קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, מוצע לקבוע הסדר חדש לעניין תשלום דמי ההפצה במערך עידן פלוס במסגרת הוראת שעה, כפי שאסביר בהמשך.
כידוע, הצפייה בשידורים המועברים באמצעות מערך עידן פלוס אינה מחייבת תשלום דמי מנוי, וכל שנדרש כדי לצפות בשידורים אלה הוא לרכוש ממיר מתאים. חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, המסדיר את הפעלת מערך עידן פלוס, מטיל חובה על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים רשת וקשת ועל ערוץ הכנסת, להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך בתמורה לדמי הפצה שהם מחויבים לשלם לגורם המפעיל את המערך – הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
באוגוסט 2024 חוקקה הכנסת תיקון לחוק במסגרת הוראת שעה שקבע כי גם שידוריהם של הערוצים המסחריים הזעירים והזעירים הייעודיים יופצו, כחובה, באמצעות המערך. מדובר בערוצים 9, 14, הלא TV וערוץ 24. לפי המצב החוקי טרם הוראת השעה, לערוצים הזעירים הייתה נתונה הבחירה אם לבקש את הפצתם באמצעות המערך. אם היו מבקשים זאת, לפי החוק היה עליהם לשלם דמי הפצה בסכום של כ-2 מיליון שקלים – יותר מדמי ההפצה ששילמו הערוצים המסחריים הגדולים.
בהמשך לכך, לפי אותה הוראת שעה, כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה וכל בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי היו פטורים מתשלום דמי הפצה, ומי שנשא בדמי ההפצה שהם היו אמורים לשלם היו תאגיד השידור הישראלי, הכנסת לגבי ערוץ הכנסת ואוצר המדינה. ההסדר שעוגן בהוראת השעה נכנס לתוקפו לאחר שהופסקה פעילותו של מרבב מיושן שבאמצעותו הופעל המערך, ובכך הפכה פעילות המערך ליעילה יותר ולחסכונית יותר. הוראת השעה הוארכה פעם אחת ופקעה ב-15 ביוני 2025.
בחודשים שחלפו מאז פקיעתה, מקדם משרד התקשורת את הצעת החוק הממשלתית לאסדרת שוק השידורים, ובה אמור להיקבע הסדר חדש בעניין הפצת שידורים לציבור, שבמסגרתו תועבר פעילות מערך עידן פלוס ליישומון, וכפועל יוצא לא תהיה יותר חובת תשלום של דמי הפצה. כידוע, טרם הושלם הליך חקיקתו של הסדר זה, וגם כאשר ייחקק, הוא לא צפוי להיכנס לתוקף מיידי.
לפיכך, משרד התקשורת סבר כי נדרש הסדר ביניים לעניין תשלום דמי ההפצה, שיתמרץ גם ערוצים זעירים להפיץ את שידוריהם על גבי המערך, ובכך להביא לגיוון בתכנים המועברים לציבור. לצערי, אף שחלפו חודשים ארוכים מאז פקיעת הוראת השעה, לא הובאה לכנסת הצעת חוק הקובעת מודל תשלום מאוזן. הצעת החוק הממשלתית, שהובאה לאישור ועדת הכלכלה באיחור ניכר, קבעה רק הארכה של הוראת השעה שפקעה ביוני 2025 עם כמה שינויים, ותוקף ההסדר שהוצע בה נקבע ל-31 בדצמבר 2025 – מועד שכבר חלף.
אנו בוועדת הכלכלה סברנו כי לא מתקבל על הדעת לחוקק הסדר שביום חקיקתו כבר לא יהיה תקף, ולכן דרשנו ממשרד התקשורת להציע הסדר שיחול לשנים הקרובות, או עד שתופסק לפי חוק פעילותו של מערך עידן פלוס במתכונת הנוכחית, משום שחלק משמעותי מהחברה הישראלית עושה שימוש במערך עידן פלוס כדי לצרוך שידורי טלוויזיה, ובשל החשיבות שבהמשך הפעלת המערך עבור אוכלוסיות אלה. לפיכך, משרד התקשורת הציע לקבוע הסדר המבוסס על תזכיר חוק שהפיץ בעניין זה להערות הציבור, ואנו אימצנו הסדר זה בשינויים.
בטרם אציג את ההסדר החדש, אדגיש כי מאחר שמדובר בהסדר ביניים, החלטנו שלא לשנות את עקרונות היסוד שנקבעו בחוק המקורי, כלומר להותיר על כנה את ההבחנה הקיימת בין ערוצים גדולים לערוצים זעירים מבחינת החובה להפיץ שידורים על גבי המערך, ולא לחייב ערוצים זעירים לעשות כן; כתוצאה מכך, גם לא לשנות את ההסדר הקיים, הכורך בין הפצת שידורים על גבי המערך ובין החובה של ערוצים המופצים על גבי המערך להעביר לספקי התכנים את תוכניהם ללא תמורה.
