קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. ברוכים הבאים, קריית שמונה. ישיבת הממשלה הייתה שם השבוע.
לא אונו, קריית שמונה, דוידסון. תקשיב ליושב-ראש כשהוא מדבר.
חבר הכנסת קריב, תיקון אחד: סבה, וגם, אני חושב שאומרים דִרגי פיקוד ולא דַרגי פיקוד, זה בסמיכות, אבל את זה תבדוק, בזה אני לא בטוח.
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לכם, חברים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עדכנו אותי לאחרונה שבכל פעם שלפיד עולה לכאן ואומר שאני לא ליכודניק אמיתי, עוד 100 ליכודניקים אמיתיים – מתפקדי ליכוד שלא חשבו להצביע לי – מחליטים לעשות לו דווקא ולהצביע לי. אז תודה רבה על הסיוע, לפיד. תעלה בכל פעם, תגיד שאני לא ליכודניק והליכודניקים יראו לך מה זה בפריימריז.
לגופו של עניין: לפיד, אני הייתי פעיל במטה הליכוד בירושלים בשנת 1999, בבחירות בשנת 1999, עוד לפני שהייתה לי בכלל זכות בחירה. אני חבר בליכוד כבר למעלה מ-15 שנה, מאז שנת 2010 ואגב, מעולם לא הייתי מועמד באף מפלגה אחרת – לא כמו שאתה וליברמן משקרים כל פעם. מעולם לא הייתי מועמד באף מפלגה אחרת, להבדיל מהפוליגמיה הפוליטית אצלך במפלגה. כמו, למשל, חברת הכנסת בן ארי וכל רקדני המפלגות שאתה אוסף אצלך.
אגב, לפיד לא ידע להשיב קודם על השאלה אם מזוזה היא מדאורייתא או מדרבנן. מה אתם אומרים, חבריי לקואליציה: מזוזה מדאורייתא או מדרבנן? תלמדו את לפיד. אדוני היושב-ראש. דאורייתא. אם לפיד היה קורא קריאת שמע, הוא היה יודע שכתוב: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", וזו מצוות מזוזה. אז כדאי שתחזרו קצת למורשת אצלכם ביש עתיד. אולי פעם בשבוע תבואו לרב מרגי והוא ייתן לכם איזה שיעור מורשת. שטרן לא ייתן לכם.
לא כתוב "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"?
אז מה לא כתוב, חבר הכנסת שטרן? גם אתה התכפרת?
אני רוצה לומר, חבר הכנסת קריב, לגבי הצעת החוק. אני רואה שהדמוקרטיה לא עובדת לכם. לא עובדת לכם. לכן אתם בכל פעם מנסים להביא לכאן מחדש הצעות חוק שיכרסמו בסמכויות נבחרי הציבור. פעם זו הגבלת כהונת ראש ממשלה; פעם זו הגבלת סמכויות של שרים. אני מבין שהדמוקרטיה לא עובדת לכם. אני יודע את זה; רבים מהציבור יודעים את זה, שדמוקרטית אין לכם סיכוי; אבל איך אתה מגיע לפה, קריב וחבריך, ומודים בכישלון? אתם מודים בתבוסה מראש.
יש בחירות, למען השם, עוד פחות משנה. מה אתה אומר לקהל שמקשיב לך? אנחנו לא הולכים לנצח, אז לפחות בוא נגביל להם את הכוח? זה מה שאתם אומרים? אנחנו לא ננצח לעולם, בוא נגביל לפחות את הכוח של נבחרי הציבור, כי אנחנו לא נהיה אלו שישלטו. זה מה שאתם אומרים בעצם. אני לא מצליח להבין איך בשנת בחירות, כמה חודשים לפני הבחירות, בכל פעם מגיעים ומודים בתבוסה מחדש. תבוסה מראש. חברים, לא להצביע להם, הם ממילא אומרים שהם לא ינצחו. אין טעם להצביע. זו הצעת החוק שאתה מביא לכאן למעשה.
אני עכשיו אקריא מתוך תגובתו של השר לביטחון לאומי: פקודת המשטרה קובעת כי השר, לאחר קבלת המלצת המפכ"ל, רשאי למנות קצין מדרג סגן ניצב ומעלה. הסדר דומה קיים בעיקרו – אומנם לא בחקיקה – בצבא ההגנה לישראל, שם שר הביטחון מאשר מינויים של קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה. אלוף משנה ומעלה – זה מה שקורה בפועל. לצערנו הרב, האופוזיציה, בשם המאבק הדמוקרטי על ליבו וקולו של הריבון – אבל זה פרדוקס, כמו שהסברתי קודם – בוחרת במודע לסרס ולעקר את סמכויות הכנסת והממשלה, ולהעביר יותר ויותר סמכויות מהדרג הנבחר לדרג הפקידותי הלא-נבחר. ייאמר מייד, כבודו – אדוני היושב-ראש, קשה קצת. יש הרעש.
ייאמר מייד, כבודו של הדרג הפקידותי במקומו מונח.
