אכיפת רעש במסגדים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני יכולה קודם כול לומר שמה שאתה אומר הוא דבר נכון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה אמונים גם על חוק הרעש. חוק הרעש אמור להסדיר את איכות החיים ובריאות התושבים בצורה הטובה ביותר. אנחנו נכנסנו בעולמות הרעש גם לעולמות של רעש מכלי רכב, שאגב, זו אחת המהפכות הגדולות שעשינו. יש לנו היום את מהפכת הרעש במשרד להגנת הסביבה. יצאנו בקול קורא לרשויות גם, לאכיפת רעש על ידי גלאים ומצלמות מכלי רכב ותחבורה. אנחנו עושים את זה בצורה טובה. יצא פיילוט כזה גם בעיריית עכו וגם בעיריית פתח תקווה. היום נפרסו גלאים ומצלמות אפילו בירושלים. ירושלים היא אחת הערים הגדולות שזכתה גם בקול הקורא הזה.

רכבים שצופרים צפירה שהיא ארוכה, מעצבנת, לא ראויה, כדי להפריע, ומעירה את השכנים, וגם אופנועים שמוציאים את האמצעים המכניים ומכניסים אמצעים משופרים ועושים קולות של צפירות והדי פיצוצים – היום אנחנו אוכפים את הדברים האלה, ויש נוהל אכיפה מסודר. אנחנו רק מרחיבים את המהפכה הזאת, שהיא מהפכת הרעש בישראל, כי מדינת ישראל היא קטנה וצפופה.

עם זאת רעש לא מגיע רק מכלי רכב ותחבורה, הוא מגיע מעוד הרבה גורמים – אם זה מסיבות, אם זה כל מיני דברים אחרים. יש נהלים כאלה, ובסוף כשיש רעש, אז כמו שיש חוקי תעבורה ומי שאוכף אותם זו משטרת ישראל – גם בעולמות הרעש האכיפה נעשית הרבה על ידי משטרת ישראל. לדוגמה, שוטרים מגיעים לבית או למסיבה שעושה רעש אחרי השעות ולא בזמנים, ואוכפים את זה.

גם בנושא של מואזינים ובתי תפילה אני חייבת להגיד שבמשרד להגנת הסביבה מתקבלות והתקבלו הרבה פניות בנושא הזה. הפניות שאני קיבלתי הן גם מערים מעורבות – עכו, לוד, רמלה, יפו, ואנחנו פעלנו בכל הערים האלה, תכף אני טיפה אפרט לך במה פעלנו ואיפה פעלנו. אבל אני יכולה להגיד לך שבוצעו יותר מכמעט 315 מדידות של רעש ממסגדים, זה התפלג בכל הארץ. משקל רב קיבלו הערים לוד, ירושלים ויפו. הגיעו תלונות למשרד גם בקיסריה, רמלה, מושב עזריאל – כך שהמדידות נעשות, והמדידות הן על ידי כניסה לתוך בתי תושבים, שימת האמצעים הדיגיטליים, ומודדים שם כדי להרגיש איך תושב מרגיש ומה כמות הדציבלים.

ביחד עם משטרת ישראל יש נוהל משטרתי, של המשטרה, שהוסדר, של המשרד להגנת הסביבה, של משרד הפנים – כי בסוף יש לנו מסגדים שנמצאים תחת משרד הפנים בנוהל שירותי הדת – הנוהל הזה נכתב גם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו פועלים על פי הנוהל הזה. על פי הנוהל הזה, יש לנו שני הליכי אכיפה שנפתחו, מערכות הגברה – שלוש מערכות הגברה שנתפסו גם בצפון, גם בדרום וגם במרכז, ויש היתכנות ליותר מזה. למה אני אומרת שיש היתכנות ליותר מזה? כי גם אני בתור השרה להגנת הסביבה הפניתי למשטרת ישראל בקשות לאכיפה. הנוהל אומר – ואני יכולה לתת לך אותו, אם תרצה, הוא נוהל שאפילו נכתב ב-2016 – שבתחומי האחריות, יש תחומי אחריות למשטרת ישראל, שזה הובלת כל הגורמים בהליך הטיפול במטרד הרעש, וזה ביצוע הליך האכיפה.