לפי ההסדר המוצע, מ-1 באפריל 2026 ועד ל-1 באפריל 2029 הגורם המפעיל את המערך יפעיל מרבב אחד בלבד כדי לשמור על החיסכון שבהפעלת המערך שנבע מסגירת המרבב המיושן. בתקופה זו דמי ההפצה באמצעות המערך ישולמו בידי הערוצים המסחריים, תאגיד השידור הציבורי, הכנסת ואוצר המדינה, כפי שאפרט.
ראשית, גובה דמי ההפצה שישלמו הערוצים המסחריים נקבע לפי מדרגות הכנסה שנקבעו לעניין חוק זה בלבד על בסיס "הכנסה שנתית קובעת" בשנת 2024. לפי מדרגות אלה, ערוץ שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים בשנת 2024 היו עד 40 מיליון שקלים חדשים, יהיה פטור מתשלום דמי הפצה. קביעה זו נועדה לעודד את הערוצים הזעירים בעלי ההכנסות הנמוכות, כגון הלא TV וערוץ 9, להיות מופצים באמצעות המערך. ערוץ שהכנסתו בשנת 2024 הייתה יותר מ-40 מיליון ש"ח ועד 220 מיליון ש"ח ישלם 120,000 ש"ח בשנה עבור הפצתו במערך. לפי נתונים שנמסרו מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, במדרגה זו מצוי ערוץ 14, שככל ערוץ זעיר רשאי לבחור אם להיות מופץ באמצעות המערך. עוד מוצע לקבוע כי ערוץ שהכנסתו בשנת 2024 הייתה יותר מ-220 מיליון ש"ח ועד 600 מיליון ש"ח, ישלם 600,000 ש"ח בשנה עבור הפצתו במערך. לפי הנתונים שנמסרו, במדרגה זו מצוי ערוץ 13, המחויב לפי החוק להיות מופץ באמצעות המערך. לבסוף, ערוץ שהכנסתו בשנת 2024 עלתה על 600 מיליון ש"ח, ישלם 1.3 מיליון ש"ח בשנה עבור הפצתו. לפי הנתונים שנמסרו, במדרגה זו מצוי ערוץ 12, המחויב לפי החוק להיות מופץ באמצעות המערך.
נוסף על הערוצים המסחריים, הכנסת תמשיך לשלם את הסכום שהייתה משלמת לולא היה המערך מתייעל באמצעות סגירת המרבב המיושן, העומד על 5.488 מיליון ש"ח בשנה. תאגיד השידור הישראלי ישלם את יתרת התשלומים הנדרשים להפעלת המערך, לתחזוקתו ולתפעולו. בשנת 2026 ישתתף גם אוצר המדינה בתשלום בסך 790,000 ש"ח בכל רבעון עבור הפעלת המערך, ותשלום זה ייחסך מתאגיד השידור הישראלי. לפי התחייבות שנמסרה בוועדה מנציגי התאגיד, השתתפות זו של אוצר המדינה תהיה בתוקף רק אם לא תאושר השנה הצעת החוק הממשלתית לאסדרת שוק השידורים.
נוסף על כך, מאחר שאנו בוועדת הכלכלה למדנו כי לא פעם יש קשיים בקליטת השידורים המופצים באמצעות המערך, ואף קיימנו ישיבות בנושא, ביקשנו להבטיח שתקלות המשפיעות על האפשרות לצפות או להאזין לשידורים המופצים באמצעות המערך זוכות למענה הולם. לכן, החלטנו לעגן בחוק כי אוצר המדינה יידרש לשאת בהוצאות שהוציאו הרשות השנייה או משרד התקשורת לשם טיפול בתקלות שבעקבותיהן לא ניתן לצפות בשידורים או להאזין לשידורים המופצים באמצעות המערך. הסכום שיעמיד אוצר המדינה לטיפול בתקלות כאמור יהיה עד 600,000 ש"ח מ-1 במרץ 2026 ועד 31 בדצמבר 2026, וכן סכום נוסף שלא יעלה על 200,000 ש"ח מ-1 בינואר 2027 ועד תום תקופת הוראת השעה.
נוסף על כך, בהתאם להצעת החוק הממשלתית, קבענו כי ליתרת התקופה עד לכניסתו של ההסדר החדש לתוקף, כלומר מפקיעתה של הוראת השעה הקודמת ב-15 ביוני 2025 ועד ל-31 במרץ 2026, ימשיך לחול ההסדר שחל לגבי תשלום דמי ההפצה לפי תקופת הוראת השעה הקודמת, ולפיו כלל הערוצים המסחריים יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה, ודמי ההפצה ישולמו בידי המשדרים הציבוריים – תאגיד השידור הישראלי והכנסת לגבי ערוץ הכנסת – וכן בידי משרד האוצר.
חברי הכנסת, ההסדר המוצע נועד להבטיח כי מערך עידן פלוס ימשיך לפעול באופן שיאפשר לציבור, ובפרט לאוכלוסיות שידן אינה משגת, להמשיך ליהנות ממגוון של שידורים באופן נגיש ובלי לשלם דמי מינוי.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
1,091 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.