שלום ותודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גם לקהל ולעמותת LEAD שיושבים בקהל – הצעת החוק באה בעיניי לעשות מעשה שהוא טבעי ואחראי של מדינת ישראל או כל מדינה באשר היא: לחנך את האזרחים שלה להתנהלות נכונה, ובטח בפיננסי. אני מודה ששם הצעת החוק הוא מה שנקרא לא הכי מושך ואטרקטיבי. אנחנו - - -
נכון. כספי – כן. אני מניח, אני לא יודע.
כן, אבל המילה העברית לחינוך פיננסי. אני מאתגר אותך.
נעשה את הבדיקה. בגדול הצעת החוק באה בעקבות המון המון שעות בוועדת הכספים. בשלוש השנים האחרונות כמות המיסים שעלתה בסופו של דבר לכל אזרח במדינת ישראל, עלתה וחצתה את רף ה-30, 40 מיליארד שקל. בכל פעם שהמדינה נקלעת לאיזו צרה פיננסית או כלכלית או תקציבית - - -
אני זורם עם העברית. אומנם שפה נחמדה – אני אזרום עם "ממוני". נגיש את זה בהסתייגויות, שיש לי הרגשה שלא יגיעו, אבל הלוואי. אם נגיע לשלב הזה, מה שנקרא, דיינו, בעברית.
בקיצור, הבנקים הם הרבה פעמים מקור – אנחנו באים ולוקחים מהם ומטילים עליהם מס, והרבה פעמים אנחנו מוציאים את קצפנו על הבנקים במדינת ישראל, מכיוון שהם עושים באמת עשרות מיליארדים של רווחים. רק בשנה האחרונה או בשנים האחרונות עשו למעלה מ-20 מיליארד שקלים רווח רק כתוצאה מעליית הריבית. אני חושב שחשוב מאוד שמדינת ישראל תקנה לאזרחיה את היכולת להתנהל בצורה נכונה – ממונית, כלכלית ופיננסית.
בקצרה, הצעת החוק באה ואומרת: בדיוק כמו שאנחנו עושים עבירות תעבורה ואנחנו נדרשים אחרי כמה עבירות להגיע לקורס נהיגה מונעת, כי המדינה באה ואומרת: לא מספיק שאנחנו משלמים קנס, אלא אנחנו צריכים גם ללמוד לנהוג בצורה נכונה ואולי לתקן כמה עבירות או את הצורה שבה אנחנו מתנהלים בכביש – אותו כנ"ל פה: כמו שהמדינה מצאה לנכון להכניס את שיעורי החינוך הפיננסי למערכות החינוך, כך גם אנחנו צריכים לנהוג: חשבון שיימצא באוברדרפט – או משיכת יתר, מכיוון שאנחנו עובדים על השפה העברית היום - -
- - הבנק והמדינה יממנו קורס חינוך ממוני, וכך באמת יוכלו לתת גם את הכלים לצאת מהתנהלות כלכלית שגויה, שמובילה בסופו של דבר לרווח נקי של הבנקים.
אני גם שמח שהממשלה, באופן מפתיע – אני מופתע ברמה האישית – תמכה בהצעת החוק, אבל מה שנקרא, זו לא ההפתעה האחרונה שצפויה לי היום.
אנצל את שאר הזמן, אדוני היושב-ראש, לדבר על סדר-היום שיקרה היום בכנסת, ואני אומר את זה בצורה – באמת, אני חושב שאחד מרגעי השפל עומדים להגיע אלינו, של כנסת ישראל. לטובת הקהל, היום אנחנו הולכים להצביע על הקניית חסינות לחברת הכנסת טלי גוטליב, והאירוע הוא בעייתי, כי חברי הכנסת – אומנם אנחנו רבים הרבה, אבל אנחנו נמצאים פה הרבה מאוד שעות. אומנם אני לא מסכים עם טלי – מה שנקרא בעברית צחה וקולחת, to say the least – אני לא מסכים עם טלי על הרבה מאוד דברים, אבל בסופו של דבר אנחנו חיים פה ביחד, וזה מייצר דינמיקות וחברויות שונות, והאירוע הזה הוא אירוע לא קל.
אבל חשוב מאוד שנבין – עם הקואליציה, אדוני השר, מה שנקרא, איבדתי את התמימות יחסית מזמן. אני חושב שהאירוע הזה רק מסמל בעיניי נקודת שפל. כי בניגוד לפרוצדורה שהייתה איתך – לא בכנסת שאני הייתי נוכח בה, אבל פרוצדורה שהייתה איתך – פה יש מובהקות מוחלטת על אירוע שהוא פשוט לא נורמלי. מרשה לעצמו – מרשה לעצמה, במקרה הזה – חברת כנסת לחשוף שם של איש שב"כ שמוגן על פי חוק, כי בעיניה כל ראשי מערכות הביטחון עשו יד אחת כנגד ראש ממשלת ישראל. ההוכחות של הברזל זה הוכחות של עדנה קרנבל. בסדר, אנחנו לא צוחקים על זה, זה אומנם קצת מצחיק, השם, אבל זה אתר שהריץ קונספירציות על בגידה, שהוכחו אחת לאחת כלא נכונות.
