טוב, קודם כול צריך לומר שבעיית הפסולת היא באמת אחת הבעיות הגדולות ביותר בישראל שלא נמצאה להן תשתית מספקת וראויה. כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה, מצאתי שמדינת ישראל באמת מטמינה מעל 80% - - -
הגיוני, כן.
בסדר, גם אם הוא לא שאל בנתונים מדויקים, אנחנו עם עופר כסיף ומפלגתו לא מתווכחים בכלל, לא על נתונים מדויקים ולא על אמירות מדויקות ולא על אמת מדויקת ולא על אידיאולוגיה מדויקת. אבל הוא נתן לנו הזדמנות לדבר על עולמות הפסולת, שהמשרד באמת עובד בהם מאוד מאוד קשה, אז נדבר.
באמת נוכחתי לדעת שמעל 80% מהפסולת במדינת ישראל מוטמנים. תאי ההטמנה הגדולים ביותר נמצאים בדרום המדינה, ודרום המדינה הפך להיות באמת פח האשפה של מדינת ישראל.
תראו, הטמנה היא אירוע סביבתי נמוך מאוד, בוא נגיד ככה, פתרון סביבתי מאוד מאוד בעייתי, שמזהם אוויר קרקע ומים. ובאמת, מדינת ישראל, שנמנית עם המיליה של המדינות המפותחות של ה-OECD, הייתה צריכה להיגמל מההטמנה כבר מזמן וללכת אל עבר הפתרונות המתקדמים שמשתמשים בהם בעולם, אם זה מתקני עיכול אנאירובי, אם זה מתקני ביו-גז, אם זה מתקני השבה למיניהם, שלוקחים את הפסולת ומייצרים ממנה חשמל, אנרגיה וחום. כשנכנסתי למשרד לא היה אפילו מתקן קצה אחד שנמצא ברמת התכנון כמתקן קצה לטיפול בפסולת, באמת, ככה, על המסילה, שהמשרד מקדם אותו ובאג'נדה אמיתית, כדי לייצר פה שינוי משמעותי בהטמנת הפסולת במדינה.
עכשיו, ברור לכולנו, חבר הכנסת, שגם כשאנחנו רוצים לייצר שינוי כזה, לוקח זמן, כי בעצם אם אף מקום לא נמצא תחת תכנון, ואם אין תכנונים למתקני השבה, ואם יש נמב"י מאוד גדול – NIMBY זה Not In My Back Yard – זאת אומרת היו כמה ניסיונות בעבר לקדם מתקני קצה לטיפול בפסולת שנתקלו בקשיים מאוד מאוד גדולים, כשלים בעיקר הסברתיים או כשלים בנושא הזה, שהיו שרים או מנכ"לים או צוותים מקצועיים שפחות האמינו בפתרון כזה או אחר, ולכן המציאות הזו כשלה פעם אחר פעם. התוצאה הייתה תוצאה שהיא באמת לא מיטבית עם אזרחי מדינת ישראל. מה לעשות, מדינת ישראל היא אחת המדינות שגם באמת אחוזי ייצור הפסולת הם גבוהים מאוד. אנחנו באמת מבשלים הרבה, אוכלים הרבה, קונים הרבה. יש היום הרבה הזמנות גם מאתרים בין-לאומיים. יש הרבה פסולת בישראל, ולכן צריך למצוא לה פתרון – ופתרון אמיתי.
הפתרון לפסולת שמזהמת אוויר, קרקע ומים – ולא רק זה – בדרך, כשהיא נוסעת לאתרי ההטמנה, היא מזהמת על ידי זיהום אוויר תחבורתי ממשאיות, וגם משאיות נתקלות במשך שעות ארוכות בפקקים להטמנת פסולת. זו באמת בעיה. ולכן מה שעשינו במשרד – אני באופן אישי באמת שמתי את הפסולת כאסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה ביחד עם השלטון המקומי והאזורי, שהוא קהל היעד והמטרה, והבנתי שאי-אפשר לייצר מציאות לבד; אנחנו חייבים את התמיכה של השלטון המקומי והאזורי, שהם יצרני הפסולת הגדולים, ובעצם ביחד איתם לייצר את השינוי. ייצרנו את השינוי לא רק על ידי הבאת מתקנים – עשינו גם סיורים בחו"ל כדי לראות את המתקנים, זה היה ביחד עם ראשי רשויות. גם אשכולות יצאו לסיורים. ראשי רשויות יצאו לבד לסיורים כדי לראות את המציאות השונה בעיניים, וכדי לקבל החלטה להקים מתקני קצה כאלה גם בישראל.
