גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, אבקש להציג בקצרה את הצעת החוק, ואז, ביתרת הזמן, אבקש להתייחס לתהום התחתיות שהגיעה אליה כנסת ישראל היום הזה בהליך הבחירה הפגום והמושחת שהתנהל כאן למשרת מבקר המדינה. לגבי הצעת החוק, הצעת החוק הזו, שעליה חתומים גם חבר הכנסת מיכאל ביטון וחברת הכנסת חווה אתי עטייה, הוכנה על ידי אגף אסטרטגיה של הסתדרות העובדים החדשה.
הצעת החוק היא פשוטה. היא באה לטפל בעיוות שקיים בתלושי השכר של שכירים רבים. במסגרת העיוות הזה ההוצאות בעבור נסיעה למקום העבודה ומאליו, גם אם הן עד גובה דמי השימוש בתחבורה הציבורית, ממוסות במסגרת מס הכנסה ובמסגרת ההפרשות לביטוח לאומי ולמס בריאות. לעומת זאת אותו סכום לא נכלל בבסיס שממנו נגזרות ההטבות הפנסיוניות, או לדוגמה קרן השתלמות. יש בכך עיוות שפוגע בשכרם של השכירים וגם פוגע בתמריץ להשתמש בתחבורה הציבורית בדרך אל העבודה ובחזרה הביתה.
הצעת החוק מבקשת לתקן את העיוות הזה, והיא הצעת חוק שתיטיב עם מיליוני עובדים במדינת ישראל. היא תתקן עיוות שגוזל משכרם. ועדת השרים לענייני חקיקה ביקשה חודש על מנת לבחון את ההצעה. כולנו מבינים שבלוחות הזמנים של הכנסת הזו, גם אם הבחירות לא תוקדמנה, חודש ימים משמעו שההצעה הזו לא תגיע להצבעה, ולכן אני מבקש כאן להציע לשר המשיב פרק זמן יותר קצר, של שבוע, שבמהלכו הממשלה תחזור ותאמר אם יש ייתכנות להתקדם, לפחות בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה, כך שנוכל להחיל בכנסת הבאה דין רציפות, ואם לא – ניגש להצבעות. אם הממשלה עומדת על בחינת ההצעה במשך כחודש ימים, אז אני אעמוד על ההצבעה.
עכשיו, גברתי, למה שהתרחש כאן בשעות האחרונות. אין זה סוד שאני וחברותיי לסיעה חשבנו שראוי היה למנות אדם אחר לתפקיד ראש המוסד מאשר האלוף רומן גופמן; אין זה סוד התבטאנו בנושא. אולם משעה שבית המשפט העליון פסק את דינו בעתירות שהוגשו, כולנו, בדין ובצדק, איחלנו לאלוף גופמן הצלחה במילוי התפקיד החשוב; תפקיד שמיועד להבטיח את ביטחונם של כל אזרחי ישראל.
הברכה הזו לא תאמר על ידינו למי שנבחר להיות מבקר המדינה החדש. במקרה הזה לא נקבל – לא נקבל – את תוצאת הבחירות, לא נאחל בהצלחה, ונעמוד פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, וגם אם הדבר יימשך לאורך כל כהונתו, על חוסר הלגיטימציה הבסיסי של האדם שנבחר כאן בכנסת לשמש בתפקיד מבקר המדינה. חוסר לגיטימציה כפול הן מצד הצגת המועמדות, והן מצד תהליך הבחירה.
אדם ששימש כעורך הדין של ראש הממשלה, שהוא ראש הרשות המבצעת, אינו יכול לעבור בן-רגע לשמש כמבקר המרכזי של מדינת ישראל על פעולותיה של הרשות המבצעת. מדובר בהצגת מועמדות שלא הייתה צריכה לבוא לעולם. אינני מכיר את המועמד שנבחר, אבל די לי בעובדה שהוא לא מצא טעם לפגם בכך שרגע אחד הוא עורך דינו המקורב של ראש הממשלה ורעייתו, ורגע שני מייד לאחר מכן, הוא עתיד לעמוד בראש מערכת הביקורת על הרשות המבצעת.
אדם כזה שמציג את מועמדותו לא ראוי לשמש כמבקר המדינה, ואין דרך להכשיר את מועמדותו. אם לא די בכך, בא תהליך הבחירה שזוהם, זוהם לחלוטין, כאן בבית הזה. שינוי הקולות בין הסבב הראשון לסבב השני מעיד על מה שקרה כאן, כשם שכל הסרטונים שהעלו חברי הקואליציה והצילומים גם הם עדות למסכת הלחצים הפסולה, שזיהמה את הליך הבחירות החשאי שקבוע בחוק-יסוד. חוק-יסוד: מבקר המדינה הוא זה שמחייב את הבחירות החשאיות וההליך הזה זוהם.
וכאן לא ניתן לטהר את השרץ, ככלי חרס שנטמא תקנתו בניפוצו. אין דרך להכשיר את מה שקרה כאן. אשר על כן, הבחירה הזו אינה לגיטימית ואינה חוקית. והדבר מביא אותי להתייחס לשני כוכבי האירוע כאן בכנסת. הראשון, ראש הממשלה: מה אצה הדרך לראש הממשלה למנות את עורך דינו הפרטי לתפקיד מבקר המדינה?
עורך הדין המקורב לו.
