קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברי מרגי, יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אשיב קודם כול לחבר הכנסת בעניין הצעת החוק שלו, ולאחר מכן אני אתייחס לכמה דברים.
שלום לחברי ביטן. באת לתמוך בהצעת החוק כאן, חוק ביטוח לאומי של ווליד?
זו הצעת חוק חשובה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, וגם מי שהציג את זה כאן, ווליד. אני עונה בעצם בשם הביטוח הלאומי.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי עובדת עצמאית לא תאבד את זכותה לדמי לידה גם אם היא עוסקת בעסק שלה בתקופת חופשת הלידה וההורות, אם יתקיימו לגבי עיסוקה תנאים מצטברים: היקף עיסוקה לא עולה על 80 שעות לחודש; היא עסקה במשלוח ידה לפחות 12 חודשים רצופים שקדמו ליום הקובע; העסק שאכן בבעלותה הוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, אוסר על נשים לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות. כיום כ-10% מהנשים העובדות בישראל הן עצמאיות, ונדרשות להתמודד עם הקושי לעמוד באיסור זה, במיוחד לאור הצורך שלהן לנהל את העסק בצורה שוטפת, כולל תשלום משכורות, שכר דירה, ולעיתים גם פתרונות לבעיות אד הוק שעולות.
כדי להקל על נשים עצמאיות ובעלות עסקים קטנים, מוצע לאפשר להן לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות עד 80 שעות בחודש, כחצי משרה, ללא צורך בקבלת אישור על כך מהמוסד לביטוח לאומי. בכך ניתן יהיה להגדיל את שיעור הנשים העצמאיות, לעודד יציאת נשים לשוק העבודה, לא להעמיד בקונפליקט נשים שגם רוצות להקים משפחה וגם מצד שני להיות בעלות עסק, שהעסק שלהן ימשיך לעבוד כשהן בחופשת לידה. וכך שוק העבודה העצמאי יוכל להתפתח יותר ויותר, ויותר נשים יוכלו לקחת על עצמן לנהל עסק קטן, ויוכלו להמשיך ולהפעיל את העסקים שלהן במהלך תקופת הלידה וההורות בלי לאבד את הזכאות שלהן לדמי לידה.
עמדת הביטוח הלאומי להצעת החוק היא כי כבר כיום חוק הביטוח הלאומי נותן מענה לקושי שאותו מעלה ההצעה, כך שסעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה אם בתוך זמן הלידה העבודה המובטחת היא שלא במשק ביתה. הביטוח הלאומי עושה שיקול דעת אשר ניתן לו בידי המחוקק, ובמקרים המתאימים, כאשר נדרשות פעולות הכרחיות לשימור העסק בהיקף עבודה נמוך מדמי הלידה, שאינם נשללים.
אני חושבת, כבוד היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה. היא הצעת חוק שנכון לראות איך אנחנו בעצם מקילים על נשים שיוצאות לעבודה לקחת גם את חופשת הלידה שלהן, ונכון שהכנסת תצביע על הצעת החוק הזאת, וכאמור, הביטוח הלאומי יתקן את אותם תיקונים שצריך לתקן, אם זה בתקנות או בחקיקה, על מנת שהחוק הזה באמת יוכל להיכנס כמה שיותר מהר לפועל, ונשים עצמאיות יוכלו להמשיך לנהל את העסק שלהן תוך כדי חופשת הלידה שלהן.
מכאן אני מבקשת לעבור – חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הכנסת, מעטים הם הרגעים – טלי חברתי – מעטים הם הרגעים שבהם אומה שלמה מתאחדת ומתעטפת ביגון שמהולה בו התרגשות, בצער וכאב ששזורה בהם אנחת רווחה. אנו נמצאים עתה במהלך מסע ההלוויה, רגע של סגירת מעגל. אלו רגעים מרגשים שבהם אנו חוזים בהתגשמות הבטחת הנביא ירמיהו: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב". היום אנו מביאים לקבר ישראל את רן גואילי, זכרו לברכה, לוחם, חטוף, חלל, גיבור ישראל, בן למשפחה מופלאה, בן לעם שלא שוכח את בניו.
אני מבקשת מכאן לומר תודה עמוקה לחיילי צה"ל, לוחמות ולוחמים, שנלחמים שנתיים ארוכות בעזה, בצפון, בזירות הרחוקות והקרובות, בקור, בכפור, שבעשר אצבעותיהם, בתנאים בלתי הגיוניים, חפרו והפכו כל אבן עד לאיתורו של רן, זכרו לברכה. זו מלחמה קשה, מורכבת, רווית כאב ואובדן; אבל גם מלחמה של צדק, של אחריות, של עם שמסרב להישבר, שלא מוותר, שלא נכנע ולא ייכנע עד שישיג את אויביו בבונקר, במנהרות, בדירות מסתור, בחדרי השינה שלו. אף אחד לא יימלט מידו הארוכה של צה"ל.