אני חייבת לומר שזה שהמכרז הראשון למתקן ההשבה בנאות חובב יצא לדרך, ויש זוכים ואנחנו כבר בתהליך שם – זו בשורה עצומה. מעבר לזה אנחנו בהרבה איתורים במקומות אחרים ובהסמכות לוות"ל, לוועדות התכנון והבנייה, עם איתורים מדויקים, קולות קוראים שכבר יצאו לתכנון של מתקני קצה כאלה, מתקני השבה שהתפקיד שלהם זה להפוך את הזבל שלנו לזהב, בעצם למשאב, כי זה מה שקורה בכל העולם, היום מתייחסים לפסולת כמשאב שניתן לייצר ממנו אנרגיה.
אבל מעבר להקמת המתקנים – ויש גם מתקנים לפסולת אורגנית, מתקן שקם עכשיו בשפד"ן, מתקן נוסף שקם באשכול. בכל החלטות הממשלה של שיקום דרום וצפון הכנסנו את הנושא של המתקנים. רק לא מזמן עברה החלטת ממשלה לאילת – גם שם נכנס, גם בשבע ערי ליבה, גם נכנס אתר טליה בצפון. בכל מקום איתרנו, קידמנו, ונמצאים באמת הרבה מתקנים בקידום. אממה, אנחנו יודעים שעד שמתקנים יקומו, עדיין אנחנו צריכים לדאוג שיהיה איפה לשים את הפסולת, ולכן באמת יש לנו עדיין הטמנה, עד שיהיו לנו מספיק מתקנים כדי להכניס את כל הפסולת אל המתקנים. אבל השינוי הוא שינוי שבאמת מתממש לנגד עינינו, ואני חייבת לומר שזו באמת בשורה עצומה לאזרחי מדינת ישראל.
אני אגיד שהקמת מתקנים זה לא דבר יחיד; ביחד עם הקמת מתקנים צריך לעשות שינויי חקיקה ורגולציה, ולכן הבאנו את חוק פסולת בניין. אגב, אנחנו מטפלים בזרמי הפסולת השונים, גם פסולת בניין. הקמנו מתקני קצה לפסולת בניין, שבעצם לוקחים את כל פסולת הבניין, מכניסים אותה חזרה לאתרים מוסדרים, ושם הופכים את פסולת הבניין למצעים חדשים, לאגרגטים לעולמות הבנייה. זאת אומרת בכל העולם הבינו ששימוש בכלכלה מעגלית ותמיכה בכלכלה מעגלית הם דבר נכון וכדאי.
אני יכולה לומר שכשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה הייתה בטן מאוד גדולה לקרן הניקיון, והייתה קרן ניקיון שבאמת לא ביצעה את המטרות שלשמה היא הוקמה – היא לא הקימה מספיק מתקנים ולא מצאה את פתרונות ההטמנה למדינת ישראל ושימוש בפתרונות יעילים וחכמים יותר. האמת, אני שמחה להגיד שאני את קרן הניקיון כמעט סיימתי. אנחנו בעזרת השם יוצאים עם האוצר ביחד לעוד שני קולות קוראים להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, ואני חושבת שלשר שיבוא אחריי יהיה באמת אתגר גדול מאוד, כי אני די משאירה קרן מרוקנת, ריקה, אבל אני לא משאירה קרן ריקה בלי בשורה מאוד גדולה עם הקמת רשות פסולת בישראל.
