קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: אתם יודעים, ראשי מדינה, ראשי ממשלה, הם באים לכנסת. אנחנו מקבלים אותם בחום וזה תמיד רגע מרגש עבור כולנו ועבורי. עלי לומר לך, נרנדרה, ידידי היקר, אני נרגש מאוד מאוד מהביקור שלך היום. היות שאני חייב להיות דיפלומטי, לא אדרג אותו, זה יסבך אותי. אך מעולם לא התרגשתי יותר מאשר מהביקור שלך איתנו, ידיד גדול של ישראל, תומך נלהב של הברית בין הודו לישראל ומנהיג דגול בזירה הבין-לאומית.
ידידי היקר ראש הממשלה נרנדרה מודי והמשלחת המכובדת שלך, ברוכים הבאים לירושלים. נרנדרה, ידידי היקר – ואני לא אומר את זה מן השפה ולחוץ. הייתי אומר שאתה אפילו יותר מחבר; אח. במובנים רבים, אנחנו אחים.
כשהיית כאן לאחרונה, היינו שנינו בחוף הים התיכון. הצעתי שנוריד נעליים וניכנס למים, אותם מים שרצינו להתפיל, ואכן עשינו את זה באמצעות טכנולוגיה ישראלית. עם כל הכבוד לידידינו הנוצרים, הם אמרו שלא שכשכנו במים, הלכנו על המים. זה לא נכון, לא הלכנו על המים, אך כן חוללנו ניסים מאז. הכפלנו את המסחר, שילשנו את שיתוף הפעולה בינינו, ריבענו את ההבנות בינינו בדרכים שאני לא יכול להתחיל לתאר ובדרכים מסוימות שלא כדאי שאתאר. אך זאת חברות נפלאה, אישית בין שנינו, בין שתי המדינות שלנו ובין שני העמים שלנו.
מוקדם יותר היום רעייתי שרה ואני קיבלנו את פניך בנמל התעופה, וכשירדת מהמדרגות, התחבקנו, משום שהחיבוק האישי של ראש הממשלה מודי הוא דבר מיוחד במינו. הוא ידוע ברחבי העולם כ"כחיבוק מודי". כשאתה מחבק מישהו בחוזקה, באמת, אתה יודע שזאת לא הצגה. זה הדבר האמיתי. הוא נקרא "חיבוק מודי", ואני רוצה להשיב לך חיבוק מכל אחד מחברי הכנסת. הדבר מצביע לא רק על החברות האישית האמיצה בינינו – הוא משקף את החום ששורר בין שני העמים שלנו.)
(הודו היא מעצמה ענקית של מיליארד וחצי אנשים. ישראל קטנה קצת יותר. קצת. אבל ישראל ענקית גם היא. היא מעצמת ענק – היא ענקית ברוח, היא ענקית במעשים, מסוגלת לחולל ניסים. הברית בינינו היא מכפילה עצומה של החוזקות של כל אחת מהמדינות שלנו. היא מכפילה של הרוח ומכפילה של המעשים והיכולות.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות בנות אלפי שנים. אם נסתכל היכן על כדור הארץ צמחה הציוויליזציה האנושית, היא התפתחה בכמה מקומות, ועיקריים בהם הם עמק האינדוס ועמק הירדן. אלה המקומות שבהם התפתחו דברים גדולים דברים רוחניים גדולים, דברים רעיוניים, עניינים הקשורים ללב, למוח, למוסר.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות, והיינו צריכים לעבור במסע הדורות ולהתמודד עם צרות ואתגרים. ובכל זאת, לפני כמעט 80 שנה, כמעט באותו זמן, השתחררנו שנינו משלטון הבריטים, השגנו עצמאות. יש לנו אינטרסים משותפים רבים כל כך. אנחנו שתי דמוקרטיות. אתם דמוקרטיה ענקית, אך כך גם ישראל. חשבו על הדברים שהיינו צריכים לעשות, הדברים שעברנו, וכיצד שימרנו את הדמוקרטיה שלנו לנוכח אתגרים שאני חושב שמעט מאוד מדינות התמודדו איתם.
