קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, חברותיי, חברי הכנסת, אני לא תכננתי לעלות לדבר כאן היום, אדוני, אבל מה שקורה היום בכנסת חייב לבוא לדיון במליאה. בקרוב נלך לבחירות, אבל דווקא עכשיו בתקופה הזאת, הכנסת – בדקה ה-90 מנסה הקואליציה, ובעיקר שר התקשורת ושותפתו גלית דיסטל, לקדם את כל מה שאזרחי ישראל, שנייה לפני שהולכים לקלפי, לא צריכים: לשנות את כל שוק השידורים בישראל. ביום ראשון האחרון, לאורך כל היום, מהבוקר ועד הלילה; אתמול; היום עד 06:00, כמו שהבטיחה לנו גלית דיסטל; גם מחר, גם ביום חמישי, לאורך כל היום והלילה, גם בשבוע שעבר, אנחנו דנים במרתון מטורף של חקיקה על חוק השידורים של קרעי, כשאנחנו יודעים שזה בניגוד להוראות היועצת המשפטית לכנסת, לאורך ימים שלמים, מנהלים דיונים מטורפים. למרות שהיועצת המשפטית של הכנסת אומרת בצורה חד-משמעית: התהליך פגום, החוק מחורר לחלוטין, לא עבר עבודת מטה, אין נתונים להסתמך עליהם, אין לו שום הצדקה. והתשובה של השר היא: לזרז, לזרז. הוא שולט בוועדה, הוא שולט על כל מה שקורה שם, מהר מהר לפני שייגמר. וכמובן על הדרך הוא אומר לפטר את היועצת המשפטית של הכנסת.
אני זועק את הזעקה הזאת, אדוני היושב-ראש, כי כבר אי-אפשר לשתוק. כדאי שגם המליאה תדע שמה שמתרחש בוועדה המיוחדת הזאת, כמוהו לא היה. מרמס שלם של הכנסת על ידי הממשלה, מרמס שלם של נוהג ביחס לניהול ועדות, עשרות שעות של דיון בשבוע, מאות שעות של דיונים בסך הכול בנושאים מהותיים ושלא מהותיים. אני זועק באמת, אדוני, כי אנחנו לא יודעים כבר מה לעשות. מה שמתרחש בוועדה הזאת לא היה ולא צריך לקרות בכנסת. מספיק, אי-אפשר להמשיך כך. תודה רבה.
253 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.