הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מצ"ב התשובה של המשרד באשר להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה של חברי הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי, המבקשת לקבוע בחוק זכויות נפגעי עבירה ובחוק בתי המשפט הוראות העוסקות במתן הזדמנות לנפגעי עבירה, בעבירות מין או אלימות חמורה, להשמיע את עמדתו בטרם החלטה בדבר התרת פרסום שמו של חשוד: 1. קביעת זכות של נפגע עבירות מין או אלימות חמורה להביע את עמדתו בפני בית משפט בטרם החלטת בית המשפט בעניין בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד; 2. חובה על המשטרה ליידע את נפגע העבירה על בקשה לאסור את פרסום שם החשוד ועל זכותו להביע את עמדתו בעניין; 3. תיקון לחוק בתי המשפט שלפיו "ייתן בית המשפט הזדמנות לנפגע העבירה להביע את עמדתו לפני קבלת החלטה בעניין".

עמדת גורמי המקצוע היא כי התכלית שביסוד הצעת החוק, שלפיה תישמע ותישקל עמדת נפגע עבירה בנוגע לבקשה לאסור פרסום שם של חשוד, היא תכלית ראויה – הענקת הזכות לקדם הן את עניינו של נפגע עבירה, והן את השמעת קולו והענקת מעמד שמאפשר לו להשתתף ולהשפיע על קבלת ההחלטות הנוגעות להליך הפלילי. כמו כן, שמיעת עמדת נפגע העבירה על ידי בית המשפט בטרם קבלת החלטה בעניין תאפשר לבית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ולקבל תמונה מלאה יותר בטרם הכרעה בבקשה כאמור.

ההחלטה האוסרת פרסום שם החשוד - -

- - משפיעה על נפגעת העבירה לאורך זמן שעשוי להיות ממושך, ומונעת ממנה להתייחס בחופשיות בפני האחרים לפגיעה שנגרמה לה בשל הצורך להימנע מייחוס דבר הפגיעה לחשוד. בנוסף, הפגיעה האפשרית שתיגרם לחשוד מפרסום שמו בשלב החקירה נשקלת ממילא על ידי בית המשפט, ואין בשמיעת עמדתו של נפגע עבירה בטרם קבלת ההחלטה כדי להפר את האיזונים הקבועים בחקיקה ובפסיקה שעליהם אמון בית המשפט. כמו כן, גם במצב המשפטי הנוכחי, דנים בתי המשפט בבקשות לביטול צווי איסור פרסום המוגשות על ידי כלי תקשורת או נפגעי עבירה, ואין בכך כדי לפגוע בזכות החשודים.

עם זאת, בשים לב לאפשרות הקיימת של נפגעת העבירה להגיש בקשה לביטול צו איסור פרסום לפי סעיף 70ג לחוק בתי המשפט ואף להגיש ערעור על ההחלטה שתתקבל בבקשתה, נדרשת בחינה אם הנוסח המוצע בהצעת החוק אינו גורע מהזכויות הקיימות כבר כיום.

לצד הרכיב המרכזי בהצעת החוק, שלפיו תוענק לנפגע עבירה הזכות להביע עמדה בעניין כאמור בפני בית המשפט, מצריכה קביעת הזכות הטלת חובת יידוע על משטרת ישראל. כמו כן יהיה צורך לערוך בחינה מפורטת של רשימת העבירות שאליה מפנה ההצעה ולבחון על אילו עבירות יש הצדקה להחיל את התיקון המוצע.

נציין כי על פני הדברים, המקרים שהציפו קושי בנושא הזה והובילו להצעת החוק שבנדון היו בהקשר של עבירות מין. יש מקום לשקול אם בעבירות אחרות יש הצדקה לחייב את קבלת עמדת נפגע עבירה בטרם ההחלטה הראשונית או שדי בזכות הקיימת לנפגע העבירה לבקש את הסרת איסור הפרסום.

הפרקליטות מבקשת לבחון את השלכות הנוסח המוצע על המצב המשפטי הקיים. הנהלת בתי המשפט פירטה את ההשלכות התקציביות של ההצעה וביקשה כי קידום ההצעה יותנה בהקצאת תקני השיפוט הנדרשים. עמדת המשטרה היא כי מתעוררים קשיים ביישום ההוראות המוצעות.

נוכח כל זאת, עמדת הממשלה היא לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהמשך הליך החקיקה ייעשה בהסכמת משרדי הביטחון הלאומי, הרווחה והביטחון החברתי, האוצר והמשפטים. ככל שיתגלעו מחלוקות במשרד המשפטים בהמשך הליכי החקיקה, הן יובאו להכרעת שר המשפטים לפני הקריאה השנייה והשלישית. על כן, מבקשים מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו.