קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, השר, חבר הכנסת בני גנץ, יושב-ראש המפלגה – ולך חברתי חברת הכנסת מרב מיכאלי, אני אומר שבאחת הפעמים שקיימתי דיון כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, הזמנו את המשפחה של יעל דיין, זכרה לברכה, כדי להכיר ולו במעט אישה שהייתה כאן בכנסת, אשת ציבור, שתמיד השמיעה קול מאוד מאוד ברור למען זכויות נשים וזכויות חברתיות. ראשית, המשפחה מאוד מאוד העריכה זאת, אבל תוך כדי הדיון, פתאום הזכירו את ראשת הממשלה הראשונה והיחידה שהייתה במדינת ישראל. ואני לא האמנתי שאותה אישה גדולה, שהיטיבה לתאר חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא זכתה להיות מונצחת בחוקי מדינת ישראל.
אם אתם תעשו ChatGPT או ויקיפדיה וכל דבר ותפתחו את ספר חוקי מדינת ישראל, אתם תראו שיש גברים רבים, אישים רבים וחשובים, ובהם שלושה ראשי ממשלה, גברים שהונצחו, ואפילו שרים שהונצחו, ורבנים – בשנה הזאת ראינו שהעברנו כאן לא מעט חוקים להנצחתם. אבל גולדה – וזה עוד יותר התחדד לי אחרי שראיתי את הסרט "גולדה" בנטפליקס – לא הונצחה. האישה הזאת פשוט איכשהו נדחקה בהיסטוריה שלנו, שהיא לא כל כך ארוכה, אנחנו מדינה צעירה. וכשרואים את הסרט, אבל גם כשמעמיקים בפועלה, מדובר באישה לא סתם ענקית, עם סל ערכים שאותו היא לקחה – מי שמבין איך היא התחילה את דרכה, כלוחמת למען פועלים, זכויות פועלים ובעיקר פועלות.
כשאני ומרב הגענו למרכז גולדה, הייתה לי שאלה: מה הייתה השכלתה של גולדה מאיר? מישהו יודע? גולדה מאיר, לא היו לה תארים. היא הייתה אישה שצמחה מלמטה, ובעשר אצבעות ובעבודת הלב והרצון לשנות היא הצליחה לפלס את הדרך ולהגיע לדרגים הכי בכירים. כשנתנו לה משימה, היא באמת ידעה לעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר, ומעבר לציפיות, הן בגיוס הכספים למלחמת העצמאות, והן בהקמת הביטוח הלאומי – עד היום אנחנו מבינים שללא רשת הביטחון המשמעותית הזאת, לא היינו חברה עם חמלה וחברה שיודעת לתת רשת ביטחון למוחלשים ביותר, ועוד הרבה מאוד דברים.
אבל ראשת ממשלה, ובכלל הנצחה – היה לנו שיח על זה, בני: מי ראוי להנצחה? יש בהחלט מקום לראשוניות. זה שהיא הייתה האישה הראשונה שפילסה את הדרך – ועוד יבואו, עוד יבואו. עוד יהיו ילדות, צעירות ונשים - - -
הלוואי שאתה צודק, כי זאת נקודה רגישה.
זאת דווקא נקודה רגישה, ואחר כך אני אספר לך. הראשוניות שלה כאישה שהיא ראשונה, אבל גם הייחודיות בתרומה למדינת ישראל, גם בחלקים הפחות-טובים – ואנחנו כולנו זוכרים את מלחמת יום כיפור. אבל בסוף היא גם לקחה אחריות, צריך להודות – היא נבחרה והתפטרה, זה לא שהדיחו אותה או שהיא לא נבחרה.
יש לנו את הראשוניות, יש לנו את הייחודיות ויש לנו את הערך הציבורי, שאנחנו רוצים להעביר מסר לכל ילד וילדה – גם לילדים – שאישה יכולה לשבת על כיסא ראש ממשלה. לכן, אני שמחה שאנחנו עושים פה תיקון עוול אמיתי והיסטורי. ואני אומרת לכם, יש לה משפחה שאף אחד לא ניסה לדחוף ולא היה שם, ולא לובי. אני מאוד מקווה שבכנסת הזאת החוק הזה יעבור. אנחנו כן נותנים ביטחון, רשת ביטחון, שיש פה דין רציפות.
זו הזדמנות לומר תודה – אני בתודות. קודם כול, אני רוצה להודות למפלגת הציונות הדתית, לאוהד טל, לשרה סטרוק ולצבי סוכות. אני אומרת לכם, הם התגייסו גם להביא תקציב, אומנם זעום, אבל הם היו שם כדי שהחוק הזה לא ייפול, אם אתם זוכרים, בטרומית, לראשונה כשהבאתי את החוק; כמובן להודות לצוות הוועדה, לאתי המנהלת ולנירה היועצת המשפטית. אני רוצה להודות לצוותים – לצוות שלי, לשחר, לאור היקר – ולהודות לך, מרב. אני יודעת כמה שנים את נלחמת כדי שהחוק הזה יעבור, ואני יודעת שאת לא מתפשרת לכאן ולכאן כדי שהיא תקבל את מלוא הכבוד כמו יתר הגברים שמונצחים. ועדיין ביחד הצלחנו להביא את זה ולהבטיח שלא משנה מה, החוק הזה יעבור, ואם נצטרך להגדיל את התקציבים, אנחנו נעשה זאת. תודה.
591 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.