קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והקריאה השלישית את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 74), התשפ"ו–2026, שהגישו חבר הכנסת אבי מעוז וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק למעשה נולדה על רקע מצוקה חריפה של בני משפחה של אנשים עם מוגבלות הרתוקים לכיסא גלגלים וכיום אינם זכאים לכיסא גלגלים ממונע, מאחר שמפאת מצבם הם אינם מסוגלים להניע בעצמם אפילו את כיסא הגלגלים הממונע, שלעיתים מופעל באמצעות אצבע אחת או עיניים.
כדי לאפשר להם ניידות אפילו במסגרת דירת המגורים, בני המשפחה נאלצים לדחוף כיסא גלגלים ידני, דבר המכביד עליהם מאוד ולעיתים אף גורם לבני המשפחה נזקים בריאותיים. הסיבה להזדקקות לכיסא גלגלים ממונע במקרים אלה היא נוהל של משרד הבריאות שמתנה את הזכאות ביכולת להפעיל את הכיסא הממונע בבטיחות מרבית מבחינה קוגניטיבית ורפואית.
כדי לאפשר לילדים התלויים לחלוטין בזולת ניידות, תפקוד וניהול חיים פעילים, בייחוד בשנות ההתבגרות בחייהם, וכדי להקל על בני משפחתם שנושאים בנטל הטיפול בהם, ובכלל זה הנעת כיסא גלגלי הידני, מוצע לקבוע כי לעניין ילדים בגיל 15 עד 18 ללא יכולת קוגניטיבית או רפואית להפעלת כיסא גלגלים ממונע באופן עצמאי בבטיחות, לא יהיה תנאי לזכאות לכיסא ממונע. ילדים אלה יהיו זכאים לכיסא ממונע הניתן להנעה בבטיחות בידי מלווה, כפוף להתקיימות שאר התנאים לכך לפי נוהלי משרד הבריאות, ובכלל זה התנאים הנוגעים לבטיחות ההנעה בידי המלווה. בשל האילוצים התקציביים, הזכאות תחול רק בטווח גילים אלו ולא תכלול החלפה או תיקונים בכיסא הממונע עם הגיעו של הילד לגיל 18.
בפני הוועדה הועלו חששות לגבי בטיחות ההפעלה של הכיסא הממונע שלא בידי מי שיושב בו, ובקשר לכך העלו גורמים נוספים, כגון משרד החינוך, חששות להפעלתו במסגרת החינוך. לכן הוועדה הדגישה בנוסח את חשיבות הנושא הבטיחותי, ואני סמוך ובטוח כי משרד הבריאות יבטיח את הנדרש להפעלה בטוחה של הכיסא בידי המלווה, ומצפה ממשרד החינוך לבחון כנגד חששותיו את הצרכים של המרותקים לכיסא הגלגלים ובני משפחותיהם ולערוך את האיזונים הנדרשים לטובת כולם.
הצעה הזו, כפי שתציג עוד מעט הממשלה, היא הצעה שיש לה מקור תקציבי. אני מבקש, כמובן, מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה, ומצפה שיהיה לכך רוב.
אני מבקש להודות לכמה חברים בהקשר הזה. קודם כול, ליושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי. למעשה, כשאנחנו דיברנו על החוק הזה – זו הצעת חוק פרטית – היו התנגדויות בקרב גורמי מקצוע. למרות כל זאת, הוא ביקש לקדם את הצעת החוק הזו.
גם, גם משרד הבריאות, אבל גם משרדים נוספים שהיו שותפים.
כמובן, לחבר הכנסת היוזם שהרים את הכפפה – ראינו פה במסדרונות הכנסת בשנים האחרונות הרבה פעמים את אותם ילדים ואת ההורים שלהם באים לכאן וזועקים את הזעקה. חבר הכנסת, יישר כוח על כך; ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שלמעשה השיג את המקור התקציבי לטובת החקיקה הזו. אנחנו מקווים מאוד שנוכל, כבר במושב הקיץ, להרחיב אותה לגילים נוספים. יישר כוח מאוד מאוד גדול על כך, אופיר, וכמובן, לחבר הכנסת ינון אזולאי.
כ-18 מיליון שקלים. עוד מעט השר, כמובן, יאמר את עמדת הממשלה.
תודה מיוחדת לתמר גלפנד, האימא המסורה, לביאה שאין כדוגמתה.
מגיע לה על כך יישר כוח, לידידי אלי בן מויאל, שגם כן פועל במסירות אין קץ למען ציבור הנכים, לצוות הוועדה היקר והנפלא – אומנם מירב, הזכרת את כולם קודם באופן כללי, אבל אני חייב להודות לצוות הוועדה שלי, שלנו: כמובן, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד נועה בן שבת, לשלי לוי, ראש צוות בכירה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, למיכל דיבנר כרמל האגדית, מנהלת הוועדה, לשירה טחן, סגנית מנהלת הוועדה, לג'ואנה חדד ולמוריה רוט מצוות הוועדה. פסח כשר ושמח. תודה.
564 מילים של יונתן מישרקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.