חשש לשימוש לרעה בכוח המשרה באמצעות גרירת הליכים משמעתיים במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה לך. גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבר הכנסת אריאל קלנר, קודם כול, יישר כוח על הדיון הזה, על ההצעה לסדר-היום הזאת. אתה יודע, יש דברים שאתה עולה ואומר: איך להתחיל? שחיתות – זאת המילה; מושחתת – זאת המילה. הרי כבר פעם התפרסם פה שיש תיק על כל אחד. כל איש ציבור – מחזיקים עליו תיק. מה זה משנה מה יש בתיק? בפנים שמים מה שהם רוצים. נכון, לא נכון – קודם כול הם עושים.

דיברת על רואי כחלון; רואי כחלון זה השם, אבל זאת אולי רק דוגמה קטנה. אבל זאת ההתנהלות, אלה המעשים הנבזיים בשם הדמוקרטיה. היא לקחה אותו מינואר 2025 עד היום – שום דבר. כבר מינו נציב חדש, ממלא מקום ונציב והכול, ועדיין מחזיקים אותו. למה? אולי ממשלת הימין תרצה לתת לו עוד איזה תפקיד בכיר, אז צריך מייד לסכל אותו. צריך לזרוק אותו, לראות איפה לשים אותו. אולי אם הוא רק ירים את הראש, נשים אותו אחר סורג ובריח. אין בעיה, צ'יק צ'ק.

אגב, יש דברים שהם עושים מהר. טלי גוטליב – מהר מאוד, צ'יק-צ'ק. מה צריך? רוצים לשים מישהו במעצר? יוני דיבר פה קודם – יודעים, צ'יק-צ'ק. הרי מה היא עשתה? בשביל לעשות משהו – היא רוצה לעצור בחורי ישיבות בני תורה, מה היא עושה? בכל שבוע היא עושה דיונים. על הפשיעה הערבית, מתי בפעם האחרונה היא עשתה דיונים? הרי יש שם את הפגסוס, כל הסיפור הזה. תעשי דיון, תחליטי. לא, אבל אפשר למשוך, למה לא?

דיברת על גל הירש, רק עוד פרט קטן לא אמרת. כמובן שהכול משמיים, אבל הרסו לו גם את הבריאות. גל הירש עבר תקופה בריאותית קשה. אתה יודע כמה משפחות נהרסות בגלל דבר כזה? אם המשפחה לא מספיק חזקה, היא מפרקת משפחות.

זה לא מעניין אותה. זה מעניין אותה, שיפורקו משפחות.

מעניין אותה שיתפרקו המשפחות, זה מה שמעניין אותה. השופטת הילה גרסטל הייתה נציבת הביקורת. זה הגוף שבעצם מבקר את הפרקליטות. גם עליה – שלחו לה איומים, התחילו לדשדש, לפשפש שם באיזושהי פרשייה, ובסופו של דבר, שום דבר, אבל מה זה משנה? כמה ראשי רשויות תופרים? שמעון גבסו, בואו נזכור מה עשו לו, והרשימה עוד ארוכה.

מעצרים יכולים להיות פתאום. באים לראשי הרשויות, עוצרים אותם, מבזים אותם. המשפחות, הילדים שלהם – זה לא מעניין אותם בכלל. מגיעים לבתים, הורסים את הבתים תרתי משמע. תרתי משמע. יש הוראה כרגע, פצצה מתקתקת. למה, אכפת לה? אבל זאת גלי בהרב-מיארה. היא רוצה אותנו, אנשים, מאחורי סורג ובריח. אם היא הייתה יכולה להכניס את כולנו, היא והבוס שלה, גיל לימון – הוא הבוס שלה, שלא תטעו. הוא האדם שמנחה אותה ואומר לה מה לעשות, לא אף אחד אחר. אל תייחסו לה כל כך הרבה כישורים. היא פשוט מבצעת. הוא משתמש בה, וזה הסיפור. היא שפוטה שלו, לא משהו אחר.

לכן, הגיע הזמן – ואמרת את הדבר הנכון – ועם ישראל צריך לדעת: יוצאים לבחירות. האם אנחנו הולכים לבחירות ובוחרים שהפרקליטות, בג"ץ, הם אלה שימשיכו וינהלו את המדינה, עם כל המאבקים שאנחנו עושים, או שהעם הוא הריבון והוא ישלח אותנו לעשות את השינוי שכבר התחלנו למען עם ישראל, למען המדינה היהודית, לומדי התורה, מה שהגוש האמוני פה מאמין בו? זאת ההחלטה של הבחירות האלה, שיהיו. האם אנחנו גוש מאמין שיכול לנצח? והתשובה היא שאנחנו יכולים, כי כוחנו באחדותנו. ארבע שנים, ברוך השם, החזקנו פה, עם כל הרוע, עם כל הרעל שגלי וחבר המרעים עשו לנו. אבל אנחנו לא נתייאש. בשם השם נעשה ונצליח. תודה.