קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנו נדרשים לתיקון בחוק חשוב, בחוק הרשות לפיתוח הנגב, תיקון שמבקש לחזק את פיתוחם של מיזמים חקלאיים תיירותיים משולבים בנגב – אזור שהוא לא רק חבל ארץ ייחודי ומרהיב אלא גם מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית למדינת ישראל.
חבריי, כשאנחנו נושאים את עינינו אל עבר מרחבי הנגב, אנחנו לא רואים רק חול, סלעים וגבעות חשופות; אנחנו רואים את העתיד, את החזון, את עומק הריבונות של מדינת ישראל. במשך עשורים אנו מדברים על הפרחת השממה, משננים סיסמאות על יישובי נגב ושמירה על אדמות הלאום, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שחזון אינו מתממש על גבי ניירות במשרדים ממוזגים. חזון לא מכה שורשים מעצמו. חזון מתממש אך ורק בזכות אנשים, והאנשים הללו, האנשים האלה שאנו מדברים עליהם היום, הם חלוצי חוות הבודדים.
אותם חלוצים של המאה ה-21 מורכבים ממשפחות שעזבו מרכזים עירוניים נוחים, לקחו את ילדיהם, עלו לקרקע במקומות שלא היו בהם תשתיות, לא היו קווי מים, לא רשת חשמל, לא כבישי גישה. הם לא עשו זאת גם כגנבים בלילה אלא בשליחות ובעידוד ובתמיכה מלאה של משרדי הממשלה השונים. לאורך השנים הם הקימו מיזמים מפוארים, משקים, חקלאות, נטעו כרמים, גידלו צאן, פתחו את שעריהם לתיירות ישראלית ובין-לאומית, והפכו את חבל הארץ המאתגר הזה למוקד משיכה משגשג.
מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה. לא סתם אמר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, שאם לא נעמוד על המדבר, לא תעמוד תל אביב. לדבריו, הראייה ההיסטורית אומרת לנו ששום דבר יהודי לא יהיה קיים בארץ אם לא נבטיח את ניצחונה של הציונות, והמגינים על הנגב הם המגינים על הציונות.
אבל היום אותם מגינים, חלוצי הנגב, ניצבים חסרי אונים מול שעון חול ביורוקרטי שמאיים לעצור את פועלם. לפי החוק הקיים, בשנת 2027, ממש בשנה הבאה, רמ"י תהיה רשאית להפסיק להקנות זכויות במקרקעין לאותן חוות. המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו. זו לא דרכה של הציונות. זו לא דרכה של התנהלות של מדינה חפצת חיים השומרת על חלוציה.
חבריי חברי הכנסת, בעת הזו אולי יותר מתמיד, מדינת ישראל נדרשת להפגין נחישות, משילות וחיבור עמוק לקרקע. כפי שאמר דוד בן-גוריון, בנגב תיבחן מדינתנו. והמבחן שלנו היום הוא פשוט: האם נעמוד לצד אלו שעומדים בשבילנו במדבר? האם נבחר בראייה אסטרטגית רחבה או שנאפשר לשעון חול טכני להחריב מפעל חיים חלוצי?
חובה עלינו כמחוקקים להעניק להם את הגב, להסיר את איום התפוגה מעל ראשם, לתת להם את הכלים ולהמשיך להכות שורשים, לשמור על אדמות המדינה ולהפריח את השממה. לכן אני פונה לכל חברי הכנסת וחברת הכנסת מהאופוזיציה להצביע בעד החוק החשוב הזה בקריאה הראשונה, למען החלוצים, למען עתיד מדינתנו.
אני רוצה לעמוד כאן מעל בימת הכנסת הזאת, להודות בוודאי לחבריי לסיעה, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשר הנגב והגליל, שהמשרד שלו קידם ויזם את החקיקה, לשר המורשת, ליושב-ראש הסיעה, שקידם את החקיקה הזו, חבר הכנסת צביקה פוגל, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, וכמובן ליו"ר הקואליציה אופיר, שדאג שהחקיקה תהיה מונחת על שולחן מליאת הכנסת, ולחברת הכנסת מירב בן ארי, שדאגה שלא יהיו הסתייגויות והתנגדויות של החברים באופוזיציה; גם לרוני היקרה שיושבת שם כבר בשעת לילה מאוחרת; כמובן ליו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, לייעוץ המשפטי של הוועדה, להנהלת הוועדה, לריבונו של עולם ולדוד בן-גוריון, שהיום אנחנו הופכים את החזון שלו למציאות. תודה רבה, בשורות טובות, סוף שבוע נעים ושבת שלום.
580 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.