עכשיו אנחנו מעמיקים את הברית בינינו,) – את הברית החזקה, האסטרטגית, הגלויה שיצרנו. יצרנו ברית גלויה, ולא פחות מזה – שתי המדינות שלנו נמצאות בשיא כוחן. ישראל חזקה מאי פעם והודו חזקה מאי פעם.
אמרתי עכשיו לראש ממשלת הודו כשישבנו אצלך במשרד, אדוני היושב-ראש, אמרתי: אני עוקב עכשיו באופן אישי אחר כל הידיעות שמגיעות מהודו – הודו עכשיו מדורגת מספר כזה וכזה בעולם, גבוה גבוה; הודו עכשיו השיגה יעד נוסף, גבוה גבוה; הודו עשתה כך והודו עשתה כך. אני אומר, קודם כול, נרנדרה עשה, ויחד איתו העם ההודי. ואני כל כך מרוצה. אני רק אומר: עוד ועוד ועוד.
כי ב-12 השנים תחת מנהיגותך אתה יזמת רפורמות, אתה השקעת בתשתיות, אתה עשית בתעסוקה, בבריאות, בחקלאות, ברווחה, באיכות החיים, באנרגיה, בטכנולוגיה, בחדשנות. רציתי להגיד לכם – השמיים הם הגבול? מה פתאום? הודו היא מעצמת חלל, אחת הגדולות בעולם. השמיים הם לא הגבול.
כלומר האתגרים אף פעם לא נגמרים, אבל הודו בהנהגתך, ידידי, ביססה את מעמדה כאריה אסייתי שמסתער על היעד: עוד צמיחה, עוד קדמה, עוד שגשוג, עוד שגשוג.
ואני רוצה לומר לך, חברי נרנדרה, יש עוד סיבה להערכה העמוקה שאתה זוכה לה פה בבית הזה ומהציבור בישראל, כי מייד אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, מייד אחרי ההתקפה הרצחנית הזאת, אתה התייצבת בצורה כל כך ברורה, כל כך מוסרית, כל כך חדה, התייצבת לצד ישראל.
(אומר באנגלית: לא נרתעת, לא היססת, לא סיפקת תירוצים. עמדת לצד ישראל. עמדת עבור ישראל. עמדת עבור האמת. תודה לך, ידידי.)
אנחנו אף פעם לא נשכח זאת .אנחנו יודעים מול מה אנחנו התייצבנו, אבל רבים בעולם – אולי בסימפטיה רגעית, ראשונית – שכחו מהר מאוד. ישראל מתייצבת, ניצבה ומתייצבת, בחזית של הציוויליזציה מול האסלאם הקיצוני, ובסיס האם של האסלאם הקיצוני הוא המזרח התיכון. אבל הלבה שפולט הר הגעש של הקנאות הזאת, הלבה הזאת מתפשטת במהירות לכל יבשת, לכל מדינה.
הודו, כמו ישראל, ידעה פיגועי טרור, פיגועי טרור קשים, שגבו את חייהם של חפים מפשע. כשרעייתי שרה ואני ביקרנו במומבאי, היינו באותו מלון מפורסם שבו הייתה ההתקפה הרצחנית הזאת. משם הלכנו כמה מטרים למרכז חב"ד, ששם טרוריסטים מתועבים רצחו את הזוג, שני ההורים הצעירים של הילד מוישי. ומי הציל את מוישי? מי שהצילה את מוישי הייתה האומנת ההודית שלו. גם את זה לא נשכח אף פעם.