הופתענו, הוכינו ביום נורא, ב-7 באוקטובר. אבל מאז מדינת ישראל קמה מחדש, כמו עוף החול. קמנו מהשבר, מהכאב, מהאפר, והשבנו את ההרתעה, את החוסן, ובעיקר את ההבנה העמוקה מי אנחנו ומה עלינו לעשות כדי להבטיח את עתידנו – כי אם אין אנחנו לנו, מי לנו?
אני מבקשת מכאן להודות לראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו על המנהיגות הנחושה והאחראית של ראש הממשלה, על הקו העקבי שהוא התווה והתנהלנו כולנו איתו. ראש הממשלה נתניהו בחר בעמידה איתנה, בזקיפות קומה, ללא ויתורים, ללא כניעה לאלה שדרשו בכל מחיר תוך ביצוע ויתורים על ביטחון ישראל. אני אומרת לכם את זה כאן היום, ביום הקדוש הזה, כחברת קבינט, הייתי במהלך כל ישיבות הקבינט, לאורך התקופה הזאת, ימים ולילות, ראיתי כמה - - -
תראו כמה האופוזיציה היא צינית ביום הזה.
אני לא ארד לרמה שלכם. אני לא ארד לציניות. אני לא ארד לאכזריות ולציניות שלכם ביום הזה.
בוודאי לא מול אנשים כושלים בביטחון כמו זה שיושב שם.
ואני חוזרת ואומרת, הייתי - - -
אני אנסח את זה כדי שהאגף הימני לא יקרקר. אני אנסח את זה נכון.
רגע. אני מציעה שהמקרקרת הראשית תשב בשקט בלול היום.
שהמקרקרת הראשית תשב בלול בשקט היום.
חבל. אני מבינה את התסכול שלכם, אבל עוד קצת, עוד קצת.
אני מבינה את התסכול. אני מבינה. זה לא קל לשבת באופוזיציה כל כך הרבה שנים, ועוד הרבה שנים.
אני מבינה, מבינה את התסכול. אבל לא ביום הזה. זה לא ביום הזה.
בואו, תנסו קצת היום להתאחד עם הכאב של העם.
אני מנסה לדבר פה מול אופוזיציה מתוסכלת, זה קשה.
אז אני רוצה לדייק את דבריי. כחברת קבינט - - -
בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, ראיתי כמה ראש הממשלה נלחם על מנת להחזיר את כל החטופים. לא היה קבינט שנושא החטופים לא עלה בו, שלא קיבלנו סטטוס, שלא דנו בדילמות הרות גורל, גם ביטחוניות, גם ערכיות וגם דיפלומטיות.
מול ניסיונות בלתי פוסקים לחבל, לאתגר ולהוריד את המורל הציבורי, ישתבח שמו, ותודה לאל, קיבלנו החלטות נכונות. החטופים חזרו הביתה.
לצערי, לא כולם חזרו חיים, אבל אני מעדיפה - - -
תן לי רגע לסיים. תוריד לי את הזמן שבו הם הפריעו לי.
אני מעידה כי פעלנו בכל האמצעים והכלים שעמדו לרשותנו על מנת להשיב כמה שיותר חטופים, בריאים ושלמים.
אני רוצה מכאן לפנות לחברתי טליק - -
זה עוד דקה. הם לא נותנים לי לדבר.
אני רציתי לכבד את חברי ווליד. מרב מיכאלי, שקנתה – את מה שהיא – הרסה לכל הפונדקאיות.
אני לא רוצה להעיר לך על חוסר הערכיות שלך.
לא נתנו לי לדבר. אני לא יורדת עד שאני אסיים. דקה.
אני מבקשת לפנות לחברתי טליק גואילי, שהכרנו באירוע קשה זה – אימא שמאז האסון הפכה לסמל של עמידה, של אומץ, של כוח נפשי בלתי נתפס.
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
טליק לא ביקשה חמלה, רק הפיחה בכולנו עוז וגבורה.
היא ניצבה מולנו בלי מילים. הבנו מהי עוצמה של אימא של לוחם.
אימא לוחמת, שעבדה ופעלה בגבורה עד אשר רן גואילי שב לקבר ישראל.
טליק, חברתי, "ויש תקוָה לאחריתך, נאֻם ה', ושבו בנים לגבולם".
את התקווה הגדולה שלנו. יהי זכרו של רן גואילי ברוך. גיבור ישראל.
- - שצופה בנו היום, רואה את הבושה הגדולה - - -
1,174 מילים של מירי מרים רגב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.