אתן על כך תשובה. ועדת הבחירות המרכזית מצויה תחת סמכות הביקורת של מבקר המדינה. ההתעקשות על מינויו של העורך דין המקורב היא חלק מהמסע לדה-לגיטימציה של תוצאות הבחירות הקרובות, של הכשרת הדרך ל-6 בינואר הישראלי, של הבטחת היכולת לפגוע באמינות הבחירות ובכשירות התוצאה. זה לגבי הכוכב הראשי, מר בנימין נתניהו.
לגבי שחקן המשנה, יושב-ראש הכנסת מר אמיר אוחנה, מה כבר ניתן לומר עליו, על יושב-ראש הכנסת, שדרדר את מעמדו של הבית הזה מתחתית לתחתית, מתהום לתהום. יושב-ראש הכנסת שבהחלטתו שלא לענות לדרישת הייעוץ המשפטי לכנסת, זיהם את הליך הבחירה. יושב-ראש כנסת שבהיותו שר משפטים עמד על הדוכן הזה והפר ביודעין צו איסור פרסום של בית המשפט, ואז כפחדן טען לחסינות; יושב-ראש כנסת שבהיותו השר לביטחון פנים התחמק מלקיחת אחריות על האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה – אסון שהיה צריך להביא אותו להניח את המפתחות ולצאת מן החיים הציבוריים – אבל הוא לא אשם, הוא לא אחראי. הבריחה שלו מאחריות סללה את הדרך לבריחה המבישה של כל הממשלה מאחריות על 7 באוקטובר.
יושב-ראש הכנסת שהפר את החוק, כאשר הוא הפעיל כאן בהיחבא מוקד לרישוי נשק, בניגוד לחוק, והסתיר אותו מעיני הציבור. אם זה חוקי, מדוע הסתרת את זה במרתף? יושב-ראש הכנסת שרמס כל נורמה ממלכתית בבית הזה, שלא עשה דבר, דבר, כדי להגן על היכולת לנהל כאן דיון ראוי בבית הזה. שביזה את בית המחוקקים ביחס שלו לנשיא הנבחר של בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
אמיר אוחנה הוא לא רק מי שהתחנף לאדונו, ראש הממשלה נתניהו, אלא הוא שותף על מלא, על מלא, להרס הדמוקרטיה הישראלית; להשחתת המידות שלה; ליצירת קיטוב ופלגנות, להפרת חוק ביודעין. בנימין נתניהו ואמיר אוחנה הביאו את כנסת ישראל לתהום התחתיות הבוטה והגס ביותר בתולדותיה.
כן. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר המשיב, עמיתיי חברי הכנסת. ראשית, צר לי, נשים רגע בצד את המחלוקת על מבקר המדינה. אתה יודע, אדוני השר, שכשהממשלה מבקשת כרגע חודש ימים, בהינתן העובדה שהכנסת מסיימת את עבודתה ב-17 ביולי, ואולי קודם לכן, שזאת תשובה לא רצינית. עדיף לא להציג תשובה לא רצינית. הרי לא מדובר בחבר הכנסת גלעד קריב. מדובר, להערכתי, בלמעלה מ-2 מיליון שכירים, 2 מיליון שכירים, שמנכים ממשכורתם למס בריאות, לביטוח לאומי, למס הכנסה, בעבור דמי הנסיעה למקום העבודה וחזרה, וגם לא טורחים לגזור מאותו סכום שממסים את גובה ההפרשות להסדרים הפנסיוניים. אז התשובה הזו היא לא נפנוף של חבר הכנסת גלעד קריב – זה נפנוף של 2 מיליון שכירים.
הצעתי לכם הצעה. קחו שבוע – אני לא מצפה שהחקיקה תושלם בשלוש קריאות, אבל אולי תיקחו שבוע, ותבדקו. נעביר את זה בטרומית, אופוזיציה וקואליציה. בכל זאת, לכולנו יש אחריות לשכירים ולעובדים במדינת ישראל. ואולי נספיק להכין את זה לראשונה, יהיה דין רציפות. אבל אתם מסרבים, ולכן נצביע. מה לעשות, כי צריך לחשוף את העובדה שהטבות מס ליישובים מסוימים אפשר לקדם במהירות, אבל תיקון עוול במיסוי של 2 מיליון עובדים שכירים – זה גדול על הממשלה והקואליציה.
עכשיו, אדוני, תראה, אני לא רוצה להתנכר לעובדה שלא יכולת להשיב לי בעניין מבקר המדינה. בכל זאת, אתה עובר לפני התיבה לא אחת, וקולך חשוב לעם ישראל.
אבל אני רק אומר את הדבר הבא כדי להעמיד דברים על דיוקם. אם שמת לב, לא אמרתי דבר על מידות אופיו של המועמד שנבחר. אני אומר, אני לא מכיר את האיש. בעצם העובדה שהאיש מקורב לפלוני אלמוני, גם אם הוא ראש הממשלה, לא זה צריך להכתים את האיש. אבל הגשת המועמדות שלו בחטא נולדה. ואדם שמשמש כעורך דין מקורב לראש הממשלה לא ראוי שיציג מועמדות לתפקיד המרכזי של נשיאת משא ביקורת על ראש הממשלה. והעובדה שהאדם לא חשב פעמיים ואץ רץ להציג את המועמדות היא זו שפוסלת אותו מהתפקיד. תודה.
1,141 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.