זאת אומרת המשטרה צריכה לבצע את הליך האכיפה. אתה יודע, למשרד להגנת הסביבה יש אנשים סביבתיים, הם לא אנשים שבאמת נכנסים בסוף פיזית למסגדים. הם עושים את זה גם במידה, וצריך, מודדים ונמצאים, ויש נוהל – הנוהל המשטרתי מציין משא ומתן שצריך להיעשות גם עם הקהילה, גם עם השלטון המקומי והאזורי, גם עם המסגדים, במידה והם שייכים למשרד הפנים, כדי לגרום למטרד הרעש להיעלם. אבל במידה וזה לא קורה, אז יש לנו עלייה בעולמות האכיפה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה מטפלים גם באמצעות הודעות קנס, אבל כשיש הפרות חוזרות, סוכם בינינו לבין המשטרה שהם צריכים גם לפתוח בחקירה כאשר קורים כמה מקרים כאלה, ותביעות להב צריכות לטפל בזה, וגם חקירות של המשטרה.

אז תחומי האחריות במשטרת ישראל הם הובלת כל הגורמים, כמו שציינתי, לטפל במטרד הרעש, ביצוע הליך לאכיפה; על פי הנוהל, המשרד להגנת הסביבה צריך לבצע את המדידות ומתן חוות דעת, לעשות מעקב, במידה ויש צורך בכך; והאגף לשירותי דת גם צריך לבצע הליך מקדמי ונקיטת צעדים לצמצום הרעש, אם זה סנכרון המסגדים, אם זה כוונון של רמקולים, שיגור של מפקח אזורי על פי בקשת המשטרה וביצוע של הסברה בקרב האוכלוסייה כדי לעמוד בחוק.

לכן, ברמת העיקרון, הכלים עומדים היום לרשות משטרת ישראל, וגם זה מה שאני אמרתי בפעם הקודמת. אנחנו הפנינו גם מכתבים במקומות שבהם היו חריגות בלתי סבירות, כמו במסגד של אל-עומרי בלוד, שהפריע באמת בצורה חריגה ובלתי סבירה. אגב, על פי הוראות החוק, משטרת ישראל רשאית לטפל בכל רעש חזק ובלתי סביר. זאת אומרת גם אם לא הבאתי לך את כמות הדציבלים בדיוק, אם שוטר בא ורואה שיש רעש חזק ובלתי סביר, הוא יכול להפעיל את שיקול דעתו ולטפל במפגע הזה, כי מפגעי רעש הם מפגעים לכל דבר ועניין, אם זה קורה ברחוב, אם זה קורה בתחבורה, אם זה קורה בהופעות, וגם אם זה קורה בעולמות של מסגדים ובתי תפילה – צריך לטפל בזה, נקודה.

יש מקומות שבהם אנחנו יודעים שזה מכוון כמטרד כנגד אזרחי מדינת ישראל, וגם כמו שציינת, ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון זה אפילו יותר מורכב, כי שם הרבה פעמים זה נעשה בכוונת מכוון, ואנחנו יודעים את זה. החוק שם נתון בידי המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה – כמו שחוק שמירת ניקיון וחוק אוויר נקי לא חלים באזורים האלה, אני חייבת לומר שבגלל זה הבאתי את הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות, שמדבר על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון. אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, בתוך הצעת המחליטים הזו – שאגב, קודמה כשלב ראשון, והיא מקודמת גם בימים אלה. אנחנו סיימנו את כל העבודה עליה, וזה באמת רק עניין תקציבי להעביר אותה. אנחנו מעבירים אותה עכשיו בשלביות. אני השגתי לה כרגע 40 מיליון שקלים, ובתוספת משאבים של קרן יו"ש, ואני במשרד להגנת הסביבה מטפלת בזה עכשיו. אנחנו נשקיע בזה, כי אנחנו רואים בזה טרור סביבתי לכל דבר ועניין.

אז אני מקווה - - -

רק נגיד שחבר הכנסת פוגל העביר עכשיו חקיקה כדי לאסדר את הנוהל הזה בצורה הרבה יותר מסודרת. הוא רוצה לאפשר יותר סמכויות ופיקוח למשרד הגנת הסביבה. סוכם שבמידה שתהיה באמת הקצאה של תקנים, משאבים, כל מה שצריך – אז באהבה.