קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אל תשווה, במחילה. להבדיל אלף אלפי הבדלות בין קודש לחול.
טוב, תודה. אני אשיב, חבר הכנסת פינדרוס: קודם כול, כידוע, חתמתי על צו שמאפשר יבוא עד 150 דולר, ובבית הזה – חלקו גם חבריך למפלגות החרדיות, שאמורות לייצג את הציבור הכי עני במדינת ישראל, שאוסף שקל לשקל כדי לסגור את החודש – יחד עם התא הקומוניסטי בליכוד אתם הפלתם את הצו הזה יחד עם הדמגוגיה של האופוזיציה.
ואז תיקנתי אותו ל-130 דולר, כדי שלא רק עשירים שיש להם כסף לטוס ולחזור עם כסף במזוודה או ללכת לדיוטי פרי, יוכלו לקנות בזול בארץ ולהיות יבואנים בפוטנציה וליצור תחרות ולהביא להוזלת מחירים. ולצערי, עוד פעם, פעמיים – אני לא יודע אם אתה הצבעת, אני לא רוצה לבוא אליך בטענות ברמה האישית, אני חושב שהיית איתי דווקא – אבל פעמיים גם החברים שלך עשו כל מיני חשבונות פוליטיים, הפילו את הצו הזה וגרמו ליוקר המחיה. זה קודם כול.
אם כבר, מה שצריך להרים זה לא – אמרתי, עוד פעם, אלה שיש להם כסף לטוס שיוכלו לחזור עם יותר. בסדר?
דבר שני, דבר שני – מעונות זה באחריות - - -
תגיד לי, אתה שומע מה שאתה אומר?
כמה דמגוג אתה יכול להיות, טסלר? אני אוהב אותך.
הרי משרד העבודה אצל ש"ס, מפלגות חרדיות, אתה בא אליי בטענות על מעונות? מה אתה רוצה מהחיים שלי, תגיד לי? אתה הזוי.
אתה הזוי. המשרד האחראי על המעונות שלך, שלכם - -
- - שנה וחצי אתם לא מצליחים לנצח את היועצת, אתה בא אליי בטענות? גם כן. לא, הציבור שלך לא כזה מטומטם, טסלר, תעשה לי טובה.
הציבור שלך אולי ציבור חרדי – הוא לא ציבור מטומטם, זה הכול.
אל תגלגל עליי, הכדור במגרש שלך.
אבל אני רוצה לענות לך עכשיו ברצינות, בסדר? אני קודם כול רציתי להגדיל את היכולת להביא פטור ממע"מ, ליצור תחרות, להוזיל מחירים ולטפל ביוקר המחיה. וכמו שאמרתי, הבית הזה כולל חלק מחבריך מהמפלגות החרדיות הפילו לי פעמיים את הצו הזה.
ספציפית הבעיה היא לא ה-200 דולר, המידוד לא יפתור לך את הבעיה, כי גם היום, כשאתה בא עם נעליים ובגדים וכולי, וקנית לילדים – זה בסדר גמור, אתה לא מוגבל בזה, כל עוד זה סביר, כן? אם תביא 100 זוגות נעליים באותה מידה – אבל אם תביא זוגות נעליים לילדים שלך, גם למשפחות ברוכות ילדים, אותו דבר בגדים וכולי, אין בעיה. הבעיה היא בעיקר בתכשיטים, בשעוני יוקרה ובדברים כאלה. המדד לא יפתור לך פה את הבעיה. בעיניי זה לא האירוע.
שוב, גם מדד הוא לא כלי נכון, כי בסוף כוח הקנייה של שקל, דולר, עלה הרבה. פעם עד 200 דולר יכולת לקנות בדיוטי פרי לא יודע מה, בקבוק ויסקי; היום אתה יכול לקנות גם מוצרי חשמל וכולי. ההערכה שלנו היא שאם נמדד את זה, התוצאה רק תהיה שהדיוטי פרי ייקרו את המחירים. זאת אומרת היום הוא מוכר ב-199 דולר, הוא ימכור - - -
אבל זה אותו צו. פינדרוס, זה אותו צו. הפטור ממע"מ שמכוחו אתה יכול להביא במזוודה ומכוחו אתה קונה בדיוטי פרי זה אותו צו. אי-אפשר להפריד ביניהם, ולכן מה שאני אעשה פה, אני אעשה פה, אתה רק תגרום לעליית מחירים.
אני רק חוזר ואומר: שאלת המדד היא לא רלוונטית. כוח הקנייה בדולרים עלה הרבה מאוד, בעיניי זה לא האירוע. ואני אומר גם היום – מי שמביא מכנסיים, חולצות, נעליים וכו', מוצרי צריכה, טואלטיקה לילדים, בשמים – אין עליו מגבלה. אף אחד לא עוצר אותו. אנחנו עוצרים בעיקר אנשים שמביאים תכשיטים בעשרות ומאות אלפי שקלים או שעוני יוקרה או דברים כאלה או תיק – אמרו לי, אני לא ידעתי שיש דבר כזה, תיק מותגים ב-10,000–20,000 שקל – על זה בהחלט אין סיבה בעולם שאנשים – מי שיכול לשלם סכום כזה, שישלם גם את המע"מ.
מה, תסביר לי, מה פירוש אנשים פודים את הפנסיה באמצעות אנשים לא מורשים?
בסדר, אני אתייחס. יש עוד שאלות?
איזה כיף. זה נקרא ניכוי שני-שליש על התנהגות טובה. נשארתי רק עם שאלה אחת מתוך שלוש.
חבר הכנסת פינדרוס, אני ספציפית לא יודע – אני לא אתן לך תשובה מדויקת כי לא הכנתי את זה. אני כן אגיד שבמתח שבין רגולציה חונקת – אני חסיד גדול של מינימום רגולציה וביורוקרטיה, וזה אומר ניהול סיכונים בהחלט ליברלי ולא שמרני. כשאתה אומר ניהול סיכונים ליברלי, זה אומר שלפעמים גם מתממש הסיכון. הדבר הראשון שאמרתי לעמית גל, הממונה על שוק ההון, אחרי פרשיית סלייס – שלא תעז עכשיו ללכת לחנוק את השוק, לייצר עודף רגולציה וביורוקרטיה. צריך לראות מה קרה שם, יש שם גם היבטים פליליים. אני מקווה שאת רוב הכסף אנחנו נחזיר, ומי שצריך לתת את הדין ייתן את הדין. אבל אני לא אחנוק עכשיו את כל השוק הזה בגלל מקרה אחד. בסוף התוצאה תהיה רעה לחוסכים, ירוויחו עוד כסף, יהיו פחות תשואות. עוד פעם, ספציפית אני לא אתן לך תשובה על זה, אתה אומר שהשאילתה ממרץ, אני אבקש לחפש אותה – ואשיב לך. אבל באופן עקרוני אני נגד הכבדה - - -
אני באופן עקרוני נגד הכבדה של רגולציה וביורוקרטיה, כי הדבר הזה רע לשוק ורע לציבור הישראלי. תודה.
812 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.