תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כבוד שר המשפטים, שמשיב על ההצעה הזאת, חבריי חברי הכנסת, אני קראתי את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, על סעיפיו הרבים, לרבות סעיף 1, מה שמכונה סעיף ההגדרות של החוק. בסעיף הזה ישנה הגדרה מעניינת על מי חל החוק, ואני מצטט: "אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון".
למיטב הבנתי – אומנם אני לא משפטן, אבל לקרוא אני יודע – החוק חל על כלל אזרחי ישראל, תושביה הקבועים של מדינת ישראל שמלאו להם 16 וחצי שנים, לא משנה אם הם יהודים, לא משנה אם הם ערבים, לא משנה אם הם חרדים, חילונים, בני ברקים, תל אביבים, תושבי דרום או צפון – על כלל אזרחי המדינה ותושביה.
אבל כשאני קורא על גל המעצרים של משתמטים מגיוס ומי מעניין את הייעוץ המשפטי בעניין הזה, אני נדהם לגלות שהייעוץ המשפטי עסוק מבוקר ועד ערב בסנקציות ובמעצרים של אוכלוסייה ספציפית מאוד – לא ערבים, לא פציפיסטים תל אביבים. כל מה שמעניין את הייעוץ המשפטי זה אותם אברכים בני תורה, שיושבים ושוקדים באוהלה של תורה, של אותה תורה שהחזיקה אותנו אלפי שנות גלות; של אותה תורה שבזכותה אנחנו כולנו כאן – ממרוקו, מפולין, מתוניס ותימן, מעיראק. הם ורק הם מעסיקים את הייעוץ המשפטי לממשלה, עד כדי כך שנדמה שהחוק מדבר רק עליהם.
אני שואל את אדוני כבוד שר המשפטים, האם האובססיה הזאת של הייעוץ המשפטי כלפי אוכלוסייה ספציפית מאוד, האם זו לא אכיפה בררנית? איפה הערבים בכל הסיפור הזה? מישהו יכול למצוא לי אולי רמז בחוק שהם פטורים מגיוס? למה? שמא הייעוץ המשפטי נהפך פתאום למבין ומכיל? איפה החוק? איפה הערבים בכל הסיפור הזה? מישהו יכול למצוא לי אולי רמז שהם פטורים מגיוס, כמו שאמרתי?
ואם זה לא מספיק, אנחנו עדים לתופעה מוזרה: רוב מכריע של המעצרים של בחורי הישיבות נעשה בפריפריה. הסיכוי של תלמיד ישיבה חרדי להיעצר בנתיבות או בבאר שבע עולה עשרת מונים על זה של בחור ישיבה בבני ברק או בירושלים. אני חייב לומר שלפחות המעשים בפועל של הייעוץ המשפטי – זה החוק היחידי שהוא חוק גזעני, שמפלה בין אזרח יהודי לאזרח ערבי ובין אוכלוסיות פריפריאליות לבין אוכלוסיות ממרכז הארץ.
לקחתם ציבור איכותי, שומר חוק, ציבור שאוהב את המדינה, תורם בדרכים שלו למדינה, חברה שיש בה הכי פחות פשע, והפכתם אותה לחברה מצורעת, לחברה שטובי בניה נעצרים בעוון לימוד תורה. נגד מי אתם נלחמים, נגד העם שלכם? את מי אתם עוצרים, בחורי חמד שמעולם לא פגשו משטרה כי הם שומרי חוק? עזבו את השיח של השוליים בחברה; בכל מגזר יש שוליים. החברה החרדית כמיינסטרים מכבדת את חיילי צה"ל. יש בתוך צה"ל חיילים חרדים שנלחמו. למגינת לב כולנו במלחמה נפלו גם חיילים חרדים. האויב לא הבדיל בינינו ולא עשה סלקציה נגדנו במלחמה. אבל יש כאלה שבשביל פוליטיקה קטנה עושים סלקציה בתוך עמנו. אתם לא אוהבי הארץ, אתם אוהבי פוליטיקה. לא טובת צה"ל עומדת לנגד עיניכם, לא טובת המדינה, רק השיח המשסה הוא נר לרגליכם. מה שאני, כשר העבודה החרדי, עם הכיפה והזקן, עשיתי למען משרתי המילואים, רוב אלה שצועקים כאן ובתקשורת נגד החברה החרדית לא עשו. בעצם, לא עשיתם כלום, אפילו הטבה אחת לא העברתם בעבורם.
