הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נשים הן 51% מהציבור הישראלי. הן משרתות בצה"ל, נלחמות בחזית, עובדות, משלמות מיסים, מנהלות משפחות, עסקים ומערכות ציבוריות. בעמדות מפתח, בממשלה ובמליאת הכנסת הן למרבה הצער עדיין נתקלות בחסמים מובנים. הצעת החוק שלי היא פשוטה – היא נועדה לעגן חובת מינימום של 30% בכל אחת מהעשיריות ברשימות בכנסת, וכמובן, היא נועדה לתת ייצוג הולם לציבור הנשים בכנסת ישראל. בכל עשירייה ברשימת מועמדים לכנסת יהיו לפחות שלוש נשים, לא בתחתית הרשימה, לא כתפאורה לקמפיין; הן ישובצו במקומות ריאליים, והן תוכלנה לא רק לבחור, הן תוכלנה להיבחר. הצעת החוק הזו היא צעד בדרך לשוויון מלא ואמיתי, שבו יהיו 50% מנבחרי הציבור נשים, בדיוק על פי שיעורן באוכלוסייה.

כיום מכהנות בכנסת ישראל 31 נשים בלבד. בעשור האחרון הייצוג הנשי בבית הזה עמד על כ-25% מחברי הכנסת. שימו לב לנתונים העגומים: ישראל מדורגת במקום 31 מבין 38 מדינות ב-OECD בייצוג נשים בפרלמנט. רק שבע מדינות נמצאות מתחת לישראל. זה לא נתון אקראי, זה כישלון של המערכת הפוליטית. הממשלה הקודמת הוכיחה שאפשר אחרת. בממשלה הקודמת, כזכור, כיהנו תשע שרות, שליש מחברי הממשלה. זה לא קרה כי באותה תקופה פתאום צצו להן נשים מוכשרות – הן תמיד היו כאן; זה קרה כי הייתה החלטה ברורה לקדם נשים ולמצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי.

הממשלה הנוכחית בחרה לקחת אותנו אחורה. היום מכהנות בממשלה הזו חמש שרות בלבד מבין 24 חברי ממשלה – פחות מ-21%. זאת לא התקדמות, זאת נסיגה. מדינת ישראל היא מדינה צעירה אבל מבטיחה. היא דמוקרטיה ליברלית מערבית, והיא לא יכולה להרשות לעצמה נתונים כאלה. ייצוג נשים במערכת הפוליטית זה לא רק תיקון עיוות ועשיית צדק, זה מבחן למגוונות של החברה הישראלית. בעוד שברחבי העולם מדינות מחוקקות חוקים להבטחת ייצוג נשי, בישראל יש מפלגות שבהחלטה אקטיבית לא מאפשרות לנשים להתמודד בשורותיהן.

היום בישראל קיימות סיעות חרדיות שאין בהן אפילו אישה אחת – לא כי יש מחסור בנשים מוכשרות, אלא כי פשוט מדירים אותן מהמשחק הפוליטי. אין דרך אחרת להצדיק את זה שבשנת 2026 במדינה דמוקרטית מפלגות בדלניות וסקטוריאליות מתנהלות כאילו חצי מהאוכלוסייה לא קיים. כשנשים הן לא חלק מתהליך קבלת החלטות - -

- - ההחלטות לא מייצגות את הציבור הישראלי כולו. כל החלטה שמתקבלת כאן בכנסת בלי ייצוג הולם של נשים, היא החלטה חלקית וחסרה. יתרה מכך, מחקרים מראים שנשים חזקות מטייבות את השיח, מגוונות אותו ומשבחות אותו, משבחות את תהליכי קבלת ההחלטות, ויש ביכולתן לחולל שינוי משמעותי ואמיתי בתחומים רבים וחשובים. אי-אפשר לחכות שהשינוי יקרה לבד. זה פשוט לא קורה.

במהלך 30 שנות שירותי בצה"ל, שהוא ארגון מיליטנטי וגברי במהותו, פעלתי לא מעט לקידום נשים מוכשרות ובעלות יכולות לתפקידי מפתח. פעמים רבות מצאתי את עצמי האישה היחידה בחדר, ולשמחתי, זה הלך ופחת. בתפקיד האחרון שלי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, עסקתי בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, ונלחמתי לאפשר לנשים להתמיין במסלולים שהיו בעבר סגורים בפניהן. הייתי מיוזמות הפיילוט לשילוב טנקיסטיות בחיל השריון. כשיצאנו לדרך, עלו חששות וספקות באשר ליכולתן של נשים להיות לוחמות טנקים, לפרוס זחל, לטעון פגז, אבל אני ידעתי שעם רצון ועם יכולות ועם כישורים, נשים יהיו מסוגלות לעשות את זה, וכך היה.

