הצרת צעדי המוהלים בבלגיה

תודה רבה, אדוני היושב בראש. מתנצלת על העיכוב, היינו בוועדת החוץ והביטחון בדיון על חוק הפטור מגיוס עד השנייה האחרונה. אני חייבת להגיד שזה קשה, קשה שבתקופה כל כך מתוחה, כשאנחנו צריכים לקרוע את האויבים שלנו, אתה רואה שפשוט קורעים את עם ישראל. אנחנו יושבים שם בוועדה, גם עם משפחות שכולות, עם לוחמים, והלב פשוט נקרע. וזה קורה תוך כדי שאיתמר ספיר, זכרו לברכה, נקבר ממש באותו הזמן שבו מתקיים דיון, השם ייקום דמו. ואני אמצא את הדרך להזכיר פה כל יום, כל דקה, בזמן שאנחנו יושבים כאן – רציתי להביא תמונה, אבל אני יודעת שאסור להביא תמונות ופלקטים לפה. רציתי להביא תמונה גם של איתמר או של מעוז ישראל רקנטי, זכרו לברכה, או לוחמים אחרים שנפלו, כדי להזכיר כל הזמן על מה בעצם המפלגות החרדיות לוקחות אותנו לבחירות, שזה על ביטחון ישראל, ושאנחנו לא ניתן שיסרסרו בביטחון ישראל.

ולשאלתך, השר לשעבר מלכיאלי, קודם כול תודה על השאלה החשובה הזו. בתחילת דבריי חשוב לי לציין כי הבטחת חיים יהודיים באירופה ושגשוגם הינם חשובים לנו מאוד, והשגרירויות של ישראל ברחבי העולם ומטה משרד החוץ פועלים יום-יום לסיוע לקהילות, ובמקרים שבהם הקהילות מבקשות סיוע אל מול הרשויות הרלוונטיות. זהו גם המקרה בנוגע לצעדים משפטיים כנגד מוהלים בבלגיה.

ועכשיו, ספציפית לגבי בלגיה, לאורך השנתיים האחרונות השגרירות בבריסל פעלה וממשיכה לפעול יחד עם הקהילה היהודית בבלגיה לסיוע להסדרת נושא המילה, כולל הצעות יחד עם הקהילה היהודית ובתמיכת הרבנות הראשית להכרה ברישוי המילה הישראלי. הנציגות בקשר עם הקהילה היהודית הן באנטוורפן והן עם הקונסיסטוריה היהודית של בלגיה, וכן נעשה תיאום מול ה-European Jewish Congress. שר החוץ והשגרירות פעלו וממשיכים לפעול בנושא מול ממשלת בלגיה גם בשיח עם שר החוץ פרבו לאורך כל התקופה.

ישר עם קבלת המידע כי הוגשו כתבי אישום כנגד שלושת המוהלים, משרד החוץ ושר החוץ פעלו גם בתקשורת ובפרסומים פומביים כדי להבהיר את העמדה שלנו, שהיא חד-משמעית. שר החוץ אף אמר כי במעשה זה בלגיה מצטרפת לרשימה קצרה ומבישה, יחד עם אירלנד, של מדינות המשתמשות בחוק הפלילי כדי לרדוף יהודים על שמירת היהדות. השגרירות עובדת בנושא עם הקהילה היהודית, שהיא הכתובת הרלוונטית אל מול הרשויות בבלגיה. יש לציין כי ועידת רבני אירופה היא ארגון כלל-אירופי ולא בלגי. עם זאת, השגרירות ומשרד החוץ פתוחים לכל הצעה לשיתוף פעולה בנושא ועם כל ארגון רלוונטי. אני קוראת גם מכאן לממשלת בלגיה לפעול מיידית למציאת פתרון הולם.

תודה. קודם כול, אני מסכימה איתך, יש לי המון המון כבוד והערכה ללומדי התורה, אני חושבת שזה חשוב, באמת – הקיום שלנו על הדת, על היהדות, על המסורת, על ניסים אמיתיים שקרו בשנתיים וחצי האחרונות עם כל הטרגדיות והקושי. קרו ניסים אמיתיים וגלויים. אבל זה לא נוגד אחד את השני, זה בא אחד ביחד עם השני. ולאורך אלפי שנים ידענו, עם ישראל, גם את למידת התורה וגם שמירה והגנה פיזית על העם שלנו, על הילדים שלנו, על הגבולות שלנו. זה מעולם לא נגד אחד את השני. אגב, אני הצעתי הצעת פשרה, שיקימו ישיבות גבול בגבולות, שיביאו את ויז'ניץ למטולה ואת גור לצפון רמת הגולן, יעשו להם כמה שבועות של רובאי 03 עד 05 ויעשו שם שליש, שליש, שליש. משמרות ביחד, של מודיעין, של מארבים, של סיורים, של מה שצריך כדי לפנות את כוח האדם שצה"ל זקוק לו ולקחת אותו למשימות אחרות.

אפשר לעשות את זה, אבל צריך לרצות לעשות את זה. ובתקופה הזו, כשאנחנו משלמים מחירים כל כך יקרים, אי-אפשר פשוט לפטור מגזר שלם מהזכות האדירה הזו, אגב, להגן ולשמור על מדינת ישראל, ובטח בתקופה שאתה רואה את הרחבת האנטישמיות, את ההתפוצצות של האנטישמיות בכל העולם. הרי כשמפלילים ככה רבנים זה לא מגיע משום מקום. אתה רואה מה קורה באירופה, בצפון אמריקה. סבתא שלי לפני שנה וחצי הותקפה על ידי ערבים בפריז במכות, צעקו לה "יהודייה מלוכלכת", ירקו עליה. המשפחה שלי מרגישה את זה, אנחנו יודעים מה זה. וזה נמצא בציבור שם, זה נמצא ברשויות ובחקיקות. ומה התשובה שלנו?

אתה יודע מה צריכה להיות התשובה שלנו? אחת, בואו לארץ ישראל; יותר בטוח כאן מאשר שם. אוקיי? אבל איך יהיה יותר בטוח כאן אם אין לנו את כוח האדם למשימות הביטחוניות? אין דרך אחרת, ואני אומרת לך את זה כלוחמת קרבית, שהייתה לה הזכות לעשות את זה. אפשר לשלב, עושים את זה. אנחנו יכולים ללכת יד ביד, גם לחזק את עולם התורה וגם לחזק את צה"ל. כי אי-אפשר בלי שניהם. תודה.