קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק המונח בפניכם זכה כבר לכינוי "חוק אוריך", בגלל יהונתן אוריך, שקיבל מאות אלפי דולרים מקטר, אבל אנחנו מדברים על משהו רציני הרבה יותר. קטר משחקת בנו: ביד אחת היא מעבירה כספים לא רק לאנשים בלשכת ראש הממשלה אלא גם משתפת פעולה עם המדינה, עם ראש הממשלה, כי היא המדינה שמאחורי מזוודות הכסף לעזה – נתניהו הזמין את זה והם ביצעו את זה. אבל ביד השנייה - - -
דווקא אני רוצה שישמעו חברי הקואליציה, זה נוגע להם, הרי זה המחנה הלאומי.
אני בטוח. ביד השנייה קטר מארחת אצלה את ראשי החמאס, תומכת בארגוני טרור, עומדת מאחורי מערכת הסתה עולמית ארסית נגד מדינת ישראל. היא לא רק המדינה של אל-ג'זירה, היא גם אחד הכוחות המרכזיים שמקדמים את האגף הג'יהאדיסטי של האחים המוסלמים.
קטר מפעילה נגד ישראל מבצעי תודעה אין-סופיים בעולם המערבי – בעיקר בארצות הברית. אם אתם שואלים את עצמכם למה היו כל כך הרבה הפגנות נגד ישראל בקמפוסים באמריקה, אתם צריכים לדעת שקטר היא התורמת הכי גדולה בעולם לאוניברסיטאות אמריקאיות. הם לא עושים את זה, כמובן, מתוך דאגה לרמה האקדמית בהרווארד או ב-MIT, הם עושים את זה כדי לקדם את האידיאולוגיה של הג'יהאד, ולמוטט מבפנים את הברית בין ישראל לארצות הברית.
אנחנו צריכים לבוא לאמריקנים ולהגיד להם, תראו, יש פה מבצע תודעה מתמשך נגד ישראל. יש פה מדינה שהיא בהגדרתה תומכת טרור. אתם לא רוצים אותה באוניברסיטת קולומביה ואתם גם לא רוצים אותה במועצת השלום בעזה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים להגיד את זה לעולם בלי להגיד את זה קודם לעצמנו. אין לי שום הסבר הגיוני למה קטר מעולם לא הוגדרה בישראל כמדינת אויב, גם לא כשמצאו בה מקלט רבי-מרצחים כמו חאלד משעל, איסמעיל הנייה, חליל אל-חייא, ותקופה ארוכה גם סלאח עארורי ומוסא אבו מרזוק.
אחרי 7 באוקטובר אנחנו צריכים להגיד – המשחק הכפול של קטר חייב להיפסק. מי שמממן טרור הוא טרוריסט, מי שמקדם אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית הוא ג'יהאדיסט, מי שעוזר לאויבינו – הוא האויב שלנו. מדינת ישראל צריכה להכריז על קטר כמדינת מדינת אויב – אתם יודעים מה, דווקא בגלל פרשת אוריך. הקואליציה צריכה לתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אתם יודעים היום יותר מכולם עד לאיפה מגיעה השפעתה של קטר, כמה ארוכות הזרועות של התמנון הקטרי, ואת הזרועות האלה צריך לכרות. אני רוצה היום להגיד מפה לחברי הקואליציה: אתם הרי יודעים שאני צודק.
ואתם יודעים שזה חשוב, ואתם יודעים שזה מוזר שלשכת ראש הממשלה לא הצטרפה אליי בחוק הזה.
הם היו אמורים לחתום איתנו על החוק הזה. ואתם גם יודעים שממילא הקואליציה הרי הגיעה לשלב שבו כל אחד מכם מצביע איך שהוא רוצה, אז יש לכם הזדמנות להראות שאתם חלק מהמחנה הלאומי באמת ולהצביע איתנו על הצעת החוק הזאת. אני קורא לכנסת ישראל להצביע בעד הצעת החוק המגדירה את קטר כמדינת אויב.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר קרעי, אתה יודע, רבים אצלנו תהו איך קרה שאתה לא הגבת לכל הדברים שנאמרו בלשכת ראש הממשלה על עדות המזרח. אני לא רוצה אפילו לחזור פה על המושגים שנאמרו. וכולם לא הבינו למה אתה, שכל היום מדבר פה על גזענות, דווקא על זה אתה לא מגיב. הסתכלתי אפילו על הטוויטר שלך – קרה לי פעם ראשונה בחיים – לא הגבת במילה.
אבל אז ראיתי שאריה דרעי הורה לאנשי ש"ס לא להגיב על הפרשה. ואתה, הרי מה הקשר בינך לבין הליכוד? אני הצעתי לך ולא קיבלת. אמרתי, יש מזוזה גם פה. לך, שים יד, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד.
קרעי, שים יד, תישבע. אני הצבעתי ליכוד יותר פעמים ממך בחיים, עזוב. לך, שים יד, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. תישבע. מה אכפת לך? אם זה נכון. אם זה נכון. עמדת פה ושיקרת ושיקרת והמצאת שטויות.
פעם אחת, רק בשביל הגיוון, השר קרעי, תגיד את האמת.
שים יד על המזוזה, תגיד: כל החיים הצבעתי ליכוד, אני איש ליכוד בלב ובנפש. נגיד לחבר הכנסת רביבו, אחד מקורבנות הפרשה הנוראה הזו – סליחה, סגן היושב-ראש רביבו – באמת קורבן, ליבי יוצא אליו, לא אמרת מילה לזכותו, לא הגנת באיזושהי צורה על כל האנשים שהעלבת אותם, כי זה לא קשור אליך. אתה לא באמת ליכודניק. אנחנו יודעים איך זה ליכודניקים, בוא, אני מבית של ימין.
אני אומר לך, קרעי, באמת, עזוב. הבנתי שדרעי נתן לך הוראה ולפיכך אתה שותק, כי אתה עוד צריך לכפר על זה שאתה בכלל מאנשי אלי ישי. אבל אתה? באמת? איך יכול להיות שאתה שותק כשאומרים בלשכת ראש הממשלה – אותה לשכה, אפרופו הצעת החוק, שבה אנשים קיבלו כסף מקטר. בלשכה הזו אומרים על עדות המזרח דברים שאתה לא מאמין שמישהו מדבר ב-2026. ועוברות 24 שעות, והשר קרעי שותק, שותק כאילו לא נאמר דבר. תעלה הנה, תגיד: אני מגנה את אוריך על זה שהוא קיבל כסף מקטר.
אני מגנה את אגמון על זה שהוא גזען, אני מגנה את ראש הממשלה על זה שהוא שכר את כל האנשים האלה ונתן להם לבזות ככה את מדינת ישראל, ואני מבקש סליחה מחבריי הליכודניקים - -
- - שהעמדתי פנים שאני ליכודניק כשכולם יודעים שאני לא הצבעתי ליכוד אפילו כשהייתי בתוך הקלפי. תודה רבה.
792 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.