קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שר האוצר ברח במהירות שיא, ובמהירות אני מבין עוד מאז שעשיתי קריירה בריצה. באמת ספרינט כזה לא ראיתי הרבה זמן.
הוא קרא לי כאן לפני כמה דקות "נוכל" ו"מנוול". קודם כול, כשזה מגיע מבצלאל סמוטריץ', אני מקבל את זה כמחמאה, אבל צריך להבין מדוע הוא קילל אותי ומדוע הוא איבד את זה. סמוטריץ' איבד את זה כי בסך הכול שאלתי אם לאחר שהוא העביר עשרות מיליארדי שקלים בזמן המלחמה למשתמטים, למשרד הבית שלו, המשרד של אורית סטרוק, לחברים שלו, למשרדים המיותרים, אחרי שהוא לקח עשרות מיליארדי שקלים ממשרתי המילואים, מחיילי צה"ל, ממעמד הביניים הישראלי, שאלתי את בצלאל סמוטריץ' אם רגע לפני הבחירות הוא מתכוון לבזוז – לבזוז, לגנוב – עוד לפחות 200 מיליון שקלים ולהעביר אותם למשרד ההתיישבות, שזו הקופה הקטנה של המפלגה שלו, כדי שהכסף הזה ישמש אותו במהלך מערכת הבחירות.
זאת הסיבה שהוא קילל אותי מעל דוכן הכנסת. ואני מבין אותו, כי אני לאורך כל הקדנציה חשפתי את הכישלונות שלו – חשפתי את הכישלון שלו עם הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל; חשפתי את הכישלון שלו עם הירידה הדרמטית ברמת החיים; חשפתי את הכישלון שלו במאבק ביוקר המחיה; חשפתי את הכישלון שלו עם הגירעונות בתקציב, ששברו את כל השיאים.
לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל כישלון כמו בצלאל סמוטריץ', שר האוצר הכי כושל בתולדות המדינה. אז הוא יכול לקרוא לי נוכל, הוא יכול לקרוא לי מנוול, הכול בסדר. את הכישלון הזה אנחנו לא נשכח, ובהחלט הוא יבוא לידי ביטוי בקלפי. תודה רבה.
241 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.