תודה לך. התלמידים האלה הם מסח'נין, נחף וכל המקומות והערים ליד סח'נין.
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אתמול בוצעו הריסות אצל משפחת אבו אל-קיעאן, ובייחוד אצל משפחת המורה השהיד יעקוב אבו אל-קיעאן, שהיה באום אל-חיראן. עברו אחר כך לחורה, הרסו להם את המקומות הזמניים שעשו להם. למרות שאני יכולתי להגדיר את זה ולעצור את זה בכמה חודשים, אבל בסופו של דבר יש הריסות. המדיניות הזו, לא צריך שהיא תמשיך. זה דבר ראשון.
דבר שני, אני מדבר על מהנדס המועצה, עובד ציבור, עובד מדינה, אומיה חסין אל-חלמי, מהנדס מועצת דיר חנא. אזרח. הוא עובד מדינה, אבל האיומים הגיעו ליד הבית שלו. לא ייתכן שאנחנו נמשיך להיות מאוימים אם אנחנו עובדי מדינה, אם אנחנו בונים בתים באדמות ההיסטוריות שלנו. או שאתם הורסים לנו, או שהממשלה הורסת לנו ולא פותחת שיח, או שאנחנו עובדי ציבור, וגם אז מאיימים עלינו. תודה לך.
137 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.