הודו תומכת בישראל וישראל תומכת בהודו, גם במקרים שהם ידועים וגם במקרים שהם פחות ידועים. הודו תומכת בישראל כי היא מבינה שישראל משמשת קיר מגן מפני הברבריות; ואנחנו עושים זאת קודם כול כדי להגן על עצמנו, אבל גם בשירות העולם התרבותי. ישראל, כמו הודו, היא מבצר של דמוקרטיה, של חופש ושל זכויות אדם במרחב פראי, רוחש סכנות. הטבח של 7 באוקטובר הבהיר חד-משמעית: או שציר הרשע הג'יהאדיסטי ישבור אותנו, או שאנחנו נשבור אותו. ואנחנו שוברים ונשבור אותו. כבר עשינו זאת ואנחנו עושים זאת בזכות הגבורה של לוחמינו, הלוחמים והלוחמות, המפקדים והמפקדות שלנו, איזה גבורה.
ידידי נרנדרה, הייתי רוצה להפגיש אותך, אם יהיה זמן, עם כמה מהם. אתה צריך לראות אותם. הייתי רוצה להפגיש אותך עם הפצועים שלנו, חלקם קטועי גפיים. אחד מהם, אני אביא את התמונה שלו הערב, אני רוצה להראות לך. קוראים לו ארי, גיבור ישראל. (אומר באנגלית: ארי איבד את שתי רגליו ואת אחת מזרועותיו ויש לו פרוסתטיקה. הוא יושב שם, מחייך, מנפנף בידו הבריאה שנותרה ואומר: עם ישראל חי.)
בזכות הגבורה של לוחמינו, בזכות ההחלטות המחושבות והאמיצות שקיבלה ממשלת ישראל שפרוסה פה לפניך, בזכות העמידה האיתנה של אזרחינו – בזכות כל אלה היכינו את אויבינו שוק על ירך בשבע החזיתות של מלחמת התקומה. אבל ידידי היקר, אנחנו שילמנו מחירים כבדים. ואני רוצה לספר לך, יקירי, שגם לוחמים ולוחמות ממשפחות שעלו הודו נפלו בקרבות. אנו מרכינים ראש לזכרם לצד כל גיבורינו שנפלו.
מלחמת המגן שלנו היא מלחמה צודקת מאין כמוה. אבל זו לא רק מלחמה בשדה הקרב,
זו מלחמה על האמת; זו מלחמה על עתיד האנושות. ואני חייב להגיד שאנחנו רואים שבקרב על עתיד האנושות גם הפעם האנטישמיות מרימה ראש. היינו שם רק לפני 80 שנה וראינו את זה – אנטישמיות שמתחילה עם היהודים ואחרי זה מסכנת את האנושות כולה. אל מול גלי האנטישמיות והשקרים שמוטחים בינינו, לא הרכנו ראש. אבל גם במאבק הזה, נרנדרה, מצאנו בך ובהודו ידידי אמת. (אומר באנגלית: בעולם שבו האנטישמיות גואה, הודו מתבלטת כתרבות שבה יהודים מעולם לא נרדפו על ידי המדינה אלא רק התקבלו בברכה. גם את זה אין אנו שוכחים. תודה לך, הודו.)
נרנדנרה ידידי, ראש ממשלת הודו, מול האסלאם הקיצוני, שמאיים על האנושות כולה ועל המדינות החופשיות, נבנה יחד ברית ברזל – ברית של מדינות שדוגלות במתינות, בקדמה, בכבוד האדם, בכבוד הדדי; ברית של מדינות שמקדשות את החיים ושמוכנות להילחם נגד אלה שסוגדות למוות ורוצות להחזיר אותנו אל הברבריות האפלה של ימי הביניים.
