קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שגם היושב-ראש יסכים איתי שכל עבריינות היא דבר שאסור שיקרה, אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים עליה, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים צריך להיות ככה.
וכשאנחנו עדים למה שהיה לפני יומיים בעיר בני ברק – ובסוף דבריי אני גם אגיד את המילה, ואנחנו מגנים ומוקיעים כל פעילות של עבריינות – אבל עבריינות תחת עבריינות, אלימות תחת אלימות, ענישה קולקטיבית, לצאת למסע נקם, להכות בעוברי אורח, באנשים שלא קשורים – אלה לא אנשים שהיו בהפגנה ולפעמים אנחנו יכולים להגיד שהשוטר טעה בין מפגין אלים למפגין אלים – אלה אנשים שלא קשורים, שלא נמצאים ברחובות האלה בכלל. כל אלה שעשו את מעשה האלימות – אלימות קשה ולא קשה – הם לא נמצאים בכלל באזור. ולמשך שעות, שעות רבות, להכות בעוברי אורח, בנשים וילדים, לזרוק רימוני הלם, עשרות רימוני הלם, על אנשים, אנשים נפצעים – מה זו התרבות הזאת? מאיפה זה מגיע? איך אנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום? איך אפשר לא להוקיע את זה? איך חושבים שבאמת ככה שומרים על הסדר? אדם כזה יכול להיות שוטר? איזה הסבר בעולם יש לכך שאזרח, אזרחית, נער, נערה, חוטפים מכות, מכות קשות מאוד? ועל מה? בחינם, שום דבר, רק בגלל שהם שייכים לאיזה מגזר. איך אנחנו יכולים להכיל?
עכשיו, מה זה גורם, הדבר הזה? אחרי זה, בפעם השנייה – בכל מקרה כזה אנחנו יוצרים אנשים שגם רוצים להתנקם בשוטרים, וזה גורם לאלימות מול אלימות אחת. במקום להוקיע, ושאני אהיה עסוק רק בלעבוד פה ולהוקיע את אלה שעשו את מעשה האלימות, אני צריך היום להוקיע את המשטרה. זה מה שזה גורם.
עכשיו תשאל אותי, איפה ההוקעה? אין ספק, גדולי ישראל – לא רק אני כשליח ציבור – גדולי ישראל מוקיעים בכתב ידם בעיתונות, אוסרים ללכת להפגנות. כולם יודעים שאלה קיצוני-קיצונים. איך אפשר לקחת חברה שלמה? איזה מסרים יש במסר הזה? ואנחנו אומרים ועוברים לסדר-היום. ואני באמת, צר לי שביקשתי להעלות את זה כהצעה דחופה לסדר-היום ולא מצאו בנשיאות לנכון לאשר את זה, כשהדבר זועק בפני עצמו. הדבר הזה – ההשלכות שלו הן קשות. התרבות הזאת של אלימות, התרבות של האלימות שככה עושים, שאם מישהו – נכון, שרפו אופנוע, זה עבר, אבל להכות בני אדם? פגעו ברכוש, זה נורא, אבל בזה להכות - - -
אתמול סגרו את צומת שילת בלי חשש שאולי תהיה – צומת שילת, אחר הצוהריים, אלפי אימהות הולכות ברגל קילומטרים כדי להגיע הביתה, כשהן צריכות להוציא את הילדים שלהן מהמעון. למניעה? זה לא למניעה, זו נקמה.
פעם הייתה מילה מול מילה של שוטרים – השוטר אומר ככה, האזרח אומר ככה. הרבה פעמים הייתי לשחרר אנשים שעצרו אותם, עוברי אורח. היו גם אנשים שהיו קרובים כאן בכנסת, אורחי פנים. אבל היום יש כבר תיעודים. התיעוד זה כבר לא מילה של שוטר מול מילה, זה שחור על גבי לבן. זו לא רק האשמה, זאת הוכחה.
אני חושב שבאמת הכנסת הייתה צריכה להוקיע את זה. ולא הייתה לי הזדמנות עכשיו לעשות את זה בהצעה לסדר-היום, אז אני עושה את זה ברשותך, היושב-ראש.
498 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.