רבותיי, אני רוצה לומר לכם שהזדעזעתי בשבוע שעבר. באישון לילה, 01:30, מגיעים לבית משפחת פינטו בבאר שבע – אברך בן 28 שלכל הדעות, עם כל החוקים, הוא כבר לגמרי אחרי גיל הגיוס, עם אישה בהיריון בסיכון, עם ילדה עם צרכים מיוחדים, ולעיני אשתו וילדיו גוררים אותו בכוח למעצר. למה? הביאו אותו לפני שופט, קבעו לו שלושה ימי מעצר. תגידו לי, איך ואיפה ההיגיון, השכל והחמלה שיכולים להיות? בן 28. בכל הסיטואציות של החוק שיהיו, בכל הסיטואציות הוא כבר לא כשיר לשירות, אלא אם כן הוא יתנדב. באים באישון לילה, בלי חמלה, לתוך המשפחה הזאת, והם רואים אישה בהיריון בסיכון, הוא מראה להם מסמכים, ילדה בעלת צרכים מיוחדים ועוד ילדים שנמצאים בבית, ועוקרים אותו מהבית כאחרון הפושעים.
וזה במדינה יהודית. לא ראינו שעושים את זה בתל אביב. גם לא ראינו שעושים את זה במיינסטרים החרדי, בבני ברק או בירושלים. גם שם לא עושים את זה. מתנפלים על הציבור החלש יותר, על הציבור שנמצא בפריפריה – כי שם לא יהיו מתנגדים? כי שם לא יספיקו לבוא לנסות ולמנוע את המעצר הזה?
לפני כחודשיים עצרו בחור בחנוכה, עצרו בחור שבא לביתו להדליק נרות. הדביקו לאוטו שלו מכשיר מעקב, שזה לא חוקי. בפעם הראשונה שהם הגיעו, הבחור לא היה בבית, הוא היה בישיבה, ואז הגיעו מכל מיני מקומות מפגינים ועשו בלגן. כאות נקמה באה המשטרה הצבאית, הדביקה לאוטו מכשיר מעקב בצורה לא חוקית, ואז לקחו את הבחור – שלא התנגד – משכו אותו מהאוטו. הוא לא ידע מי הם, כי הם היו עם בגדים אזרחיים, ומשכו אותו מהאוטו, גררו אותו על הכביש, מרחק של בערך 50–60 מטר. הם גוררים אותו בלי התנגדות שלו, והוא אומר להם: אני מוכן ללכת, אל תגררו אותי. כולו היה פצוע וחבול. מי ייתן את הדין על הדבר הזה? מי יכול לעמוד ולהגיד שמי שעשה את זה בצורה שבה זה נעשה צריך להישפט ולהיענש? אם יש התנגדות של מישהו למעצר, אני עוד מבין, אבל לא הייתה התנגדות, אז למה אתם עושים את זה? למה בדרך הזאת? למה בצורה הזאת?
אני קורא לשר המשפטים, ידידי ואהובי חבר הכנסת יריב לוין, לעשות סדר בעניין הזה. החוק חייב להיות חוק שווה לכולם. עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במדינה דמוקרטית. אותה אובססיה שמגלים כלפי חרדים, צריכה להיות כלפי כלל אוכלוסיית המשתמטים משירות, כדי שהצדק לפחות ייראה, גם אם הוא לא נעשה, לצערי.
877 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.