כמו שלאחות האחרת, המים, יש רשות מים, כמו שלחשמל יש רשות חשמל, הבנו שגם לפסולת נדרשת תשתית לאומית אמיתית גדולה לטיפול בפסולת. זו גם תשתית מאוד מאוד בעייתית: היא תשתית מזהמת; היא תשתית שצריך לטפל בה מבוקר עד לילה. יש לנו הרבה זרמי פסולת שונים. לכן לצורך זרמי הפסולת השונים גם הבאנו חקיקה נכונה, אם זה חוק פסולת בניין, שעבר קריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אם זה תיקון לחוק הפיקדון, אם זה תיקון לחוק האריזות, אם זה לנושא של צמיגים. לכל זרמי הפסולת בעצם היינו צריכים להביא גם חקיקה ותיקוף רגולטורי כדי לקדם את הנושאים בזרמי הפסולת השונים, שנוכל באמת לטפל בהם. לכן זה בא ביחד: מצד אחד הקמה של מתקנים, שימוש נכון בקרן הניקיון – שאני חייבת לומר שלא נעשה עד שאני הגעתי, כי בעצם היא לא שימשה למטרות שלשמה היא נולדה.
אני חייבת לומר שאנחנו בוועדה הבין-משרדית – שאני והאוצר ביחד שמנו גם בחוק ההסדרים, וגם אני דחפתי מאוד לקדם אותה, ועדה בין-משרדית שהיום יושבת, ובשבוע-שבועיים הקרובים – וזו בשורה מאוד גדולה – אנחנו נפרסם את מסקנותיה – עוד לפני שהמסקנות שלה יפורסמו, אני יכולה להגיד לכם שהמסקנה שלי כשרה להגנת הסביבה היא שאין מנוס וצריך ללכת לעבר הקמת רשות פסולת גדולה, עצימה, איתנה, בישראל, שתתקף גם את הקמת מתקני הקצה לטיפול בפסולת וגם תדאג באופן מוסדר, רגולטורי. יהיו לה הרבה יותר כלים כדי לטפל בעולמות האלה, וגם מבחינת אכיפה, וגם מבחינת היישום הלכה למעשה של השינויים.
אני חייבת גם לומר שהיום אנחנו במשרד להגנת הסביבה מנסים באמת לקדם ביחד עם השלטון המקומי והאזורי את כל שורת המתקנים שמעוניינים לקדם, וזה כבר הפך להיות באמת אפילו מין מקום כזה – אם פעם זה היה נמב"י, היום אנחנו נמצאים במקום שכמעט כל רשות מקדמת איתנו פתרון קצה. אנחנו משתמשים באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות, שהן זרועות ביצוע; אנחנו משתמשים באשכולות, האשכולות שנבנו על ידי משרד הפנים, אבל מי שבאמת באמת מפעיל אותם באופן מעשי זה המשרד להגנת הסביבה כדי להקים מתקני קצה כאלה בכל הארץ. ואם תרצו, אנחנו נוכל, חבר הכנסת, למנות גם את המקומות של איפה אנחנו יושבים על מתקני קצה. רק לפני שבועיים הבאנו גם את תימורים הסמכה לוות"ל, יש את האקו-פארק ברחובות, יש את מטה יהודה. יש כל כך הרבה מקומות שמקדמים היום מתקני קצה לטיפול בפסולת ביחד עם המשרד. באמת עם הבשורה הגדולה שאנחנו מביאים, של כל האסדרה הזאת של הוועדה הבין-משרדית, אני יכולה לומר לכם שהשורה התחתונה שלה היא שאנחנו גם מקימים רשות פסולת בישראל. אנחנו נסיים להגיש גם תזכיר שהוא תזכיר חוק מוצע עם ההסדר הזה, כדי שלשר הבא אחריי באמת תהיה עבודה מאוד מאוד קשה פה בכנסת ביחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי לקדם את אותה הקמה של רשות.
ברוכים הבאים לכל החיילים שנמצאים ביציע, חיילים וחיילות.
תדע לך שאני מה זה התאמצתי הפעם לא להשתלח, באמת.
אז אני אגיד לך משהו, ובאמת לשאלה בוטה כזאת - - -
וזה לא מפתיע, זה לא מפתיע שאתה שואל שאלות בוטות, כי אתה בן אדם בוטה. אתה בן אדם שבכלל המקום שלו הוא לא בכנסת ישראל.