בשבוע הבא אנחנו נחגוג את חג הפורים, והעם היהודי יקרא את מגילת אסתר מתוך התנ''ך. הודו מוזכרת שם, כפי שאמרת, היושב-ראש, בתיאור ממלכת פרס ומדי הקדומה, שכדברי המגילה השתרעה "מהודו עד כוש". קהילות יהודיות התקיימו במשך הדורות בהודו. מאז זכינו בעצמאותנו, רבבות יהודים ילידי הודו באו לישראל. ולאחרונה החלטנו בממשלה להעלות לארץ חלק מקהילת בני המנשה בהודו. פגשנו את הנציגים שלהם, ילדים חמודים, ואחד ההורים אמר לי: אנחנו לא בני מנשה, אנחנו בני ישראל. נכון מאוד. והם עולים ארצה מתוך רצונם להיקלט במדינתנו. כי הכמיהה לציון, הכמיהה לארץ ישראל, עומדת בלב החזון הציוני.
את זה הבינו כמה מגדולי הרוח של הודו, שהתייחסו לציונות בראשית דרכה באהדה גדולה, ביניהם היה המשורר הדגול טאגור. טאגור זכה בפרס נובל לספרות עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: אני יודע שאתה יודע זאת, אני רוצה להבטיח שכולם ידעו זאת. במלחמת העולם הראשונה, כאשר היינו נתונים תחת השלטון העות'מאני, מי שעזרו לנו לשחרר את ארצנו – הצבא הבריטי, שהיו בו לוחמים יהודים, ובהם ז'בוטינסקי, שהיה חייל בגדוד היהודי הראשון, וגם חיילים ומפקדים הודים גיבורים, שלחמו כאריות בקרב לשחרור חיפה. הכוחות נהדפו לאחור, ומי פרצו קדימה והקריבו את חייהם? מפקדים הודים. גם את זה לא נשכח לעולם. הם הקריבו את חייהם למעננו.
טאגור דיבר בחיוב על התנועה הלאומית שלנו, וכתביו תורגמו לעברית.) היו מי שהשוו את דמותו עטורת הזקן הלבן לנביאי ישראל.
מילים שיצאו מהודו דיברו אלינו, וכך גם מספרים שיצאו מהודו. דודי המנוח, פרופ' אלישע נתניהו ז''ל, היה ממקימי הפקולטה למתמטיקה בטכניון (אומר באנגלית: המקבילה הישראלית ל-MIT). הדוד אלישע תמיד דיבר איתי בהערצה על המתמטיקאים ההודים. בייחוד הוא הזכיר את רמנוג'אן. הוא הזכיר אותו פעמים רבות, כי התגליות הגאוניות של רמנוג'אן בתחילת המאה ה-20 שינו את פני המתמטיקה. רמנוג'אן בא מהעם. גם אתה באת מהעם, אתה צמחת מהעם. אתה עלית מעלה מעלה כי ידעת מהם השורשים שלך.
ובכן, כל זה קרה בתחילת המאה הקודמת, ולקראת סוף המאה הקודמת, הודו וישראל כוננו יחסים מלאים. ואחת התוצאות של מפנה דיפלומטי זה היא תנועת המטיילים הישראלים – "אל המזרח". עשרות אלפי ישראלים, צעירים ומבוגרים, מבקרים מדי שנה בהודו. הם מתפעלים מהכול, מהכול, מהכול – ממה שיש היום וגם מהמורשת התרבותית העתיקה. הם מספרים שאחד מאזרחי הודו שואל מטייל מישראל: כמה אתם? והישראלי עונה לו: עשרה מיליון. וההודי ממשיך: וכמה בישראל? לא מיליארד וחצי, אבל רבים רבים שמעריצים את הודו, מחבקים את הודו וגם רוצים לבוא להודו. אחד מהם זה אני, וגם רעייתי פה. אנחנו רוצים ביקור חוזר. את זה כבר חילצתי, אני כבר אומר לכם – הישג דיפלומטי ראשון. נביא את הממשלה להודו. לא רק שנביא את ראש ממשלת הודו לממשלה, נביא את ממשלת ישראל להודו לביקור. G. to G..
(אומר באנגלית: כולם רוצים לבוא.)
