קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע, אדוני היושב-ראש, אני מקבל קהל בכל יום שישי, ואני נתקל מחדש בצעירים מלח הארץ מכל המגזרים, יהודים ולא יהודים, שיש להם רישום פלילי והם לא יכולים לקבל שום תפקיד, שום עבודה במקומות ששייכים לביטחון המדינה או בחברות המובילות בארץ כמו נמל חיפה, כמו בתי הזיקוק, כמו הרכבת וכל החברות ששם צריך אנשים שהם בוגרי צבא.
אנחנו מדברים על מינימום פייטרים שנמצאים ברובאי 05 מינימום, ויש כאלה שיותר. הבעיה שלהם היא שהם לא נחקרו והוגש כתב אישום נגדם. לא הייתה להם עבירה עם קלון ולא הייתה להם הרשעה. בסך הכול יש להם רישום פלילי. אני הלכתי ובדקתי מה זה רישום פלילי. אז אני אגיד לך, אם אני היום בא ואומר שהשכן שלי מחזיק באקדח, והמשטרה באה עם צו, מחפשת אצל השכן ולא מוצאת את האקדח, יש לו כבר רישום פלילי. אם אני אבוא ואגיד שאני חושב שהאיש הזה סוחר סמים, ובאה המשטרה ועושה חיפוש בבית – יש לו כבר רישום פלילי. לכן, זה לא הגון ולא הוגן לתת לכל הפייטרים האלה – ובסופו של דבר גם לא יכולים, אדוני היושב-ראש, לקבל נשק. כאשר הם מגישים, והם עומדים בכל התבחינים, מסרבים לתת להם נשק בגלל הרישום הפלילי. אבל ברגע שהוא מקבל צו למילואים, נותנים לו נשק אוטומטי. הוא כבר חייל טוב, הוא יכול לשרת והוא יכול להגן על מדינת ישראל.
לכן אני אומר שזה לא חוק; זה או תקנה או שהייתה מדיניות. לכן צריך לבקש אולי החלטה בממשלה שרישום פלילי למי שלא הורשע ולא הוכח שעשה עבירה – שלא יהיה רישום, ימחקו את הרישום הפלילי. תודה רבה.
252 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.