והאמת, שאם זו הייתה באמת ככה שאילתה שלך - -
- - אז הייתי יכולה להגיד לך באמת, בתשובה הכי פשוטה: לך תחפש. אבל הרמת לי להנחתה ונתת לי פה לתת הרצאה שלמה על המשרד. אני חייבת להגיד לך שהפסולת היחידה שאני רואה כאן במשכן זה אתה וחבר מרעיך, שפועלים נגד חיילי צבא ההגנה לישראל, נגד מדינת ישראל. אז אתה יכול ללכת ולהטמין דווקא אתה את הראש שלך בחול, וכדאי שלא תוציא אותו במשך הרבה זמן. אני חושבת שאתה די מקבל את זה מאזרחי מדינת ישראל שלא אוהבים אתכם, שלא תומכים בכם. אתה תומך במחבלים ובאנשי טרור.
הכול בסדר. שאלת על פסולת?
זו שאלה שסופר-מתאימה לך, כי אתה פשוט פסולת, פסולת שצריך לזרוק מהמשכן הזה. ואמן שכולם היו מצביעים איתנו כדי להעיף אתכם כמה שיותר, אבל יש כאן עוד כמה טהרנים במשכן הזה שהחליטו לתת לכם איזשהו קרדיט. אז אני מקווה שאתם תעופו גם בבחירות הקרובות כמה שיותר מהר.
נמצאים כאן חיילים וחיילות ביציע. אנחנו תומכים בחיילי צה"ל, מגינים על חיילי צה"ל, על כוחות הביטחון. תודה רבה לכם על כל מה שאתם עושים יום ולילה למען מדינת ישראל. ואל תדאגו, תיקון זה דבר שלוקח זמן, אבל הוא ייעשה.
וכמו שהעפנו את הרצי הלוי, את חליוה, את רונן בר ועוד הרבה אחרים שלא היו צריכים לאחוז בתפקידים, והיו כאלה שמונו דווקא בממשלה הקודמת, ממשלת השינוי – ממש – זאת שזכינו להפיל. הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים רעים, ביניהם גם מינויים רעים, ולהם נתנו ואפשרו את הכול מהכול, עם גלימתה של היועמ"שית המפוטרת, המודחת - -
- - שנתנה את ההסכמה לכך, וגם שופטי בית המשפט העליון, שכמובן תמיד מגינים על המחנה הנאור והנכון והמתאים של המיליה שלהם.
אבל מה לעשות, תיקון זה דבר שלוקח זמן, ואנחנו מתקנים. דוד זיני ראש השב"כ, רומן גופמן הוא במוסד ובן עזרא במל"ל, ויהודה אליהו יהיה איפה שהוא צריך להיות, ומיכאל ראבילו יהיה מבקר המדינה. מה לעשות, תיקון – דבר שלוקח זמן, אבל הוא יקרה. וגם היועצת המשפטית המפוטרת המודחת בסוף תלך הביתה. אל תדאגו.
אני רק מקווה שבמקום לרדוף אחרי חברת הכנסת שלנו טלי גוטליב עם כתבי אישום, שהיועצת המשפטית תרדוף אחרי הפצ"רית, שהאשימה את חיילי צה"ל, ואחרי חבר הכנסת גלעד קריב, שהוציא דיונים חסויים מוועדת החוץ והביטחון. אז, אתה יודע, אכיפה בררנית היא פשע – אנחנו רואים אותה פה למול עינינו. חברת הכנסת טלי גוטליב, אנחנו ממשיכים לתמוך בך, הכול בסדר, עם ישראל תומך בך. אבל את יודעת, זה תיקון. תיקון לוקח זמן.
אל תדאג, חיים שלי. הכול טוב, נאור שירי, אתה תמשיך לייצר בדיחות ושירים, זה באזור שלך.
אני חייבת להגיד משהו על יעל רון בן משה, יושב-ראש הכנסת.
היא עושה עבודה טובה. כן, בטח. יאללה, יעל.
נכון.
נכון.
לא, לא, זה בסדר. היא שואלת את זה.
לא.
נכון, יש שני מתקני השבה, עברון ומילואות.
קודם כול, אני חייבת להגיד משהו. אני מאוד מעריכה את חברת הכנסת יעל רון בן משה, ואני אגיד גם למה. קודם כול, היא חברת כנסת שבאה לעבוד. יש לי ניסיון איתה גם מהממשלה הקודמת. ובאמת, אתה יודע, לפעמים אנחנו נמצאים בעולמות של ערכים מתנגשים, אבל יש ראייה נכונה ומפוקחת על המציאות, ומשתדלים לעשות טוב למען אזרחי מדינת ישראל. והאמת היא שחברת הכנסת יעל רון בן משה באה כדי לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל.