וכל הרצון של טלי, חברת הכנסת גוטליב – בגין אותו רצון לגלות את הבגידה, השם של אותו איש שב"כ היה חייב להיות מפורסם. זה אירוע פשוט לא נורמלי. ברמה הביטחונית, אני שואל אתכם, חברי LEAD שיושבים בקהל – כי פה, מה שנקרא, כולם יודעים את דעתי – האם זה סביר שאנשי הביטחון, שהזהות שלהם אמורה להיות – מה זה "אמורה", חייבת להיות – מוגנת על פי חוק, האם זה סביר שאני אעלה עכשיו ואתחיל להפקיר ולהקריא פה סוכני מוסד? האם זה סביר? לאיזה עולם אנחנו נגיע כשאנחנו נתחיל עכשיו, בגלל שאיש שב"כ אחד גר בבניין שלי, והוא חסם לי את החניה, ואני חבר כנסת – יום אחד אתנקם בו ואחליט שבשם החסינות המהותית שלי, בגלל שהוא חסם לי את החניה, אבל אני חושב שהוא פגע לי בחסינות, אני אקריא את השם שלו? לאיזה עולם אנחנו נגיע כשאנשי הביטחון שלנו יופקרו פה? ואני אומר לכם שהדבר הזה פוגע באנשי ונשות הביטחון שלנו. זה פוגע מהותית באנשים האלה. זה פוגע בגיוס, זה פוגע במעמד, זה פוגע בשם, זה פוגע בזה שבמשך כמה וכמה חודשים, בטח בתחילת הלחימה, היה פה מסע דה-לגיטימציה לכל אנשי הביטחון, כשכולם אמרו שהייתה בגידה; האיש ליד משפחת ביבס, זיכרונם לברכה, אתם זוכרים, עם החולצה הכחולה. וזה שיירטו – שימו לב לאן הקונספירציות האלה הגיעו – המודיעין האמריקאי יירט שיחה בין סנוואר לאיש שב"כ, ודדי ברנע, שהיה אז ראש המוסד, נפגש עם שקמה ברסלר כדי לברר מה היה בשיחה. תראו איזה מוסד של הזיות, פשוט הזיות טוטליות.
ואנחנו מנרמלים את זה פה. הכנסת היום תשאיר חסינות למי שעברה עבירה פלילית לא בגלל שהיא הייתה חייבת, לא בגלל שזה תרם כהוא זה לאיזה פתרון הבעיה. היא לא גילתה שום בגידה, כל הטענות שלה אחת לאחת לאחת הופרכו לא על ידי – על ידי דוד זיני, שביקש להגיש – דוד זיני ביקש להגיש את התביעה הזו. שר הביטחון כץ – שניהם לא מינויים של יאיר לפיד – מי ביקש להסיר את החסינות? כולם פה יודעים שהחסינות הזו היא פשוט שערורייתית. אנחנו מביאים למצב שהכנסת הזאת הופכת להיות עיר מקלט. הדבר הבא שיהיה זה שאתי אלון אולי תהיה שרת האוצר. אתם לא יודעים אולי מי זו אתי אלון?
אני יודע, תודה רבה על החידוד.
מה זה קישור – אין קישור יותר מזה, אתי אלון בחוק הבנקאות. שרפי קדושים אולי יהיה שר החינוך.
היא בטוח השפיעה על חוק הבנקאות, אבל זה לא המקום לעשות אותה שרת אוצר, אתה מסכים. אולי גם הנשיא קצב לשעבר יהיה השר הממונה על הרשות למעמד האישה? אולי. היום חבר הכנסת אלקין כינה בריאיון בכאן 11 – תקשיב, זה אחד הדברים – "זכותם של חברי הכנסת", שימו לב, "לחשוף את האמת" – עד פה אני מסכים – "אחר כך אפשר להתווכח מהי האמת". באהלן אהלן. בלי אפילו – ללא כחל וסרק. בפנים של כולנו. רפי קדושים יהיה שר חינוך, אתי אלון תהיה שרת האוצר; מרדכי וענונו, אגב, יכול להיות השר שממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית, למה לא? מה הבעיה? הכול מותר, הכול קביל: חברי כנסת גונבים סנדוויצ'ים אחד מהשני פה בכנס – זה בסדר; אפשר לזרוק אבנים – זה בסדר. היום חבר הכנסת צבי סוכות, יו"ר ועדת החינוך של כנסת ישראל, אומר לנציגי צה"ל: אני מעביר פה מסר לקצונה הבכירה בצה"ל: אם תדרכו עלינו, לא נעביר לכם שום דבר שחשוב לכם בכנסת, יש לנו כוח פוליטי. יו"ר ועדת החינוך אמר את זה לקצונה הבכירה בצה"ל. למה? כי יש נשים בצבא.
ויש נשים שרוצות להיות לוחמות. ויש נשים – אגלה לכם, חבריי חברי הכנסת והקהל – יש נשים במרחב הציבורי. אגב, יש יותר נשים מגברים. זה אירוע מאוד בעייתי לסרבנים. אותו צבי סוכות שמאיים על קציני צה"ל השתמט מטעמי מצפון, סירב להתגייס לצבא. זו הדוגמה והמופת, זו הדוגמה והמופת של יו"ר ועדת חינוך בכנסת ישראל. זה שהוא פורץ לבסיסי צה"ל, אתה יודע, את זה אף אחד לא אומר. זה שהוא לוקח דיסק ופורץ, מנסה לפרוץ, מנעול לבית ספר – אתם יודעים, אני, כאילו, אני לא יודע. ארץ נהדרת לא יודעת מה לעשות עם כמות החומר שהכנסת מספקת לה. היא אומרת: שחררו אותי, יש לי מספיק חומר ל-42 עונות. תודה רבה.
1,225 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.