קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. מכובדי היושב בראש. יישר כוח גדול. מכובדיי השרים, חבריי, חברות וחברי הכנסת היקרים, כנסת נכבדה.
לפני כמעט ארבע שנים – אם נדייק, בסביבות ינואר – כשהקדנציה הזו רק החלה, חבר הכנסת פורר, כבר החלו בערוצי התרעלה וראשי האופוזיציה המפוררת להריץ סקרים ולתחמן איך אנחנו כבר נופלים וכמה היינו מקבלים אם היום היו בחירות, וכן הלאה וכן הלאה.
ואנחנו לאורך כל הדרך, חברי הקואליציה, אמרנו: אנחנו נשלים את שליחותינו נאמנה, נמלא את ימיה של הכנסת כפי שהבוחר ביקש, וכשנגיע למסקנה שאין לנו במה להמשיך לקדם את האינטרסים שבשמם נבחרנו והבוחר שלח אותנו, נחזיר את המנדט לבוחר. ככה מקובל, זוהי דמוקרטיה, וזה מה שהתחייבנו לעשות.
לפני כארבעה חודשים השתכנעתי שהפוטנציאל להצדקת המשך הישארותה של הקואליציה על כנה הולך ויורד. וכיוון שאנחנו, אנשי הימין הערכי, האידיאולוגי, רואים את עצמנו באמת כשלוחי הציבור ולא כאופורטוניסטים כמו האופוזיציה החלשה והמפוררת הזאת, שטובת המדינה ואזרחיה לא מעניינת אותה, ומה שמנהל אותה זו רק השנאה לימין ולראש הממשלה – אמרנו, כשלא יהיה לנו במה להועיל באותה קדנציה, נחזיר את המנדט לבוחר. ואני, כשהגעתי למסקנה שמאוד ייתכן שנגיע ליום הזה, ולכן צריך להיערך, כי אנחנו לא נאשר הצעת חוק נבזית מאותו מקום רע ומרושע שלכם, הכנתי במגירה הצעת חוק למנגנון פיזור הכנסת והחזרת המנדט לבוחר.
רצה הקדוש ברוך הוא שמי שבא לחבל ולהדליף לעיתונאים שיש לי את הצעת החוק הזאת לא לקח בחשבון שזה יעשה לו שירות הפוך. ולכן, מכיוון שראש הממשלה ולשכתו היו מעורבים בכל התהליכים – עדכנתי אותם גם אז. מכובדי, ראש הממשלה – העברתי לו דרך אנשיו. לעשות בזה שימוש או לא? עכשיו, או מאוחר יותר? קיבלתי את התשובה, והינה אני עומד פה לפניכם, ביושר ובענווה. ומתוך דין וחשבון שאנחנו בימין נוהגים להגיש לכלל הציבור, בוודאי לתומכינו שהולכים ומתרבים, אנחנו אומרים שאנחנו נערכים לכך שאם אין לנו במה לחדש אנחנו לא נדבקים לכיסא ואנחנו לא חוששים להעמיד את הבחירה שלנו מחדש. כי אנחנו יודעים שהעם לא מטומטם והעם לא מנותק, והעם מבקש ומצפה שהימין הערכי, האידיאולוגי, האמוני – שתורת ישראל, עם ישראל ואינטרס ישראל יישמרו ויתחזקו בכנסת ישראל.
אשר על כן אני מבקש מכולכם, גם מכם ששונאים בשם השנאה, אנא תתמכו בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני.
343 מילים של אליהו רביבו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.