכבוד, חברת הכנסת לזימי. נכון, זה מה שאת רוצה להשיג? הרי תחשבי על זה. אם בג"ץ יכול לפסול חוקי-יסוד, את מעמידה את מגילת העצמאות בסיכון לפסילה. נכון או לא? אז למה את עושה את זה? למה את עושה את זה בביטחון כזה? כי את יודעת שהשופטים הם כולם פוליטיים, מהצד הפוליטי שלכם, ולכן את אומרת: הם לא יפסלו חוק שנעמה לזימי הביאה. הם לא יפסלו את מה שנאה בעיניכם. הם יפסלו רק חוקי-יסוד שאנחנו, הממשלה הנבחרת, הקואליציה שמייצגת את רוב העם – את זה הם פוסלים בהינף יד, בהינף יד.
אז מה את אומרת, חברת הכנסת לזימי? אולי זה לא רעיון טוב כל כך להעביר את חוק-היסוד הזה? כי המגילה עלולה לעמוד בסכנה גדולה, או שאת בטוחה לגמרי, לגמרי, שהשופטים איתך. איך את יודעת שהם לא יפסלו אותה? איך את יודעת שהם לא יפסלו אותה? מאיפה הביטחון הזה? מאיפה? מאיפה? תראו כמה אתם צבועים, כמה זה פוליטי הכול, כמה אתם בעצמכם יודעים שבית המשפט הוא פוליטי לגמרי.
רק יש בעיה אחת, שאתם, אפילו אתם, לא עצמאיים בכלל. הכפפתם את עצמכם לגמרי לאדונים שם. עד היום פועלים לפי התכתיבים של אהרן ברק.
ואתם עוד מספרים לציבור שכן, יש דברים שצריך לתקן ורפורמות שצריך לעשות. כמעט ארבע שנים הנושא המשפטי בראש סדר-היום. הצעת חוק אחת לא הצעתם, לתקן משהו. אחת. אחת. אחת. חוץ מלהנציח את המצב המעוות הזה. והינה, כל האמת נחשפת בהצעת החוק הזאת שלך. את מדברת על יוהרה. זו היוהרה שלכם, לחשוב שלא משנה מה העם יחליט, אתם, באמצעות השופטים, תכתיבו את הערכים שאתם מאמינים בהם לכולם.
ואני אומר לחברת הכנסת לזימי, לא יעזור לכם. תהיינה בחירות, כמו שהיה ברור מהיום הראשון, למרות השקרים שלכם, ואנחנו ננצח בבחירות האלה.
אנחנו נשלים את הרפורמה המשפטית, את השבת הצדק, את השבת הדמוקרטיה. אנחנו נשים סוף לאכיפה הבררנית, ואנחנו נחזק את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה שהיא מדינה יהודית; מדינה שיש בה משטר דמוקרטי, שיש בה שוויון אמיתי בפני החוק – ולא אכיפה בררנית. מדינה שתהיה עם חוסן ועם עוצמות כדי להבטיח את הבית הלאומי של העם היהודי לנצח.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע, כדי להגן על מגילת העצמאות, כדי למנוע חשש לביטולה, שהכנסת תדחה את הצעת החוק המסוכנת הזו. תודה רבה.
1,008 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.