קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, לפני שאתחיל בהתייחסות להצעת החוק שעוסקת בזכות ההפגנה ובחופש המחאה, יש לי תהייה תיאולוגית שאולי אחרי הנאום חברי הכנסת החרדים יוכלו להסביר לי את עניינה: אם לשיטת המפלגות החרדיות די בלימוד תורה כדי להגן על גבולות הארץ, אז למה לא די בלימוד תורה כדי להסיר את גזרת הגיוס? למה צריך הפגנות? אני לא מצליח להבין מדוע לא די במגנא ומצלא. שבו, תלמדו, וככה תבטלו את גזרת הגיוס.
אבל אתם רוצים לצאת להפגנות ולחסום כבישים, אז כנראה שלימוד תורה זה לא הטריק שבעזרתו אפשר לשנות את המציאות מקצה לקצה. אז אולי תחילו את אותו עיקרון גם על הגנת גבולות הארץ. כי אם הצעירים שלכם יודעים לחסום את הכבישים בכל הארץ, הם בוודאי יוכלו לעזור לנו לבלום את האויבים בגבולות. מגנא ומצלא? תתחילו בביטול גזרת הגיוס, אחרי זה תדברו איתנו אם אפשר לוותר על גיוס של צעירים להגן על הארץ.
אדוני, ב-22 ביוני התקיימה משמרת מחאה שקטה למען החזרת החטופים מחוץ לבית של עמיתנו, השר ניר ברקת, שבמקרה נמצא באולם. בין המפגינות הייתה הבת הצעירה של ד"ר רננה קידר, מרצה באוניברסיטה העברית. קידר, שהיא השכנה שלך, השר ברקת, ירדה לרחוב רק כדי לבדוק את שלומה של הבת הצעירה. כעבור כמה דקות היא מצאה את עצמה אזוקה ועצורה לעיני בתה לצד מפגינת נוספת.
שתי הנשים נלקחו לתחנת המשטרה מוריה, שהו שם בעיכוב ארבע שעות, וד"ר קידר תיארה לאחר מכן כיצד בחקירה השוטרת הטיחה בה: את מבינה שההפגנה זה לא חוקי? כדי להוסיף חטא על פשע המשטרה ערכה חיפוש בעירום מלא על שתי הנשים. שתי אימהות לילדים קטנים שמחכים להן בבית, מופשטות בתחנת משטרה ועוברות חיפוש בעירום מלא ללא כל הצדקה וסיבה ובניגוד מוחלט להוראות החוק, רק משום שהן שהו במשמרת מחאה מחוץ לבית של השר ברקת.
המקרה הזה מצטרף לאין ספור מקרים מהשנים האחרונות: מורה שצעק לעבר השר בן גביר בטקס; מפגינה מחוץ למעון ראש הממשלה; שלוש פעילות החזית הוורודה בתום מחאה למען שחרור החטופים. עוד ועוד מקרים של מעצר וחיפוש בעירום ללא שום הצדקה נראית לעין.
רק בחודש ינואר האחרון – אתה שומע, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי? רק בינואר האחרון אוהד הפועל תל אביב, בן 15, עוכב לחקירה, ובוצע עליו חיפוש בעירום. ילד בן 15 שנדרש להתפשט מול שוטר במסגרת עיכוב לחקירה. השתגענו? משטרת ישראל השתגעה.
לקראת ההצבעה על החוק היום אחת המפגינות מהחזית הוורודה כתבה לי כך: ההפגנה די נגמרה, השוטרים ביקשו שנתפנה, והתחלנו להתפנות מהמקום. אני ושתי חברותיי החזקנו שלטים ותוף. לא הייתה כל אלימות. פתאום אחד השוטרים קרא: קחו את הוורודות – והתנפלו עלינו. היינו עם בגדים קצרים, בחום של אוגוסט. היה ברור שאנחנו לא מסתירות שום דבר וגם לא חשודות בשום דבר שמצריך חיפוש גופני של שוטר. הרגשתי שזו הייתה הוראה מלמעלה, שהשוטרת פשוט צריכה לבצע, לתת לנו הוראה לפשוט את הבגדים, להסתובב עירומה ואז שוב להתלבש. הרגעים האלה הולכים איתי, וימשיכו ללכת איתי.
