קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, היושב בראש – אל תדאג, הרבה פחות.
השעה מאוחרת, והיתרון בשפת הסימנים הוא שלא מדברים. אז אני רק אביא דברים שבועז אחד העם, חירש ופעיל לקידום ההכרה בשפת הסימנים, כתב לי הערב, ואני אקריא אותם פה בשמו: אפלטון דימה את עיר המדינה לאונייה אשר בעלי העם, ובין היתר חירש והצוות, נלחמים על שליטה בהגה הספינה. בימים אלו שבהם טילים מאיימים על חיינו ושפיותינו, וסערות פוליטיות מטלטלות את ספינת המדינה, תוך סכנת גזירתה לשניים, הצעת החוק להכרה בשפת הסימנים הישראלית שעולה לקריאה ראשונה היא מגדלור המטיל אור לחוף מבטחים. רק כאשר אנו יודעים להיכן אנו רוצים לשוט, יעד שבו לכולנו יש מקום וביטחון במי שאנו ובשפה שלנו, אנו יכולים להאמין שיחד, בשותפות גורל וסיפור ישראלי משותף ובתקווה ובאמונה, אפשר להגיע לחוף.
תודה רבה לאביחי, שהיה שותף. תודה רבה לסיעה שלי – לבני, לפנינה, למיכל, לענבר, לכל מי שהיה שותף בקידום. תודה רבה לחברי אופיר, שאומרים שאתה עושה לי פרוטקציות, אבל זה פשוט חברות. אז תודה רבה, ושיהיה לכולם חג שמח.
161 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.