קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא בפניכם היא הצעת שעוסקת במעמד המשרת בצה"ל. על פניו, היא הייתה אמורה לפתור את כל הבעיות של מעמד המשרתים בחברה הישראלית: ניתן להם תנאים חומריים – יש כאלה שחושבים ככה, לא אני – והכול יסתדר. בטח יעלה פה עוד מעט נציג ממשלה, וייתן גם איזו דוגמה של נקודות זיכוי, או משהו שבאמת עשו.
אדוני היושב-ראש, אתה יושב יחד איתי בוועדת החוץ והביטחון. אתה שומע את המילואימניקים שבאים כשמדברים על חוק ההשתמטות, מה הם אומרים שיעשה להם החוק הזה. אתה היית אתמול – אתה אישית לא היית, לא היית צריך לבוא, אולי – כשהגיעה להקת המצביעים לתמוך בעוד צווי 8, הארכה של צווי 8. וזה דיון שלוקח חמש דקות. אם אנחנו האופוזיציה מעירים לקואליציה אז לוקח 20 דקות עד שמגייסים את להקת המצביעים. דרך אגב, זה לא היה ביום שני, בגלל שלא היה רוב לקואליציה, חלק היו בכל מיני מקומות.
למה אני אומר את זה? אני אספר לך מתוך החיים. דרך אגב, מי שמקבל אישה לתעסוקה, אסור לו לשאול אותה אם היא בהיריון. זה ברור למה, לא רוצים לפגוע בזה. מי שמקבל מילואימניק, אסור לו לשאול אותו אם הוא מילואימניק פעיל. אבל המילואימניקים שלנו, הקצינים שלנו, הם בדרך כלל אנשים ישרים מאוד, והם שמים על השולחן: תזכור שאני פעיל במילואים, תזכור שאני לוחם במילואים, תזכור שאני מפקד במילואים. מה אתה חושב שקורה אחר כך? אומרים, תראה, חשבנו שאתה לא מתאים, בגלל כל מיני דברים אחרים. לא אומרים לו: בגלל שאתה מילואימניק. אבל מה קורה לאותם מעסיקים פרטיים שדוחים את המילואימניקים? הם אומרים לעצמם: אוקיי, היה 7 באוקטובר, היינו שם, חיבקנו את המילואימניקים חצי שנה, שנה, שנתיים, עכשיו אנחנו רואים מה קורה פה, בבניין הזה: הם עושים חוק השתמטות, הם מאריכים צווי 8 בקבלנות, אז יכול להיות שהמילואימניקים לא כל כך חשובים להם, בגלל שזאת המציאות. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
אם אתה מוביל חוק השתמטות, אם אתה מוציא צווי 8 בלי שאתה עושה עליהם דיונים רציניים, הזלזול צועק. וכיוון שהזלזול צועק, לא משנה מה אנחנו נגיד ומה הם יגידו – הם, כל אחד מחברי קואליציית החורבן של 7 באוקטובר – כמה המילואימניקים חשובים, ניתן להם עוד נקודת זיכוי – זה חשוב, דרך אגב, אבל לא תקנו אותם בזה, לא משנה איזו הנחה תיתנו. בסוף, הם מבינים והמעסיקים שלהם מבינים שלא כדאי להעסיק מילואימניקים. בגלל שבאמת, עושים 50, 60, השנה – 80 יום – מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, ידע אישי, שלוש נקודות. אני אומר לך, מתוך המשפחה.
הם לא מבינים את זה, אתה מבין את זה. הם לא מבינים מה זה שאתה הולך לעבודה, וזה מה שאומרים לך בריאיון העבודה – למרות שמחבקים אותך, כאילו; שאתה הולך למילואים, ואומרים לך בעבודה: תשמע, חשוב מאוד שתישאר, נוציא לך ולת"ם – והוא אומר לי, מה תוציאו לי ולת"ם? אני המ"פ. איך תוציאו לי ולת"ם? אני אאשר ולת"ם?
אלה לא מבינים על מה אנחנו מדברים, גם ראש הממשלה לא מבין על מה אנחנו מדברים. איפה הילדים שלו, במילואים? מי אצלו בבית מביא לו את המילואים? מה שיש לו בראש זה איך לשמור קואליציה. איפה עושים מילואים, בלונדון? במיאמי? למה שהוא יבין? יש לו חתנים שעושים מילואים? יש לו נכדים שההורים שלהם במילואים? אז הוא דוחף את מזכיר הממשלה שיקים התנחלות בוועדת החוץ והביטחון, שיראה שמעבירים חוק השתמטות אמיתי. אין בושה.
ואחרי זה, כשאנחנו באים לדבר על מעמד המילואים לא נמצאים שם חברי קואליציה; לא נמצאים, נדיר מאוד שיבואו, אלה שכאילו מתלבטים, אלה שיקראו להם אחר כך להרים את היד ולהצביע – שישמעו את לוחמי המילואים, את מפקדי המילואים, אלה שהצביעו לקואליציית החורבן, מה הם מרגישים מול החוקים שממשלת החורבן מעבירה.
הקואליציה – תעזוב אותי, אני מכיר את זה. אני מכיר את זה. לך יש הערכה, יש עוד כמה אנשים בקואליציה - - -
אדוני היושב-ראש, חשבתי שהקשבת לי. אני רוצה להסביר לך משהו.
נכון. אז זהו, אז למה אתה עונה כזה? לא, אם אתה רוצה להגיד, אז נתנו 3 מיליארד להם ונתנו 60 מיליארד למשתמטים. בסדר?