ב-7 באוקטובר, לוחמות הטנקים – והלוחמות בכלל – לא ביקשו הנחות. הן נלחמו והן למעשה נלחמות עד היום. ב-7 באוקטובר הן הגנו על חיים, הן הצילו חיים. למרבה הצער, אנחנו עדיין רואים שגם היום, בממשלה הזו – קולות מהממשלה הזו – יש קולות ששואפים להדיר נשים על שום היותן נשים. מי שרוצה צבא גדול וחכם, לא יכול להרשות לעצמו לוותר על נשים. מי שמבקש לשלול מנשים את הזכות לשרת בתפקידים משמעותיים בזמן שהוא מקדם פטור גורף לחרדים, לא מבין שאלה כלים שלובים. יש בסוף צרכים מבצעים לצבא, צריך לפעול בשם ביטחון ישראל קודם כול, וכדי לעמוד בצורך המבצעי, צריך למצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי שגלום בצה"ל ולא לפעול בשם פוליטיקה צרה ואג'נדות.

כאן בכנסת, אי-אפשר עם המצב שבו יש מפלגות שנהנות ממימון ציבורי, מחוקי המדינה, מכוח פוליטי, אבל לא מאפשרות לנשים להיבחר אלא רק לבחור. אולי הרב גולדקנופ ישמח להתייחס לזה, כי זה קורה גם במפלגה שלו. נשים יכולות לעשות הכול, והן יכולות גם לייצג את הציבור. הן יכולות לשרת את המדינה אבל לא להיות חלק מהנהגתה? אני שואלת, שמה סימן שאלה, וכמובן שמה אחריו סימן קריאה. בעיניי, אי-שילוב נשים זה לא תפיסה דתית, זה הדרה. גם בשירות הציבורי, למרות פסיקה מפורשת של בג"ץ המנכ"ליות בנושא ייצוג הולם, כיום יש רק מנכ"לית אחת בממשלה שלכם. אחת. לכן, החוק שאני מעלה היום הוא קודם כול חוק על אופייה ודמותה של מדינת ישראל, ואני מבקשת מכולם לתמוך בו.

דמוקרטיה שבה יותר ממחצית הציבור לא מיוצגת בה בעמדות מפתח זו דמוקרטיה חסרה. הגיע הזמן להפסיק לדבר על שינוי ולהתחיל לחוקק שינוי. אני קוראת לכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק.

אני אגיד, אנחנו לא מבקשות אפליה מתקנת, אנחנו מבקשות תיקון אפליה. אנחנו דורשות שוויון על בסיס מה שמגיע לנשים בצדק: שקודם כול יאפשרו להן. לא מדובר בקידום מלאכותי אלא בקידום של החברה הישראלית. אני אומרת לכם את זה באחריות: נשים חזקות מחזקות את צה"ל. ראיתי פה את השיח המתעורר בחודשים האחרונים שבו אנשים רוצים לגרוף עוד ועוד נקודות. זה לא מוסיף נקודות, וזה בטח לא מוסיף כבוד למי שמתנגד לנשים לוחמות. מה שהיה צריך לעשות פה בבית הזה הוא קודם כול להצדיע לכל הלוחמים וללוחמות.

הקשבתי והאזנתי היטב לדבריו של הרמטכ"ל בטקס סיום קורס קצינים בשבוע שעבר. הוא אמר שהוא זקוק לכל לוחם ולוחמת, כי חסר לו כוח אדם. לכן, זו ההזדמנות שלכם להגיד שקודם כול נשים מוכשרות צריכות להיות בכל עמדות המפתח ובמוקדי קבלת החלטות. כך אנחנו לא נקדם נשים, אנחנו קודם כול נקדם את החברה הישראלית. הגיע הזמן שנתקן את העיוות הזה, ואני חושבת שזה הזמן, עכשיו, לפני שאנחנו נכנסים לבחירות, להחליט החלטה ש-30% בכל עשירייה ברשימה יהיו נשים. אני אומרת 30% ולא 50%, כי אני שמה צעד, רגל בדלת, כדי לעשות את הדברים בצורה אבולוציונית. כמובן שאני מאמינה ש-50%, שנשים צריכות להיות מיוצגות באופן הולם בכל הרשימות בכנסת. זאת העת לעשות את הצעד המוסרי, הצודק והנכון, וחבל לי שהממשלה הזאת לא עושה את זה.

אדוני השר, אתה גם כאן, בטח תרצה להגיד משהו על מוסד היוהל"מ, שאתה מצאת לנכון להשמיץ בכל מיני כתבים שלך, כי בכלל לא הבנת מה עושה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. אז זו הזדמנות גם שלך, אם אתה עולה להתייחס להצעת החוק שלי, אולי לחזור בך מדבריך בנושא יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, שמהווה כתובת לנשים – לנשים שהן לוחמות, לנשים שעושות ותורמות הרבה, וכמובן גם כתובת למקרים של הדרה, אבל לא רק הדרה; גם חלילה פגיעה מינית בנשים ובגברים זה בטיפול של היוהל"מ. זו הזדמנות גם לשר אחרי זה, כשהוא יתייחס להצעת החוק. אני בטוחה שהוא ינצל את הבמה הזאת כדי לחזור בו מדבריו מלפני שבוע, שבועיים. תודה רבה.