בביקור הנוכחי שלך בישראל אנחנו נהדק עוד יותר את הקשרים בינינו, גם האישיים וגם המדינתיים, כי יחד אנחנו מובילים מהלכים בקנה מידה היסטורי. זה קורה בוודאי ביחס לאתגרי הביטחון ולהזדמנויות בביטחון, אבל זה לא רק בביטחון; אנחנו יוצרים צירי פעולה חדשניים בכלכלה, במסחר, באנרגיה, בטכנולוגיה, בסייבר, בבינה המלאכותית ובחלל. כן, גם בחלל. שר הביטחון ישראל, אתה מרבה לדבר על זה, והינה, תדע שיש כאן אוזן קשבת.
אנחנו מפתחים יחד את יוזמת IMEC, מסדרון ימי ויבשתי שיחבר את הודו דרך חצי האי ערב לנמל חיפה, ומכאן – לים התיכון ולאירופה. IMEC, המסדרון היבשתי-ימי הזה, יכול להתקיים ולשגשג רק אם יעבור דרך מדינות יציבות ובטוחות, ואין מדינות חזקות ובטוחות יותר בציר הזה מהודו וישראל. לכן אני מברך על המחויבות שלך לכך שישראל תהיה חוליה מחברת בין אסיה לאירופה דרך נמל חיפה.
בביקור הזה שלך ניישם גם הסכמים בתיירות, בתרבות, בחקלאות, במים, בהתפלה, וברוח הסכמי אברהם ושלום אנחנו נמשיך את המהפכה של בריתות חדשות, של הגברת היציבות האזורית, של חיזוק החוסן, הקדמה והשגשוג.
אני רוצה שתשימו לב: אנחנו לא רק מגיבים למציאות, אנחנו מעצבים את המציאות מתוך קרבה ואמון גדולים מאי פעם.
ידידי נרנדרה, מאז ביקורך האחרון בישראל, הקודם, ב-2017, מים רבים זרמו בנהר הגנגס בהודו, כמו גם בים התיכון, שם טבלנו שנינו את רגלינו ביום קיץ נפלא. אבל אני מבקש לעדכן אתכם שמאז אנחנו שומרים על קשר רצוף. אנחנו מדברים עשרות פעמים בטלפון, שיחות כל כך גלויות, כל כך חבריות, עם חום הלב, חום אמיתי ולא מעושה. אנחנו הוספנו מאז לקדם את היחסים בינינו ואנחנו טיפחנו את הקשר בין שני העמים, שבכל אחד מהם יש הרבה סקרנות והרבה הרבה כישרון.
אני זוכר את החוויה מרטיטת הלב כשביקרנו איתך במחוז גוג'ראט. שם גדלת, שם היית למושל, ושם המושל מודי גילה את הגאוניות של החקלאות בישראל והביא אותה להודו, ומשם זה התפשט לכל הודו. ובכן, ביקרנו שם, וכשביקרנו בגוג'ראט, מאות אלפים, מאות אלפי תושבים עמדו ברחובות והריעו ונופפו בדגלי ישראל והודו, והיה שם גם שלט ענק בעברית, ענק כמו כל הבניין הזה, "ברוכים הבאים", בעברית.
אז היום, מכובדי, אתה שוב בישראל. אתה מתקבל כאן באותה קבלה חמה, באותה קרבת לבבות. במאה ה-21 אנחנו נביא את הברית בין ישראל להודו לגבהים חסרי תקדים, ואני בטוח שיום יבוא – אני בטוח, כי כשביקרנו בהודו, אתה הבאת מופע של האומנים הפנטסטיים מבוליווד. אז אני אומר, יבוא יום ויעשו סרט בהוליווד על סיפור האחווה בין שתי המדינות, ואני מבטיח לכם, זה יהיה סרט שובר קופות.
ראש הממשלה מודי, ידידי היקר נרנדרה, אני מברך אותך מעומק ליבי, אותך ואת פמלייתך. ברוכים הבאים תהיו כולכם בישראל, בירושלים, בחברות אמת ובהוקרת אמת. ברוכים הבאים.
2,057 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.