ועוד מאות מיליונים לתורה, כאילו לקידום מורשת ישראל, שתגיד לנשים שמשרתות: אסור לכן לשרת. זאת הקואליציה הזאת, זאת האמת.
דרך אגב, אם דיברו קודם על דבורה הנביאה, שמע, שנינו מכירים – בהפטרה שקראנו השבוע ניתנו כל התשובות להבדלים בין גברים ונשים בלחימה. הרי על מה הולכות הטענות? אחת, זה לא מתאים; לא ילבש גבר כלי אישה, אישה לא יכולה ללבוש; גם אין לה אכזריות, אין לה את התכונות האלה. ומה אנחנו קוראים בהפטרה? אני אגיד לך מי השתפן. אתה יודע מי הראשון שהשתפן?
ברק. מה אמרה לו דבורה הנביאה? הוא אומר ככה: "ויאמר אליה ברק, אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך". הוא צריך איתו אישה לשדה הקרב. ומה אומרת לו על זה יעל? היא אומרת לו, בגלל שהיססת ורצית אותי, אישה, "ותאמר הלֹך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אִשה ימכֹר ה' את סיסרא. ותקם דבורה ותלך עם ברק קֶדשה".
חכה, עוד לא גמרנו את זה. אתה יודע שעוד לא גמרנו.
אני מחכה לסגן יושב-ראש הכנסת מרגי.
אנחנו מדברים עכשיו על כל התירוצים למה נשים לא צריכות לשרת. ואמרנו על דבורה הנביאה איך מי שהשתפן זה דווקא הגבר. ברק רצה שהיא תלך איתו לשדה הקרב. ואז מה העונש שהוא קיבל? שלא הוא זה שיהרוג את סיסרא.
ואז מה אומרת לו דבורה? אחרי שיעל אשת חבר הקיני – אתם יודעים איך היא הרגה אותו? אני אגיד לך. זה תיאור קשה, אז אולי אני אקרא את זה.
בגלל שאנחנו אומרים שלא מתאים לאישה להיות לוחמת. אז ככה דבורה סיכמה בשירת דבורה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באֹהל תבֹרך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד". איזה תיאור של לוחמת. ועל זה אומרת דבורה הנביאה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני". תבורכנה אתן, לוחמות צה"ל, מפקדות צה"ל, מנשים באוהל תבורכו, מנשים בכל האוהלים תבורכו. תודה.
אדוני היושב בראש, אני לא יכול להתייחס לכל מילה שאומר כאן שר התרעלה וההסתה והשיסוי – קרעי, קוראים לו – של ממשלת החורבן. זה לא סתם שהוא התחמק מתשובה, מהתייחסות לחוק, מתשובה לזה שראש הממשלה שלו לא יודע מה זה מילואים; הוא יודע מה זה מילואים במיאמי, הוא לא מריח מה זה מילואים, אין לו מילואימניקים במשפחה. אין לו כאלה שמשרתים, כמו לשליש מהקואליציה הזאת. אבל אני לא יכול להתייחס לכל השקרים העלובים שלו.
אבל הוא לא שם לב שהוא הוציא את מה שהכי מפריע לממשלה הזאת. כתוב בהצעת החוק שלי, כמו שהוא הקריא: לא יינתן סבסוד מטעם המדינה מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, לטובת לימודים על-תיכוניים עבור מי שאינו משרת. זאת קואליציה של אי-משרתים. יש שם גם משרתים, יש שם שהילדים שלהם משרתים, אבל כל מה שהיא עושה – היא נסמכת על משתמטים. קרעי לא יודע מילה אחת מהחוק. הוא: ראש הממשלה אמר שיהיו 23,000 מתגייסים; ראש הממשלה אמר שחמאס מורתע; אין לנו 7 באוקטובר, בגלל שראש הממשלה אמר: נקדם את חמאס על פני הרשות הפלסטינית. ככה ראש הממשלה אומר שיש לנו 23,000 מתגייסים בחוק ההשתמטות הזה. אם ברבע השעה הוא היה שומע את נשות המילואימניקים, את ההורים השכולים, הוא לא היה עומד פה, שר ההסתה, כמו שהוא עומד פה ואומר.
אני רוצה להגיד עוד משהו: החוק הזה כאילו מגדיר מה זה ישיבה. החוק של ביסמוט כאילו אומר מה זה תורה, כאילו התורה היא תורה של השתמטות, כאילו בישיבות ההסדר לא לומדים תורה – זו תורה אחרת. לפחות תכתבו בתוך החוק שהחוק בא לסדר את מעמדם של לומדי תורת ההשתמטות, לא של לומדי תורה; שישיבה היא ישיבה שמטיפה להשתמטות, לא ישיבה כמו באלון שבות, כמו במרכז הרב, שמחנכות להתגייס לצבא ולסכן את הנפש. החוק הזה, שהוא כאילו מכיר, שנתניהו אמר, הוא יביא 23,000 – ממציא לנו תורה. וכשיש מישהו שאומר: רגע, חבר'ה, מה עשיתם לתורה שלי – גבר או אישה – הם מרחיקים אותם מכנסים, הם אומרים שהם לא יודעים מה זה, שהם לא יהודים, כמו שהם אומרים על כולנו יחד.
כאילו בהשתמטות של הקואליציה הזאת, של קואליציית החורבן, הם ילמדו אותנו, כמו שנתניהו חושב, מה זה להיות יהודי.
1,299 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.