קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה בישיבתה ביום ראשון, 28 ביוני 2026, לנוכח החובה המוסרית וההיסטורית: 1. להכיר ברצח בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית; 2. לגנות כל ניסיון להכחיש, למזער או לעוות את האמת ההיסטורית של אירועים אלה.
לנוכח חשיבות ההכרה, ובהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת, ביקשה הממשלה למסור את ההודעה שאני מוסר עכשיו לכנסת על מנת להביאה להצבעה גם במליאת הכנסת. את זאת אני עושה היום, ואני מאמין שכבר היום יוגשו החתימות הנדרשות לפי תקנון הכנסת, ואני מקווה שכבר בשבוע הבא יתקיים הדיון ותתקיים ההצבעה.
כמה מילים, אדוני היושב-ראש, מעבר להודעה הפורמלית של הממשלה. אנחנו מדברים על רצח עם מזעזע, שהתרחש לפני למעלה מ-100 שנה, של כ-1.5 מיליון נפש, עם הרס בלתי נתפס של מורשת תרבותית והיסטורית עתיקה. ההחלטה שקיבלנו בממשלה מהווה הכרה פורמלית מצד ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני. ישראל היא המדינה – לפי הנתונים שיש בידי – ה-33 שעושה את הדבר הזה. אגב, רוב המדינות עשו את זה בהחלטה, מיעוטן בחקיקה, אבל רובן בהחלטות של הפרלמנטים שלהם. במשך השנים ניסו בבית הזה להעביר הצעות אלה, עד כה ללא הצלחה. אבל אני טוען, וכך גם אמרתי לממשלה, שלעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון.
בהתייחסות לבחירה המוסרית שבמהלך הזה, אני בחרתי להביא דברים של מי שהיה מזכירו של חיים ויצמן, זיכרונו לברכה, נשיא מדינת ישראל לימים, שמואל טולקובסקי, מתוך מאמר בשם "השאלה הארמנית מנקודת השקפה ציונית". וכך נכתב בו, אדוני היושב-ראש: "אנו, הציונים, רוחשים אהדה עמוקה וכנה לגורל העם הארמני. כיהודים, גלותנו מעל אדמתנו העתיקה ומאות שנות סבלנו בכל קצות תבל עשו אותנו מומחים למות קדושים. סבלות עמים אחרים – אפילו נוכריים לנו במוצא ורחוקים מאיתנו במרחב – אי-אפשר להם שלא ירעידו את העמוקים במיתרי נפשנו, ויארגנו בינינו לבין הסובלים עמיתינו אותו קשר אהדה עמוק, שאפשר לכנותו 'אחוות היגון'. ובין כל הסובלים מסביבנו, כלום יש עם שדברי ימי מות קדושים שלו דומים לשלנו יותר מן העם הארמני?"
אדוני היושב-ראש, בספרות שניתן למצוא על ראשי ניל"י, אני אביא ציטוטים מתזכיר שכותרתו היא פרו-ארמניה, שהגיש אהרן אהרונסון, אחיה של שרה אהרונסון, למשרד המלחמה הבריטי בשעתו, שבו עושה אהרן אהרונסון השוואה עם חורבן בית שני וטוען שמדובר בטבח מתוכנן. מכאן אני עובר לציטוט: "הטבח רחב ההיקף ביהודים שנעשה בצו המצביא הרומי טיטוס הוא האירוע המתועד היחיד בהיסטוריה השווה בהיקפו לטבח הארמנים. כמו אז, גם היום מדובר בתוכנית ממשלתית".
נכון. בוודאי. זה כשלושה עשורים או שני עשורים ומחצה לפני השואה: "אחריותה הכוללת והמלאה של הממשלה הטורקית על ביצוע מעשי הטבח אינה מוטלת בספק. הטבח תוכנן על ידי הממשלה המרכזית בקונסטנטינופול, ורק בדרך זו היה ניתן לבצע מעשי טבח בקנה מידה כזה, באופן מתואם שכזה, ובשיטתיות ובהתמדה כאלה. ספק אם הממשלה תכננה מראש את ביצוע המעשה כולו, אך למרות המחאות הנזעמות כביכול שמעלה כעת ממשלת טורקיה, היוזמה הייתה, מעבר לכל צל של ספק, שלה".
ב-25 בנובמבר 1915, אדוני היושב-ראש, יצאה שרה אהרונסון לדרכה מטורקיה לארץ ישראל. אהרונסון נאלצה בדרכה לחזות במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים. ב-16 בדצמבר 1915 הגיעה לארץ ישראל, ובאותו יום כתב אחיה אהרן אהרונסון ביומנו – אני מצטט: "לנגד עיניה ממש ראתה את עינויי הארמנים בידי הטורקים, ראתה מאות פגרים של ארמנים מושלכים ולא מובאים לקבורה, כשכלבים אוכלים אותם".
באותו תזכיר שציטטתי קודם, תזכיר שכתב אהרן אהרונסון למשרד המלחמה הבריטי, הביא גם מעדותה של שרה אהרונסון על נסיעתה – אני מצטט: "מאז אותו מסע, כל אזכור של הארמנים הנעשה בנוכחותה גורם לה להתקף היסטרי. בתחנה אחת נראו אלפי ארמנים מורעבים, מוכי טיפוס, מחכים ימים שלמים לרכבת שתישא אותם דרומה. הם שכבו על האדמה, ליד ולצד הפסים. אותה עדה ראתה רכבות מגיעות עמוסות 60–80 ארמנים בכל קרון, כאשר 40 בלבד דיים למלא אותו יתר על המידה, ובתחנה נמצאו עשרה או 20 מביניהם מתים מרעב ומטיפוס. הארמנים המתים היו מושלכים מהקרונות, ומספר דומה של ארמנים חיים מוכנס במקומם".
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין עובדה שלא הכרתי, שהופיעה כראיה במשפט נירנברג, מתוך נאום אוברזלצברג של אדולף היטלר. בנאום הזה הוא הציג את תוכנית ההשמדה לפולין, ליהודי פולין, שכוללת רצח של גברים, נשים וילדים. כשעלה החשש מהתערבות העולם בכך והענשת הגרמנים על הפשעים הללו, צוטט היטלר כשהוא עונה: מי אחרי הכול מדבר היום על השמדת הארמנים? זה היה פחות מ-30 שנה אחרי רצח העם הארמני.
ולכל מי ששואל מדוע זה חשוב שישראל תעשה את המעשה הזה, אני חושב שהציטוט הזה מדבר בעד עצמו. אני מאמין שאנחנו כיהודים וכמדינת העם היהודי מחויבים לעשות את המהלך הזה, ובעזרת השם, מה שהתחיל שלשום בממשלת ישראל יושלם בהחלטה של הכנסת כולה. תודה.
716 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.