קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה לך. קודם כול, אני התבלבלתי, ותודה לך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה לדבר היום על אחת התופעות המסוכנות ביותר שפוגעות בביטחון האישי, בכלכלה, בתחושת המשילות במדינה – תופעת הפרוטקשן והפקרת בעלי העסקים והרשויות המקומיות מול ארגוני הפשיעה, ובמיוחד התופעה הזו בחברה הערבית.
בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה עלתה תמונה קשה ומדאיגה. בעלי עסקים שמאוימים, נסחטים, סופגים ירי והצתות, ואז, במקום לקבל הגנה מהמדינה, גם חברות הביטוח מפנות להן גב. בעל עסק שנפגע מארגון פשיעה לא מאבד רק רכוש – הוא מאבד ביטוח, מאבד אשראי, מאבד לקוחות, ובסופו של דבר הוא מאבד את העסק שלו. וכאן אני שואל, איך ייתכן שבעל העסק צריך לבחור בין תשלום לארגון פשיעה לבין ללכת הביתה? איך ייתכן שבעלי עסקים צריכים לבחור בין כניעה לארגוני הפשיעה לבין סגירת העסק ופיטורי העובדים?
זאת לא מציאות נורמלית – זאת מציאות של פחד, והמצב הזה מורגש בצורה הקשה ביותר בחברה הערבית. גם ראשי מועצות, כמו ששמעתם בתקופה האחרונה, לפני כמה ימים, על סוהיל מלחם וסגנו עביד עביד, ראש מועצת ג'דיידה-מכר, כתוצאה מארגוני הפשיעה והמכרזים שהם רוצים שישתלטו עליהם, ואני מדבר על מכרז הניקיון – ראשי מועצות, קבלנים, בעלי חנויות, חברות, כולם מאוימים מתופעת הפרוטקשן.
יש עסקים שמשלמים דמי חסות רק כדי להמשיך לעבוד. יש רשויות מקומיות שחוששות להוציא מכרזים, מפחדים, ויש אזרחים שמרגישים שהמדינה פשוט לא נמצאת שם בשבילם. כשבעל העסק מפחד יותר מארגון פשיעה מאשר שהוא סומך על המדינה, זאת קריסה של משילות. ובסופו של דבר, אנחנו דורשים להקים באופן מיידי מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים המאוימים באמצעות קרן ייעודית שתעניק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים. ובסופו של דבר, גם זה מאבק, כל מה שקורה מתופעת הפרוטקשן, זה מאבק על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל עצם הריבונות של המדינה. תודה רבה לכם. וגם כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
284 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.