כשהיא באה ואומרת: אני רוצה לשים אל מול העיניים את עולמות הפסולת, את עולמות איכות הסביבה, את עולמות השלטון המקומי והאזורי – זו דוגמה לחברת כנסת שבאה לעבוד, ועובדת איתנו כתף אל כתף, עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם אנשי המקצוע במשרד. ובאמת, הרבה מהעשייה המשותפת שלנו מקדמת את הסביבה ואת האינטרס הציבורי. אז קודם כול, יעל רון בן משה, אני רוצה להגיד לך יישר כוח על כל מה שאת עושה ותודה רבה.
גם הרבה פעמים את מביאה דברים שהם מאתגרים, גם את משרדי הממשלה, גם אותי בתור שרה – ואני מעריכה את האתגור שלך. את עושה עבודה מצוינת, ואני באמת גאה להיות שותפה שלך בכנסת לדברים טובים.
נכון. ולכן כשבן אדם גם בא ממקום באמת מאוד מקצועי, שהוא מבין, שהוא יודע, שהוא יכול להוסיף, אנחנו מאוד מעריכים את זה. יעל אומרת: תראו, בסוף אנחנו השתמשנו בפלטפורמה של האשכולות – המשרד להגנת הסביבה – כי היא פלטפורמה מאוד נכונה, מאוד נוחה, והיה לנו נוח להשתמש בה, לקחת אותה ולרתום אותה אלינו, אל המשרד להגנת הסביבה, כדי לפתח ביחד עם כל האשכולות של הרשויות מתקני קצה שהם אזוריים. כי, בסוף, מתקן קצה לא יכול לשרת רשות אחת, הוא צריך לשרת כמות גדולה של פסולת, שמגיעה מכמה רשויות.
לכן באמת באזור שבו יעל רון בן משה גרה, בגליל המערבי, יש לנו שני אתרים, גם מילואות וגם עברון, שמקדמים מתקני קצה לטיפול בפסולת, מתקני השבה גדולים, ויתמודדו על הקול הקורא שהמשרד להגנת הסביבה ביחד עם האוצר יוציא. אני רק אגיד שבעברון זכינו גם לחנוך לא מזמן אתר למיון פסולת, מתקן למיון פסולת, מאוד מאוד גדול, שהוא מייצר לנו את אותה כלכלה מעגלית – הוא קודם כול מפריד את הפסולת לפסולת שניתן למחזר אותה ופסולת שלא ניתן למחזר אותה, ומה שלא ניתן למחזר ייכנס לתוך מתקני ההשבה וייצר אנרגיה, חשמל וחום.
אני כן אגיד שיש לנו בשורה, באמת. כי מה שקורה זה כזה דבר: הכסף היחיד שנשאר בקרן הניקיון, שאני השארתי, הוא להקמת מתקנים. זאת אומרת, את כל שאר הכסף מימשתי, ניצלתי. אני חושבת שלשר הבא שיבוא אחריי יש שנתיים של קיפאון – אל תתפסו אותי על המילה, צריך לוודא את זה עם האוצר – אבל באמת משימושים, כי יש לנו מחויבויות בקרן גם להרבה החלטות ממשלה של שיקום צפון, דרום, גם להרבה מתקנים שכבר שחררנו להם תקציבים עם הרשאות להתחייב בקרן.
נשאר עוד כסף לשני מתקנים. אני מאמינה שזה יספיק לקול קורא של שני מתקנים. עכשיו אנחנו בשלבים אחרונים אל מול החשכ"ל, כי נכנסה חשכ"לית חדשה וגם נכנס ממונה על התקציבים באוצר חדש, מהרן, ואנחנו יושבים איתם כרגע ממש על הניסוחים האחרונים של הקול הקורא, שיצטרכו להתחשב – כי יש בסך הכול הרבה יותר דרישה - - -
יש, אגב, הרבה יותר דרישה למתקנים מכמות כסף. וזה טוב, כי גם בקול הקורא הם יראו את זה, ואז האוצר והחשכ"ל יוכלו לבוא ולהגיד: רגע, אנחנו רוצים מהמדינה להשקיע יותר, כי אנחנו מבינים שהמשרד עשה צעדים, כבר יש דברים על השולחן, אנחנו רוצים לממן אותם ורוצים להתקדם איתם. ויכול מאוד להיות שזה יקרה, כי בסוף אלה תשתיות לאומיות. וגם, יחד עם זה אנחנו מאסדרים את התחום של ללכת אל עבר רשות פסולת בישראל, שבאמת תאסדר בקורת גג את כל העולמות האלה של המתקנים, אסדרה מאוד מאוד רחבה, ותראה בהם תשתית לאומית אמיתית של משק סגור, עם תעריף שיוכל להתנהל.
