אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, אתם שמעתם על הילדה היימנוט קסאו? היימנוט קסאו, עוד מעט שנתיים וחצי מאז שנחטפה מהמקום הכי בטוח – הבית שלה במרכז קליטה. אני לא בטוחה, החברה הישראלית, ברוב הגדול, אם בכלל היא יודעת או שמעה על זה, כי אם היו יודעים, אם היו שומעים, הייתי רואה אותם בהפגנות למענם, למענה. גם הייתי רואה אותם בכל מיני מקומות מסתכלים על התמונה של היימנוט.
חבריי חברי הכנסת ואורחים נכבדים, תאמינו לי, איך יכול להיות? זה מדיר שינה – ילדה בת תשע נחטפה מהמקום הכי בטוח שלה. מדינת ישראל עד עכשיו לא מצאה אותה. איך יכול להיות? וההורים שלה נשארו לבד במרכז קליטה, והילדה או-טו-טו בת 12.
אני רוצה להגיד לכל החברה ישראלית: אני רוצה שתרגישו. אם היימנוט הייתה הבת שלכם או נכדה, אחיינית, אחות, מה הייתם מרגישים? תחשבו על הילדה הזאת. אני חושבת שזאת תעודת עניות ובושה גדולה לחברה הישראלית.
143 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
צגה מלקו · הליכוד