הודעה אישית של חבר הכנסת משה גפני

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על זה שאתה מאפשר לי. אני רוצה להגיד, אני נמצא הרבה שנים בכנסת. אני חושב שאני הוותיק ביותר. אני לא זוכר מקרה כזה שהכנסת מחוקקת או מעלה הצעות לסדר-היום לפגוע בעבודה של נשים. לא היה מעולם דבר כזה. אישה, ששכרה תמיד מקופח, ויש לה קשיים עם הילדים – תמיד חברי כנסת חברתיים ניסו לעזור פה לאישה בעבודתה. והיום נהיה פה משהו חדש, השנאה הזאת, שאולי מדובר על נשים חרדיות שלא יוכלו לצאת לעבודה.

כן, ודאי. אשתי גם הייתה – עכשיו היא כבר יצאה לפנסיה. אבל דיברו פה. ולדימיר דיבר על זה שאני – הרי כל הזמן מדברים על הכלכלה. הסבירו לנו בוועדת הכספים פעמים רבות שהנשים החרדיות צריכות לצאת לעבודה, שזה יתרום לכלכלה הישראלית. ונשים יוצאות לעבוד, נשים חרדיות יוצאות לעבוד, במגוון שלם של עבודות הן עוסקות בעניין הזה, והן מאוד מוכשרות. הממוצע שלהן הוא גבוה. אבל יש להן ילדים, הן אימהות לילדים. מה כנסת חברתית עושה? היא עושה חוקים ותקנות, לדאוג לילדים שלהן.

אני מסיים. הבנתי. תשמע, זה באמת דבר שהוא חריג לחלוטין. הוא מעיד על זה שלא מעניינים אותם לא הכלכלה, לא הצבא, לא עבודה, לא כלום. מעניינת אותם השנאה לאישה חרדית שמצליחה בעבודה. למה הצביעו נגד? מה רע בחוק הזה? אישה יוצאת לעבודה, יש לה ילדים, להעניש אותה בגלל שבעלה לומד תורה? לאן המדינה הזאת מתדרדרת? לאן? תודה רבה.