שני הדברים האלה באים ביחד, יעל. הוועדה כבר מסיימת את המסקנות שלה, אנחנו בשלב כתיבת המסקנות, אנחנו סיימנו את הדיונים בוועדה. יש לנו עוד משהו עם השלטון המקומי והאזורי, שאנחנו מעוניינים לשמוע אותם, אבל המסקנות נכתבות ממש בימים אלה, איתנו ועם האוצר, ואנחנו נפרסם את זה.
מבחינתי זו בשורה עצומה, כי המסקנות האלה – זה יושב בתוך חוק ההסדרים, אלה מסקנות שיש איתן אמירה שהיא ברמת החלטת ממשלה, שאנחנו נביא אותה, להקמת רשות פסולת בישראל, ואיתה גם ההוצאה של שני הקולות הקוראים. זה יהיה ביחד, אני מקווה. ובזה אני יכולה גם להגיד שמימשתי את קרן הניקיון במלואה, וזו באמת בשורה עצומה למי שמבין בעולמות האלה.
לגבי האקלים, יוראי, אפשר לומר שאולי אתה האנטי-תזה ליעל רון בן משה בעבודה מולנו, מול המשרד, מולי כשרה ובכלל בוועדות. אני חושבת שגם אתם יכולתם לעשות עבודה הרבה יותר טובה בעבודה על חוק האקלים ובהגעה ליעדים הרבה יותר טובים. אנחנו במשרד הוצאנו חקיקה ממשלתית, שהיא הרבה יותר שאפתנית, אבל עדיין אנחנו מקיימים את הנושא של היערכות לשינויי האקלים ביחד עם השלטון המקומי והאזורי. עשינו אירוע גדול בבית הנשיא להרבה רשויות שנמצאות בתוך התוכנית. הכנסנו רשויות נוספות. גם עכשיו בכל החלטת ממשלה, רשויות שלא היו, הכנסנו אותן לתוך התוכנית, ואנחנו עושים היערכות לשינויי אקלים, שינויים אמיתיים – של הצפות, של איי חום בערים, עם מפות של סיכוני אקלים.
אנחנו באמת מאוד מאוד מקווים שהחקיקה הזאת, שדי הושלמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תוכל לעבור בהסכמות ביחד עם האוצר. אני מבינה שהאוצר רצו לשמר יעדים שהם יעדים שלהם ויכולות שלהם לשנות חקיקה כזאת במידת הצורך, אבל אני יכולה לומר שעדיין, אנחנו בתור משרד לא מוותרים ועושים כל מה שצריך בתחום הזה גם מבחינת אדפטציה וגם מבחינת מיטיגציה.
רק אתמול השקתי באשדוד את התוכנית לצמצום זיהום אוויר וריחות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, תוכנית של 32 מיליון שקלים עם עד 56% יעדי הפחתה של מזהמי אוויר. עשינו את זה ביחד עם ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, עם יבנה, גן יבנה, חבל יבנה, גדרות – אזורים שבאמת מושפעים – מושפעים – אשכרה משינויי האקלים, וכתוצאה מזה שיש השפעה סביבתית גדולה להקמת אזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות.
כמו שאמרתי, אנחנו מבצעים עבודה גם במשרד וגם ביחד עם הרשויות, הלכה למעשה. קיימנו דיונים גם עם האוצר בנושאים האלה כדי לקדם את זה. ואללה, אני אגיד לכם את האמת, אני יכולה לומר, יו"ר הכנסת, שקיבלתי משרד שאמרו לי בעיקר מה הוא לא יודע לעשות. היום הוא יודע לעשות הרבה דברים, והוא מנוע וקטר כלכלי למשק, ואני מאוד מאוד גאה בו. עשינו מהפכה במשרד הזה.
2,764 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.