תודה. ייאמר מייד, כבודו של הדרג הפקידותי במקומו מונח. קל וחומר שעה שאנחנו מדברים על קצינים במשטרת ישראל, שמקריבים את חייהם, פשוטו כמשמעו, למען מדינת ישראל ואזרחיה. יחד עם זאת, השר, כל שר, הוא ידו הארוכה של הציבור; הוא הריבון ששלחו. לא בשם עצמו הוא ממנה, לא בשם עצמו הוא פועל, אלא בשם מיליוני אנשים שבחרו לשים את פתק ההצבעה שלהם בעבורו, בעבור מפלגתו ובעבור שותפיו לקואליציה, ובעצם בחרו בו לקבוע מדיניות ולממשה כחוק.
במובן הזה, הצעת החוק שקובעת כי השר ימנה קצינים רק מדרגת ניצב ומעלה, פוגעת בדמוקרטיה, פוגעת בעם, ובסוף גם לא מבטיחה מינויים טובים יותר. לשר – ושוב, לכל שר – יש נקודת הסתכלות רחבה שאין לגורמים הפקידותיים. גם אם אין לו נקודת הסתכלות רחבה – גם אם נניח שליועץ המשפטי או לגורם מסוים או לשופט בג"ץ אצלו במשרד, יש מנת משכל גבוהה יותר מהשר – נניח שיש גורם מקצועי שהוא יותר חכם מהשר – עדיין אנחנו בדמוקרטיה. דמוקרטיה זה לא שלטון החכמים, אלא שלטון העם. לדמוקרטיה יש גם יתרונות וגם חסרונות. וזה הקטע בדמוקרטיה. הקטע הזה לא עובד לאופוזיציה, ולכן הם מנסים לכרסם כל היום ביסודות הדמוקרטיה.
השר הוא זה שאמון על שמירת הסף; הוא זה שאמון על האינטרס הציבורי. כל המיתוס הזה של שומרי הסף התנפץ לנו בפרצוף עם פרשת הפצ"רית ועם היועמ"שית, שמעולם לא נקראה לחקירה. השר הוא זה שכפוף לדין הבוחר - - -
היועמ"שית נקראה לחקירה? לא. אני לא מכיר שהיועמ"שית נקראה לחקירה, למרות שהיא ניסתה להסתיר את פרשת הפצ"רית ושיקרה לבג"ץ, שזה גם עובדות, היא מעולם לא נקראה לחקירה. אני מקווה שעוד יקראו לה. אגב, היועמ"שית המודחת היא אזרחית לכל דבר. השר הוא זה שכפוף לדין הבוחר, והוא זה שהציבור ישלח הביתה אם לא ירצה אותו, או שיבחר בו מחדש אם ירצה במדיניות שלו. לכן ההסדר הזה שנשאב לחקיקה הישראלית מההסדר האנגלי עם קום המדינה, הוא ההסדר הראוי והנכון.
חברים, לא ניתן לומר כי שר יהיה אחראי למדיניותו, בלי יכולת לקבוע אותה. מה שאומרים לנו באופוזיציה ובעצם מה שאומרים בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה השכם והערב: האחריות היא עליכם, נבחרי הציבור, הממשלה, אבל אתם לא קובעים כלום, אנחנו קובעים הכול. זה דבר שהוא בלתי נסבל. זה פרדוקס אנטי דמוקרטי, וזה דבר שהעם לא מקבל אותו. העם יראה להם, לכל אותה חבורה מה הוא רוצה באמת בבחירות הקרובות.
אז לא ניתן לומר כי שר יהיה אחראי למדיניותו בלי יכולת לקבוע אותה או לאפשר לו להיות אחראי על מינויים של קצינים בכירים, שהם אלו שמיישמים את מדיניותו. עוד מבקשת הצעת החוק לצמצם את מרחב התמרון של המשטרה והשר, ולקבוע כי לא יתמנה ניצב למשטרה אלא אם כיהן שלוש שנים לפחות בדרגת תת-ניצב.
שימו לב, אמירות כאלה – עם אחריות וצריך שיהיה לו ניסיון – אבל אנחנו למדנו על בשרנו שכל פסיק שהייעוץ המשפטי – של החבורה שלא מצליחה לנצח בקלפי באופן דמוקרטי – כל פסיק וכל משפט שנכנס לחוקים של מדינת ישראל הופך לאבן נגף בפני הממשלה בסופו של דבר. לכן גם פה מדובר בהסדר מזיק שמכרסם במרחב שיקול הדעת של הממשלה בכל גוף ביטחוני: משטרה, צבא, שב"כ, מוסד, כבאות והצלה או שירות בתי הסוהר, נדרשת גמישות תפקודית ומבצעית, ונדרש לאפשר לגורמים המקצועיים להמליץ לשר על מינויים, אבל השר הוא זה שיקבל את האחריות.
לכן, אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע נגד הצעת החוק של חבר הכנסת קריב; להבין שמדובר בעוד חתיכה בפאזל, במארג הזה, האנטי דמוקרטי, שאליו הם מוליכים אותנו, את מדינת ישראל, לעברי פי-פחת: מקום שבו הממשלה תהיה אחראית, אבל מי שקובע, יהיו היועצים המשפטיים ובג"ץ. זה לא יקרה, ולזה אנחנו לא ניתן יד.
1,110 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.