קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם שתי הצעות חוק ולנמקן יחד.
הראשונה, הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – מינויים בכירים בשירות המדינה), התשפ"ה–2026; והשנייה – שירות המדינה (מינויים), התשפ"ה–2026. חוקים אלה נועדו לייעל את עבודת הממשלה ואת יישום החלטותיה, להבטיח את הכלים לאחריות הממשלה כלפי העם והכנסת, כנהוג במינוי בכירים בדמוקרטיות המובילות בעולם, וכך ליישם את העיקרון החוקתי הקבוע בסעיף 1 לחוק-יסוד: הממשלה, שלפיו, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה – זאת על פי עקרונות הדמוקרטיה כנוסח אברהם לינקולן: ממשלה של העם על ידי העם ולמען העם.
חוק-יסוד זה יחד עם התיקון הנלווה לו לחוק שירות המדינה – מינויים, מעמיד לכנסת את הכלים לפקח על הממשלה בכל הנודע לכלל המינויים הבכירים בשירות המדינה באופן אחיד ושוויוני תוך שקיפות מלאה מול הציבור, וזאת בניגוד למצב הקיים היום, שלפיו במינוי חלק מהמשרות הבכירות הממשלה נעזרת בוועדות איתור חסרות שקיפות וחסרות ייצוגיות דמוקרטית. לצידן במשרות בכירות אחרות לא קיימים כלל מנגנוני פיקוח ובקרה. ובהיעדר הסדרה חוקתית אחידה אנו עדים להתערבות שיפוטית משתנה ממקרה למקרה ומממשלה לממשלה באופן הפוגע באמון הציבור ובדמוקרטיה.
מדינת ישראל חריגה ביחס למקובל בדמוקרטיות המובילות בעולם בחולשת הניהול והבקרה של נבחרי הציבור על הפקידות הממשלתית הבכירה. ניתן לראות כי מאז שנות התשעים הניהול והבקרה של הממשלה על מינוי בכירי שירות המדינה, גופי הביטחון והשירות המשפטי הולכים ונחלשים. כתוצאה מכך נשחקת השליטה והבקרה של הממשלה על פעולותיהם של בכירים אלו. ישראל חריגה ביחס למקובל בעולם המערבי גם באשר לריכוז הכוח המופקד בידי בכירים בלתי נבחרים.
לנוכח שילוב זה, הרי שחולשת הבקרה של הממשלה על המשרות הבכירות האמורות יוצרת משבר כפול – הן לעקרון שלטון העם והן לתפקודם ההרמוני של כלל גופי הביצוע. כך למשל בארצות הברית בעלי תפקידים בכירים רבים מהמוצע בחוק-יסוד זה מתחלפים עם חילופי הממשל ובכל עת שבה נציגיו של הנשיא מוצאים לנכון להחליפם. בצרפת, ככלל, מינוי התפקידים הבכירים ביותר נדון במועצת השרים ונחתם על ידי הנשיא היושב בראשה; בגרמניה מרבית המינויים הבכירים מבוצעים על ידי הדרג הנבחר. כמו כן, קיימת גם רשימה לא מבוטלת של פקידים המוגדרים כפקידים פוליטיים. הגדרה זו מאפשרת להוציא תפקידים בכירים לפרישה זמנית בכל עת ללא עילה מיוחדת, וזאת כדי להבטיח ניהול אפקטיבי של המשרד על ידי הדרג הנבחר.
אשר לתובע הכללי, אשר ממונה על גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, בכל שלוש המדינות הנזכרות, כמו גם בריטניה וקנדה, המינוי הוא פוליטי. ניתן לראות שבעולם המערבי פעילות שירות המדינה אפקטיבית, תחת הדרג הנבחר ברשות המבצעת. בישראל לעומת זאת הציבור עוקב לא פעם בתדהמה, כיצד דווקא בסוגיות עקרוניות גורמי הממשלה פועלים באופן סתירתי, לעיתים תוך סיכול חזיתי של החלטות הממשלה בידי גורמי הביצוע הכפופים לה. דומה כי הקצב והכיוון של סיבוב הגלגלים השונים במכונת הממשלה לא מספק לציבור מכונה אחת, הרמונית, הפועלת למענו.
מכיוון שבדמוקרטיה הדרך היחידה להגדיר את האינטרס הציבורי היא על ידי הציבור עצמו בבחירתו, החוק המוצע יביא מנגנון ממשלתי, שבמקום לקדש ולשמר את הביורוקרטיה והמנגנון, הוא יקדש את המחויבות לציבור. חוק זה אינו משנה את שיטת המינויים בכלל שירות המדינה, אלא נוגע לרשימה מצומצמת מאוד של משרות בכירות ביותר כדי להבטיח שירות מדינה יעיל בידי הממשלה, שהיא המחזיקה בסמכות החוקתית, ועליה האחריות הדמוקרטית להיות הרשות המבצעת של המדינה.
הצעת חוק-יסוד: הממשלה קובעת מנגנון מינוי אחיד ושיטתי לכלל התפקידים הבכירים בשירות המדינה וכן את סמכותה המלאה והבלעדית של הממשלה למנות או להימנע מלמנות אדם לכהונת בכיר בשירות המדינה. החוק מתנה את סמכותה זו של הממשלה בכפיפות לתנאי הכשירות הקבועים לכל תפקיד לפי עניינו. בנוסף, קובע ברירת מחדל לסיום כהונת בכירים בשירות הציבורי עם הקמתה של ממשלה חדשה בתוספת מאה ימים הדרושים להתארגנותה. כמו כן, החוק קובע את סמכות הפיטורים של בכירים בשירות המדינה על ידי הממשלה. באמצעות סמכות זו תבטיח הממשלה את משילותה.
בהמשך לכך, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) קובעת מנגנון לבדיקת עמידתם של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד. בנוסף, הצעת החוק מקימה מנגנון לעריכת שימוע למועמדים, לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בידי ועדה מיוחדת של הכנסת המורכבת מנציגי הקואליציה והאופוזיציה. החוק המוצע מוסיף לחוק העיקרי שלושה סעיפים חדשים: הראשון, ועדת כשירות; השני, ועדת שימועים; השלישי, מנגנון מפורט להליך מינויים של בכירים בשירות המדינה, אשר בו ועדת השימועים של הכנסת מגישה את מסקנותיה לממשלה, אשר יפורסמו לציבור יחד עם התיעוד המצולם של השימוע.
הצעות חוק אלה נועדו לתקן כשלים, שהלכו והחריפו בשנים האחרונות ביחס לתפקודה של הרשות המבצעת בישראל. הן יעמידו את ישראל בשורה אחת עם הדמוקרטיות המובילות בעולם, יבטיחו לציבור ממשלה יעילה, ויממשו את העיקרון החוקתי – שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. אני מודה ליושב-ראש ועדת השרים, השר יריב לוין, על התמיכה והליווי החוק; לפורום הבכירים על גיבוש החוק וסיוע הדוק לקידומו. אני מבקש גם לברך את היועצת היקרה והחכמה אצלי בלשכה, את שני בן אשר, על כל העבודה מול הלשכה המשפטית: איסוף החומרים, הצגתם, העברתם, תיקונים.
חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד החוק. החוק הזה הוא לא לאופוזיציה או לקואליציה, הוא ימומש רק בממשלה הבאה, ואנחנו לא יודעים מי תהיה. תודה רבה.
778 מילים של שלום דנינו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.