קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני השר, אני רואה שאתה בורח. איי איי איי, רציתי לענות לך. ואתה מקודם ישבת כאן ואמרת וגידפת וקיללת. באמת איש עם הרבה מאוד ותק במשכן הזה. אתה יודע, אני יושבת כאן, אני זוכרת שכשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, דיברו איתי עליך גדולות על הדברים שעשית שם.
ועכשיו אני שומעת אותך מדבר בצורה באמת מחפירה לחברת סיעתי, שבסך הכול ישבה כאן, ונטפלת אליה סתם, סתם. כאילו, מה זה, ספורט? לרדת ולהשמיץ את נעמה לזימי, זה מקנה לך נקודות בפריימריז הבא? אתה עושה רושם על מישהו? אתה רוצה לעשות עכשיו – או לגרוף איזה הון פוליטי? ומה זה לבוא לעמוד כאן ולהגיד, שכונה, שכונה, שכונה? מה רע בשכונה?
אתה? אתה האחרון שצריך לבוא ולהגיד שכונה – האחרון. גם עם ההתנהלות, וגם לבוא לאנשים – כן, הם באו משכונות לכאן, מה רע בזה? מה אתה רוצה שנבוא ונגיד? הינה, יושבת לידך מישהי שבאה מהשכונות.
מה קרה? רגע, שנייה, מאי, שנייה, מאי, מאי, תרשי לי, תרשי לי, מאי, עזבי אותך. אני חושבת שזה מחפיר, זה דבר שלא מכבד אותך, לא את המשכן הזה, ובעיקר לבוא ולהגיד: אתם ארבעה מנדטים – א. אתה לא בקי. אם תראה את כל הסקרים, תראה שאנחנו כבר פי ארבעה. ודבר שני, אתה תסתכל ותראה – גם אמרת, עם הדמוקרטים התחברתם, אז גם שם אתה לא בקי – לא התחברנו לדמוקרטים, אדוני.
התחברנו, שתי מפלגות גאות, שבאות לייצג כאן לא רק את שלטון החוק – דברים שאתם כבר מזמן שכחתם, שלטון החוק – אלא אתם יותר מייצגים שחיתויות ודברים איומים, שלא רק המשכן הזה, אלא מדינת ישראל עד היום משלמת את המחירים הכבדים גם של השחיתויות וגם של האסונות שאתם הבאתם על מדינת ישראל, על כל האזרחים כולם, באמת. וזה שאתה עומד פה – אתה עושה שכונה. אתה, לא רק בדיבור שלך – כמה תיקים אתה מחזיק? כמה תיקים? זה נראה לך הגיוני? זאת שכונה, לבוא ולהחזיק גם את התיק הזה – במלחמה. תבוא, תגיד לראש הממשלה, אני חושב שלהיות שר הבריאות או שר הרווחה או שר התיירות, כל אחד מהתיקים החשובים האלה, צריך בן אדם אחד, אחד, כדי לתת את כל הבריאות לאנשים היום ואת כל התוצרים ואת כל התוצאות והעבודה והסיוע לענייני רווחה. אתה צריך לדעת את זה, אתה אולי יותר מכולם. במקום זה מה אתה עושה? שכונה. זה בדיוק האירוע. אז בבקשה ממך, זה היה כל כך מחפיר לשמוע אותך מדבר ככה, נעמה – מה זה "לכי לעבוד"? מה זה הדבר הזה? באמת, שמעתי את זה, אמרתי, מאיפה זה בא, מה, קפץ לו הפיוז? הוא צריך סרטונים? מה זה, מאיפה זה מגיע, אדוני? דבר שמבחינתי לא כיבד אותך, לא הוסיף לך גרם אחד של כבוד, בניגוד לדברים טובים שכן עשית כאן, אני זוכרת את זה.
הדבר הזה מבחינתי, אני אומרת לך, לא סתם רציתי לעלות – בדרך כלל אני לא עולה לכאן, לא בשביל הקשקושים האלה, אבל אני נעלבתי אישית מההתנהלות הזאת גם כיו"ר הסיעה וגם כמפלגה שעובדת כאן הכי קשה בכל הוועדות, נלחמת כאן הכי קשה. ארבעה מנדטים, ואללה, אני גאה בארבעת המנדטים המטורפים שלנו, שעושים לכם בית ספר בכל הוועדות. תסתכל מה קורה כאן בוועדות השונות, תסתכל מה קורה רק היום בוועדת התקשורת, בוועדה לביטחון לאומי, בוועדת החוקה, בוועדת הכספים. לך תראה מה עושה שם נעמה לזימי. לך תראה מה עושה גלעד קריב. לך תראה מה אני עושה. תראה את הדברים האלה, ואחר כך ממש תעמוד כאן ותתבייש. אנחנו עושים בית ספר עם ארבעה מנדטים מעולים, כל אחד מאיתנו לפחות כמו עשרה יודעים לתת כאן עבודה מטורפת, ולכן גם הציבור רואה את זה. ולכן בכל הסקרים אנחנו יותר מכל המפלגות האחרות שנמצאות כאן, המפלגה באופוזיציה שמקבלת הכי הרבה מנדטים, אמון ציבורי – זה אנחנו. אז הרבה הרבה הרבה כבוד גם לנעמה לזימי, גם לגלעד קריב.
591 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.