מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023. מועצת הרשות למקרקעי ישראל היא גוף ציבורי בעל עוצמה וחשיבות ייחודיים בכל הקשור להקצאת משאבי קרקע יקרי ערך ולשיווקם. בין תפקידי הרשות, כפי שנקבע בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, נמנות המטרות הבאות: הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ומטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים ותוכניות חומש כאלה ואחרות.
בחוק נקבעה חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במועצת הרשות מתוך הבנה של המחוקק דאז שיש חשיבות בייצוג כלל האוכלוסיות ובפרט אוכלוסיות שיש לצורכי הדיור שלהן מאפיינים ייחודיים, וייצוגן במועצת הרשות קריטי לניהול נכון של משאבי הרשות ולמניעת אפליה ולהסתכלות רחבה באמת על צרכים בכל עיר, בכל מחוז – אבל גם לפי האוכלוסייה. לפיכך, מוצע כי בדומה לחובה הקבועה בחוק לייצוג בקרב האוכלוסייה הערבית, ייקבע חוק ייצוג הולם במועצת הרשות גם לבני האוכלוסייה החרדית.
אלה בעצם דברי ההסבר הראשונים של הצעת החוק. אני רוצה לומר – זה חלק מסדרה של הצעות חוק שכבר עברו, חלקן בוועדת שרים, חלקן כבר עברו בקריאה טרומית, וחלקן בהכנה לקריאה ראשונה – שבכל מה שקשור לתכנון ושיווק ודיור יש במדינת ישראל, במשרד השיכון – לא מעכשיו, כבר הרבה מאוד שנים אחורה – תדריך שלם שמדבר על בנייה לאוכלוסייה הערבית ובנייה לאוכלוסייה החרדית.
מה שקשור לאוכלוסייה החרדית, הבנייה מתאפיינת ביותר שטחי ציבור, ביותר בתי ספר, ביותר מרחב לתחבורה ציבורית, שוב, בגלל אופי של הציבור, אופי של החיים, אופי של המגורים. לכן בסדרת חוקים, גם לאחרונה, הכנסנו למועצה הארצית נציג קבוע שהוא בן העדה החרדית, שמבין כמובן בחומר, שמגיע עם רקע מתאים כמובן, גם בוותמ"ל וגם עכשיו, כשאנחנו מדברים על רשות מקרקעי ישראל.
הדבר הזה הוא נצרך; הדבר הזה הוא נכון; זהו דבר שבעצם פותח ונותן את ההסתכלות הנכונה, הרחבה, גם כשמתכננים שיווק, גם כשמתכננים איך להתגבר על מצוקת הדיור. צריך ללמוד את זה לפי הבעיות הספציפיות שקיימות בכל אוכלוסייה ואוכלוסייה; לפי התכנון המפורט הנכון לאותה אוכלוסייה, והסתכלות רחבה כמובן על כל הדברים בעניין הזה. הדבר הזה יביא פרספקטיבה ייחודית על צורכי האוכלוסייה, והוא יסייע במניעה של טעויות תכנוניות או הקצאתיות כאלה ואחרות, קריטיות, שנובעות מחוסר היכרות עם האלמנטים המיוחדים של המגזר; בשיפור והתאמת פרויקטים למאפייני האוכלוסייה, כך שיהיה ניצול יעיל יותר של משאבים. התועלת היא כפולה, גם לאוכלוסייה החרדית בתיקון הזה, וגם בסיוע למימוש המדיניות הממשלתית ובניהול נכון של משאבי הרשות.
ולכן, אדוני, אני רוצה להביא עוד נקודה. אם המחוקק, כמו שאמרנו מקודם, הכיר בצורך בייצוג חרדי בכל גוף ממשלתי, אז אין שום סיבה שזה לא יהיה גם כאן. אם יש ייצוג למגזר אחד, בוודאי שחייב להיות גם למגזר השני, ששונה, אבל דומה, באפיונים מיוחדים. זו לא טובה שעושים למישהו, אלא זה שוויון בסיסי ודאגה של מאמצי ותקציבי הממשלה בכל הנוגע לדיור על כל אופניו – גם התכנוני וגם ההקצאות – ישתמשו בהם ביעילות, ולא בתכנון לא מותאם. לסיכום החלק הזה, התועלת הכלכלית של העניין היא ייצוג הולם ותכנון חכם, פחות טעויות יקרות. תועלת כלכלית. נציג, שמכיר את הצרכים, ימנע השקעות ותוכניות לא מוצלחות. משאבי הרשות ישמשו טוב יותר את כלל האוכלוסייה.
כידוע לכולנו, רמ"י שייכת לעם ישראל, רמ"י היא לא חברה פרטית. הנכס היסודי של המדינה והחשוב ביותר, שהוא הקרקע, שייך למדינה ולאזרחיה. לכן, כשאנחנו עושים את התיקונים הללו, התיקונים הללו נכונים, כי הם מכוונים בסופו של דבר אל כלל האוכלוסייה ולכל אזרחיה, כפי שצריך. אי-אפשר לפתור בעיית דיור כוללת בלי שיש פתרון מותאם לכל חלקי האוכלוסייה. זו לא פוליטיקה. זה לא משהו שאנחנו עושים בגלל מחויבויות כאלה ואחרות. זה ניהול תקין ואחראי של המשאבים הלאומיים, וככה אנחנו צריכים להתנהג איתם ולעשות אותם. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא טובה, וקורא לחברי הכנסת להצביע בעבורה כמובן.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, קורה בימים האחרונים – לצערנו הרב אנחנו נחשפים להתבטאויות ולכל מיני דברים שלא היו מעולם, הקלטות והתבטאויות נגד רבנים ונגד גדולי עולם, אנשים קדושי עליון. אני רוצה לומר לנו, עם ישראל, לעצמנו, לכולנו, לכל החברים באופוזיציה, שמשתמשים – או באופוזיציה או בתקשורת – שמדברים בזלזול על הנושא של התורה, מדברים בזלזול על תלמידי חכמים; אני רוצה לומר: אנחנו צריכים להיזהר. אתם צריכים להיזהר. חכמינו אומרים בפרקי אבות: "והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים". תהיה תמיד באזור ולאורם של חכמי הדור וזקני הדור, כדי שתתחמם מאורם, שזה יגביה גם אותך. כתוב בפרקי אבות, בהמשך: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה", "וכל דבריהם כגחלי אש".
וכאן, בבניין הזה, אתמול בוועדת החוץ והביטחון, ובראיונות, מדברים על רבנים, על גדולי עולם, על אנשים טהורים, מדברים עליהם בצורה כזו, בצורה אחרת, מדברים על בני תורה. כולם, כל הציבור החרדי קיבל שמות: משתמטים, סיפורים, שקרנים, רמאים. את כל זה – אני אומר, היזהרו בגחלתן, אני אומר את זה לעצמנו. עם ישראל צריך זכויות. אל תזרקו את הטלית והתפילין. אל תיגעו ברוחניות שמייחדת אותנו מכל העמים האחרים, כי זאת הסיבה שאנחנו כאן. אין סיבה אחרת לכך שעם ישראל שמר על עצמו והגיע לאן שהוא הגיע. היזהרו בגחלתן; היזהרו בגחלתן של תלמידי חכמים זקני הדור; היזהרו בגחלתן של אברכים שיושבים והוגים בתורה מבוקר עד לילה. אל תזרקו מהמדינה הזאת את הטלית והתפילין – זה הרה-אסון לכולנו.
818 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.