קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת המגישה, עדי עזוז, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חוות דעת פסיכיאטר לעניין איסור פרסומים), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת עדי עזוז מציעה לקבוע בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, כי בית המשפט לא יאסור פרסום שמו של חשוד בעבירות מין בשל נזק הנוגע למצבו הנפשי, מבלי לקבל חוות דעת פסיכיאטרית.
עמדת גורמי המקצוע היא שהצעת החוק עוסקת בעניין פרטני ביותר שלא מתאים להסדירו במסגרת חוק בתי המשפט. הכלל בדבר איסור פרסום שם חשוד, כפי שהוא קיים כבר היום בחוק, דורש שיתקיים חשש לנזק חמור וממשי לחשוד אם שמו יפורסם, על מנת שזכויותיו יגברו על עקרון פומביות הדיון. איזון זה מתבצע על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו, בהתאם לראיות המוגשות לו ולכללי הקבילות והמשקל הרגילים בעניינן. לעמדתנו, אין מקום לקבוע הסדר פרטני לגבי דרישה ראייתית קשיחה וקונקרטית, אגב נסיבות ספציפיות מאוד בחקיקה הראשית.
רקע על הצעת החוק: סעיף 70 לחוק בתי המשפט קובע הסדרים שונים בעניין איסורי פרסום בקשר להליכים בבית המשפט. בין היתר, בסעיף 70(ה1) לחוק קבועה סמכותו של בית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור, שמניעתו עדיפה על פני העניין הציבורי שבפרסום שם החשוד.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בית המשפט לא יאסור פרסום שמו של חשוד בעבירות מין בשל נזק הנוגע למצבו הנפשי, מבלי לקבל חוות דעת של פסיכיאטר. טעמי חוות הדעת של גורמי המקצוע: 1. ההסדר הקבוע בסעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט מבקש לאזן בין עקרון היסוד של פומביות הדיון, המאפשר בין היתר שקיפות ובקרה על ההליך, לבין זכויותיו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. במקרים שבהם מוגשת בקשה לאיסור פרסום, כאמור לעיל, על בית המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה את האיזון בין שני ערכים אלה בהתאם לנסיבות שלפניו ולנוסחת האיזון שבסעיף החוק; 2. הצעת החוק מבקשת לקבוע במסגרת הסדר זה דרישה ראייתית למקרה פרטני ביותר – הוכחת טענה של חשוד בעבירת מין לנזק נפשי שעלול להיגרם לו אם שמו יפורסם. לא מתאים, ואף לא נדרש, לעגן הסדר פרטני זה במסגרת ההסדר הראשוני הקבוע בחוק בתי המשפט.
עוד נוסיף, כי המקרה שבו עוסקת הצעת החוק – נראה כי זו התעוררה בעקבותיו – נדון לאחרונה בבית המשפט העליון. השופט שטיין, בפסק דינו בעניין רע"פ 22451-03-26 פלוני נגד שי-לי וינר עטרי – נבו, 20 באפריל 2026 – עסק בקבילות חוות דעת של מומחים נוספים, מלבד מומחים פסיכיאטריים, להביע עמדה ביחס למצבו הנפשי של אדם, והאפשרות של חוות דעת זו לשמש כראייה להוכחת טענתו של חשוד בבקשה לאיסור פרסום שמו, זאת בהתאם לכללי הקבילות והמשקל הרגילים.
פסק הדין התייחס גם לראיות נוספות שעשויות להצביע על מצבו הנפשי של אדם. קיים קושי לכבול את שיקול הדעת של בית המשפט באמצעות קביעת דרישה ראייתית קשיחה בחקיקה ראשית, דווקא לגבי סוג מסוים של עבירות; 3. לבסוף נציין, כי קביעת חובה לצרף חוות דעת פסיכיאטרית בלבד, מעוררת שאלה מעשית, הן מבחינת משך הזמן שהפקת חוות דעת זו אורכת, והן מבחינת עלויותיה, במיוחד כאשר מדובר בהליך שיש חשיבות לקיימו בפרקי זמן קצרים. הסנגוריה הציבורית מתנגדת לקידום ההצעה.
על כן, עמדת הממשלה היא כי ההצעה תאושר בכפוף להתניות הבאות: א. המשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ומשרד הבריאות. ב. הצעת החוק תתוקן כך שהגורמים המקצועיים הרלוונטיים יהיו לכל הפחות פסיכיאטרים או פסיכולוגים קליניים. חברת הכנסת מזוז, אם ההתניות האלה מקובלות עלייך - - -
עזוז. סליחה, אני מתנצל אבל זה מה שכתוב כאן. "עזוז וגבור". בכל מקרה, חברת הכנסת עזוז, אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם שתי ההתניות האלה מקובלות עלייך? כי אם כן, אני עובר לסיפא.
מקובלות עלייך. אם הן מקובלות על חברת הכנסת עזוז, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. כן, מר שטרן.
586 מילים של אבי דיכטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.