ערב טוב לכולם. האמת שלא יוצא לי להיות הרבה במליאה, כי אני באמת שרה נורבגית, אבל מדי פעם, כשיוצא לי להיות במליאה, אני תמיד שומעת את חברת הכנסת מירב בן ארי מקללת, מגדפת, ובדברי בלע. בכל פעם זה על מישהו אחר. צריך לומר, בעיקר לנשים, יש לה איזה קטע עם נשים, וזה בסדר גמור, זו זכותה. אתם יודעים, אצלנו אומרים קודם כול: דברי חכמים בנחת נשמעים. הדבר השני, אנחנו יודעים איך נקרא כל מי שמלבין פני חברו ברבים. זו לא דרכנו, זה לא הבית שלנו, זה לא המקום שבו גדלנו. זה אירוע אישי באמת שלה.
האחרונה שיכולה לבוא ולספר על מי להיות ובאיזו מפלגה ונאמנות בתוך מפלגות, האחרונה שיכולה לבוא ולומר שהיא בעד נשים ואחר כך לגדף נשים פה בכנסת בצורה שוואללה, לא ראיתי הרבה פעמים נשים שמתנהגות ככה כלפי נשים. עוד פעם, זו זכותה. האמת, אני יכולה לומר שלגבי מה שהיא אמרה – אתם יודעים, היא יורדת לרמות ממש אישיות – אני לא רוצה להיות שם, למרות שכמובן, אנחנו יודעים לרדת לרמה האישית אם רוצים ולהוציא סיפורים ולספר סיפורים, ויש לה סיפורים למכביר על כל אחד. אבל אני מאוד מבינה לליבה. אני מבינה לליבה, למרמור שלה, לה ולחברים שלה בשמאל, שפשוט גדעתי להם את החלום הגדול להיות בשלטון; שהפלתי להם את ממשלת השינוי שלהם, את החלום שלהם, עם יו"ר המפלגה שלהם יאיר לפיד, שיהיה ראש ממשלה. מה לעשות? הצלחנו להביא לממשלת ימין בהנהגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמסיימת עוד מעט קדנציה של ארבע שנים, עם מינויים איכותיים וראויים. אגב, נאלצנו להילחם פה על כל מינוי בשיניים.
אבל הצליחו להעביר פה הרבה חקיקות היסטוריות, לעשות הרבה טוב למדינת ישראל, לבנות במדינת ישראל, לייצר מציאות חדשה ביהודה ושומרון. האמת שבזמן הקצר שיאיר לפיד היה ראש ממשלה, המזל שלנו שהוא לא הצליח לייצר הרבה מאוד נזק. הוא יכול היה לייצר נזק הרבה יותר גדול, מזל שזה היה קצר.
אז לצערי, אין לי בשורות מספיק טובות בשביל מירב וחבריה, כי המרמור הזה הולך להימשך עוד ארבע שנים. כי בבחירות הקרובות שוב ננצח בהנהגתו של בנימין נתניהו, ונמשיך להוביל את המדינה הזאת באחריות, בהגינות, עם מינויים מצוינים, עם מינויים מקצועיים, כממשלה לאומית, אמונית, ציונית. אין מה לעשות, המרמור הזה הולך להימשך. מה לעשות? אני מבינה שאתם וחבריכם, שנעלמו פה בינתיים ברקע, תמשיכו לצרוח מהספסלים, לצרוח ולהתמרמר, ולא להגיד שום דבר טוב.
הרי הצביעות של השמאל היא כל כך גדולה. כשביבי לא תקף: למה הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, ראש הממשלה, לא תוקפים בלבנון? כשתוקפים בלבנון, אז הם שואלים מדוע תוקפים בלבנון ומה אסטרטגיית היציאה של הממשלה הזו. הרי שום דבר אף פעם לא טוב להם. כל מה שנעשה, תמיד הם ישאלו למה לא עשו אחרת. כי זה לא עניין מקצועי, זה לא עניין של דיון אמיתי, זה עניין של להפיל את הממשלה הזו והעומד בראשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. ובשביל זה הם יעשו הכול.
למה אני אומרת את זה? כי לצערי, הייתי בממשלת השינוי, וראיתי איך הם עובדים, וראיתי מה הם היו מוכנים לתת לחרדים – פטור מגיוס מגיל 21, הם היו מוכנים לתת לחרדים מיליארדים, העיקר שיימנעו בהצבעה, העיקר שיעשו מה שניתן, מה שהם רוצים. אגב, יאיר גולן, צריך לומר, פלט את זה באלגנטיות, בצורה מאוד מושכלת מבחינתו, ואמר שהוא יהיה מוכן לדיל כזה או אחר עם החרדים. אחר כך הוא גם חזר בו כשהוא קלט שהוא עשה טעות ממש משמעותית. אבל תדעו לכם שהם יהיו מוכנים לתת הכול כולל הכול רק כדי להיאחז בשלטון. הם היו מוכנים לשבת עם המשותפת רק כדי להיאחז בשלטון. אומרת את זה שמרית מאיר, היועצת הקרובה ביותר של ראש הממשלה דאז, כשהוא היה, נפתלי בנט. היא אמרה, עם המשותפת הם היו מוכנים לשבת. כי לממשלה הזו לא היו קווים אדומים, לא היו גבולות, לא היה מצפון וגם לא היה מצפן.
האמת שאני גאה – אם כי, אתם יודעים, אולי היה צריך לעשות את זה הרבה קודם – אבל אני גאה מאוד שהפלתי את הממשלה הזאת, ממשלה רעה שלא דאגה לביטחונה של מדינת ישראל, שלא דאגה לזהות היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. הבאנו לממשלת ימין מלאה של ארבע שנים, ולמרות כל הקשיים ולמרות כל האתגרים הממשלה הזאת חזקה, וחוסנה יציב.
