מיכאל, תישאר, אל תלך. תודה על היחס, זה מאוד מחמם את הלב.
גם אני אותך, אחי. נחזיר לך בחוקים.
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת החוק הזאת היא הצעה חשובה. אני אספר לכם איך היא נולדה. הצעת חוק הזאת נולדה ממור אבי, זיכרונו לברכה, שהיה מוגדר בימינו אביהם של האסירים. מה שרב אריה לוין, זכר צדיק וקדוש לברכה, היה מוגדר כאביהם של האסירים, מור אבי, אני חושב, לקח והמשיך בדרכו. אגב, הוא זכה להיקבר סמוך ממש לקבר של רב אריה לוין בלי תכנון, בלי ידיעה, בלי כלום, בסנהדריה המורחבת.
אבא שלי זכה להיקבר בסנהדריה המורחבת, סמוך לרב אריה לוין, שהיה אביהם של האסירים. מור אבי היה בימינו אביהם של האסירים – אתה יכול לשאול, ותסתכל את החקיקה שלו ותסתכל על כל מה שהוא עשה – ביקר אסירים, ותמיד הוא היה אומר דבר אחד: אדם שעבר עבירה והוא צריך לשלם את חובו לחברה, הוא מקבל עונש, הוא נכנס לבית הכלא, אבל צריך לדעת שמאחורי כל אדם יש משפחה. מאחורי כל משפחה – בתוך המשפחה יש ילדים, וצריך לדאוג להם. וגם אם אנחנו רוצים שאותם אסירים יחזרו למוטב ולא יחזרו בחזרה לעולם הפשע, צריך לדאוג להם, לצרכים שלהם, לזכויות שלהם. והוא תמיד היה דואג להם.
הצעת החוק הזאת, כשהגעתי לחדר שמור אבי ישב בו 22 שנה – אבא שלי כיהן פה כחבר כנסת וכשר, הוא ישב בחדר, ואני זכיתי לקבל את החדר שלו.
כן, ואני יושב בחדר שלו, ואני רואה תיקיות שלמות שכתוב שם "פניות ציבור", "חקיקות", ואני מתחיל לעלעל, ואני רואה פתאום את החקיקה הזאת. ידעתי עד כמה הוא היה מחובר. החקיקה הזאת בעצם באה ואומרת דבר אחד פשוט: שופט – שיבוא ויבחן את הדברים מקרוב, יראה, ירגיש, יחוש. גם כשאנחנו צריכים לדעת משהו אנחנו יורדים לשטח. כשאנחנו יורדים לשטח אנחנו חשים את האנשים, מרגישים אותם, מרגישים את הצרכים, ועל ידי זה אנחנו מביאים את החקיקה שלנו מהמקום הטוב יותר, מקום בגובה העיניים יותר. גם כשמנכ"ל משרד יורד לשטח, המנכ"ל יורד בשביל לראות, בשביל לשנות את המדיניות, וכך הוא עושה, השר, וכל אחד אחר במשרדו.
ההצעה הזאת באה ואומרת: גם שופט, כאשר הוא יראה – אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, כך אמרו חז"ל. אז גם כדי שהוא יבין על מה הוא שולח, שיעשה את המשפט צדק, ויבין רגע לפני שהוא שולח – הוא לא שולח אותו לבית מלון, הוא שולח אותו לכלא בגלל שמגיע לו עונש, אבל יחשוב: רגע, גם אם אני שולח אותו ליום, ליומיים, לחודש, לחודשיים, לשנה או לעשר שנים או למאסר עולם חלילה, צריך לדעת שאני שולח אותו – וגם במהלך החיים צריך אותו שופט ללכת בתוך ארבע שנים, מלבד השנה הראשונה שהוא חייב לבקר. גם בתוך ארבע שנים הוא צריך ללכת ולבקר, לראות. הוא צריך לראות, אולי יש באמת בעיות של זכויות אדם בכלא.
לא. כל שופט חייב ללכת, כל שופט שהוא פלילי חייב ללכת ולבקר ולסייר בבתי הכלא. הוא אינו צריך לראות את אותו אחד שהוא שפט אותו.
יש שופטים שלא היו בכלא במשך שנים. יכול להיות שהוא היה בשנה הראשונה, ומעבר לכך הוא לא היה. העניין הוא שהוא צריך ללכת ולחוש ולראות. אגב, במהלך החקיקה גם אני הצעתי שאם רוצים, בסופו של דבר, שהשופט – היה לו טוב והוא רוצה סוף שבוע, אפשר לסדר לו גם שם. אולי. אבל זה – ככה.
תשאלו – יושב פה מיקי לוי – מיקי, אתה זוכר שאבא שלי, כשאתה היית מפקד מחוז ירושלים, כמה פעמים על העצירים היית מספר לי אתה, וסיפרת לי – אבא שלי היה אומר לו - - -
הוא היה מתווכח, אומר: זה, זה. מיקי היה אומר לו: תבוא, והיה מכבד אותו ונותן לו, כי הוא ידע שהוא בא לשם שמיים, הוא ידע שהוא בא באמת לבדוק את המצב בשביל לראות מה אפשר לעזור, כי אדם שנתן, שבעצם פשע, צריך לדעת, הוא משלם את העונש שלו, אבל אנחנו צריכים לעזור לו ולצאת מזה.
ולכן, אני בטוח שכולם – וזה גם חוק ללא הסתייגויות, אז ודאי שיצביעו בעד, אבל אני רוצה גם להודות באמת לשמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה; אני רוצה להודות לאוריאל בוסו, שניהל את הדיונים במקצועיות; להנהלת בתי המשפט, לסנגוריה הציבורית; כמובן להנהלת הוועדה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, שעשו את זה במקצועיות, בלי הרבה – צ'יק צ'ק באו והבינו שיש צורך בעניין הזה; ליועץ חקיקה שלי גיל גולן, שליווה את החוק מההתחלה עד הסוף. באמת, תודה רבה. זה חשוב מאוד. זה חוק שייתן רווחה, והוא ייכנס לחקיקה כבר בספטמבר הקרוב, הוא ייכנס לתוקף. זה דבר שכולנו צריכים להגיד תודה רבה עליו. תודה רבה גם לידידי עו"ד מיכאל בוסקילה, שליווה אותי גם בחוק הזה עם ההצעות שלו, חשוב מאוד. אגב, הוא גם מהסנגוריה הציבורית, וזה חשוב לו, אז תודה רבה. מקווה שנצביע בעד, ובאמת, שלא נצטרך, שהשופטים – בתי הכלא יהיו ריקים מאנשים, אבל לצערנו, כשיש, צריך לדעת לדאוג לזכויותיהם.
ולכם, חברים יקרים – ברוכים הבאים, אתם שם ביציע. ברוכים הבאים. כאן זו כנסת ישראל. בדרך כלל היא מלאה, רק פשוט היום כל אחד יצא לסידורים, אז אל תדאגו. אבל תודה רבה לכם שבאתם אלינו. תדעו לכם, מה שרואים משם לא רואים מכאן. ראיתם פה אנשים טובים. אנחנו באים לעשות טוב למען עם ישראל, טוב בשבילכם, למען דור העתיד. תודה רבה לכם. תמשיכו ותצליחו.
824 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.