הטרדה מינית של ממש על ידי משטרת ישראל כלפי מפגינה. הפניות של ארגוני זכויות האדם לא עזרו; הביקורת של בית המשפט לא הועילה; המכתבים הרבים של חברי הכנסת לא עזרו; הדיונים שיזמנו בוועדה בראשות חבר הכנסת פוגל לא קידמו דבר. שום דבר לא עושה רושם על משטרת ישראל. למה? כי המשטרה התמסרה בשנים האחרונות לרוח הרעה, הגסה, הכוחנית והלאומנית שנושבת מלשכתו של השר לביטחון לאומי, ומי שלא התמסר ונכנע – חטף, עוכב, הושפל, ולבסוף גם הודח, לא משנה מה דרגתו.
רק לפני שבועיים שורה של ארגונים עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות דחיית הבקשה שלהם לקבל נתונים מהמשטרה על חיפושים בעירום. רק השבוע נאלצה המשטרה להגיע להסדר פשרה עם מפגינים שנעשה עליהם חיפוש לא חוקי בעירום ולשלם להם מאות אלפי שקלים פיצויים. מהכיס של בן גביר? מהכיס של המפכ"ל? לא, מהכיס של כולנו. תשלום הפיצויים הוא אכן צעד חשוב, אבל הוא לא מספק. התנהלות המשטרה בארבע השנים האחרונות מחייבת שינוי חקיקה. כך עשינו ביחס לשימוש בנוזל הבואש במכת"זיות, כך אנחנו חייבים לעשות גם בעניין החיפוש בעירום, להגביל את כוחה של המשטרה לבצע חיפושי שווא בעירום מלא של עצורים ולדרוש בעניין הזה אישור של בית משפט.
לצערנו הרב, משטרת ישראל תחת ההנהגה של השר הכושל בן גביר צברה הרבה מאוד נקודות שפל בשנים האחרונות – נתוני הפשיעה והרצח, מינויים פוליטיים, השתלחות של קצינים באנשי ציבור, בפוליטיקאים, כמו שראינו רק לפני כמה ימים. הפגיעה החוזרת ונשנית בחופש המחאה היא אחת מנקודות השפל הללו. איך הגענו למצב שבו אזרח או אזרחית – יהא זה אוהד כדורגל, מפגינה, מורה, חילוני, חרדי, יהודי או ערבי – מופשטים באופן פוגעני על ידי שוטרים? איך אפשר להכיל מצב שבו אימא יורדת לרחוב לבדוק אם הבת שלה בסדר במשמרת מחאה לא אלימה למען החטופים, ומוצאת את עצמה אזוקה ועירומה בתחנת משטרה בלב ירושלים?
הפרקטיקה הנפשעת הזו, שהפכה להיות שגרה בחלק מתחנות משטרת ישראל, נועדה לשרת רק תכלית אחת: להרתיע, להטיל מורא, להשפיל, לגרום לאזרחים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים מהבית להפגין, לפני שיעזו למתוח ביקורת על המשטרה או על העומד בראשה. בן גביר, השר הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל בכל התחומים, השר רודף הכותרות וסרטוני הטיקטוק, הביא לא רק לקריסת הביטחון האישי של כל אחד מאיתנו. תחת הרגל שלו, שמעולם לא נעלה נעל צבאית של צה"ל – תחת הרגל הזו נרמס חופש המחאה במדינת ישראל, ואתם, שרי הממשלה וחברי הקואליציה, אתם שותקים. למה? כי מדובר ביריבים פוליטיים? כי חלקם מפגינים גם מחוץ לבתים שלכם? אלו אימהות, ילדים, אזרחים ותיקים, בני אדם שהמשטרה תחת המשמרת שלכם הפשיטה, פגעה בכבודם, חיללה את גופם, הטרידה אותם מינית.
איזו מהומת אלוהים קמה פה אחרי שסרטון AI מיותר ולא ראוי פורסם והציג הסרת כיסוי ראש מנבחרות ציבור. איזו מהומת אלוהים. אבל חיפוש בעירום פעם אחר פעם נגד עצורים ועצורות שלא נשקף מהם שום סיכון – ואתם קואליציית מנזר השתקנים.
איזו בושה. תעשו פעם אחת דבר ראוי, ותצביעו, ולו בקריאה טרומית, בעבור הצעת החוק הזו שתגן על כולם, ימנים ושמאלנים, חילונים וחרדים. די להטרדה המינית של מפגינים ומפגינות על ידי משטרת בן גביר.
935 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.