זה מה שמטריף אותם, שלמרות הכול ולמרות כל המאמצים שהם באמת מנסים, ולצעוק מפה ולצעוק משם – הממשלה הזאת ממשיכה להחזיק מעמד ולהתקיים. עם כל המרמור, צר לי לאכזב את כולם: גם בבחירות הקרובות – העם הלך ימינה, העם יצביע לימין. העם מבין, כי רואים לכם מקילומטרים. רואים לאנשים שמייצגים אתכם, שאתם מחפים עליהם, כמו היועצת המשפטית לממשלה, כמו השופט יצחק עמית.
אגב, שמעתי קודם את הדיון שהיה כאן עם השר וסרלאוף. תגידו לי, יש דבר כזה שהשופט סולברג – וכולנו מגנים, אבל הוא זה – אגב, רק שתדעו – תושבי רחוב עזה, הוא הרחיק, דחק את העתירה שלהם ביחד עם מינץ ווילנר בבג"ץ – של תושבי רחוב עזה, שהציתו רכבים מתחת לבתים שלהם, שצרחו שם לילה-לילה.
מה שהיה כאן בשלוש השנים האחרונות מול משרדי פורום קהלת, מול הילדים של עמיחי שיקלי, מול ביתה של טלי גוטליב ובכניסה לבית שלה, מול הבתים שלנו, עם פיזור של פיתות בפסח בלי למצמץ אפילו, עם הפגנות, עם אלימות, עם שרפת צמיגים ברחובות – אנרכיה מוחלטת במשך שלוש שנים – היועמ"שית עם גלימתה המפוארת לא עשתה שום דבר, ובגיבוי של שופטי בג"ץ לא עשו שום דבר.
עם כל הגינויים – ויש גינוי משמעותי לכל אלימות – צריך לומר שיש מי שדאגו לאנרכיה בחסות היועמ"שית פה במשך שלוש שנים. אני חייבת לומר לכם, השמאל: רואים לכם מקילומטרים. לאזרחי מדינת ישראל יש ילדים בצבא, והם לא ייתנו לדברים כאלה כמו גיבוי של היועמ"שית, הפצ"רית וכל החמולה הזאת, ויד רוחצת יד – זה לא יימשך. לכן בארבע השנים הקרובות תהיה כאן ממשלת ימין, ואנחנו נמשיך לבנות ולהיבנות בהתיישבות על אפם ועל חמתם, עם כמה שהם רוצים ממשלת שמאל על מלא עם המשותפת, עם מנסור עבאס, עם כל החבורה ועם כל החברים.
אגב, יאיר גולן לא יותר טוב מהם, זה שאומר שחיילי צה"ל רוצחים תינוקות כתחביב. אני רוצה להגיד לכם – הזכות הגדולה שלי הייתה שלא נפתלי בנט ולא יאיר גולן היו פה ארבע שנים, ברוך השם. אנחנו היינו צריכים לדאוג – וצריכים לדאוג – שהם לא יהיו כאן גם בארבע השנים הבאות.
אבל ואללה, אני רואה שלנפתלי בנט ויאיר לפיד – הוא הפך להיות יו"ר יש עתיד, ויש לו צניחה רצינית של המנדטים כבר בעצמו לעצמו. אגב, זה תמיד היה ככה, תמיד נפתלי בנט היה גבוה בסקרים, ואחר כך במציאות – מתרסק. אגב, הליכוד בדיוק בשונה – תמיד לא היו מחמיאים לנו בסקרים אבל במציאות היינו מפגיזים. כן?
יאללה, דקה לחוק הסייבר, כי זה באמת באמת חשוב. בסדר.
לא, בחירות בסייבר – אבל אני אגיד לכם את האמת, זה חשוב, זה חשוב.
הם לא ייכנסו, הם לא ייכנסו, הם ממורמרים כולם, באמת, על מה הם ייכנסו? מאיפה הם יכנסו? בחייאת. אתה רואה שהם יצאו, ברחו. הם טובים בלדבר. כשצריך לבוא ולהילחם, הם לא באמת נלחמים. די נו, כל הזמן מגיעים להסכמות ומחפשים ללכת הביתה. זה היה ככה גם בעבר.
טוב, חוק הסייבר. מוצע לקבוע מסגרת חקיקתית מקיפה להגנה על תפקוד רציף של מרחב הסייבר הלאומי. הוא חל על גופים שנקבעו כחיוניים לפי התבחינים וההסדרים שבחוק ובתוספותיו, ועל כן על גופים ממשלתיים, ספקי שירותים דיגיטליים, ספקי שירותי אחסון, לצד עיגון מעמדו של מערך הסייבר הלאומי כגוף מנחה ומתכלל המפעיל מרכז לאומי להתמודדות עם אירועי סייבר.
מוצע להקים יחידות סייבר מגזריות ברשויות המוסמכות ולייחד הסדר נפרד לארגונים חיוניים למערכת הביטחון, בפיקוח הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. מוצע להטיל על ארגונים חיוניים חובה לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית, בהתאם לדרישות שנוספות לחוק, וכן חובת דיווח על תקיפות סייבר משמעותיות. במקרה של תקיפת סייבר חמורה, יוסמכו העובדים המגזריים לדרוש מידע ולהורות על פעולות לבלימה, לרבות ביצוע פעולות הגנה בתוך חומר מחשב. במצבי סיכון דחוף, יוסמך ראש המערך, באישור ראש הממשלה, להורות על נקיטת אמצעים ייעודיים - -
- - תוך מתן זכות השגה לארגון בתוך 48 שעות.
1,249 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.